וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה לַעֲשֹׂת אֹתָם"

כולנו מכירים תלמידי חכמים גדולים המקהילים קהילות ברבים וכן המקבלים קהל,אלה אשר עוזרים מאוד לכל נצרך הן בעיצות טובות הן בברכות והן בעזרה בכל תחום ותחום. אך לצערינו ישנם גם כאלו ש'מקבלים' אך לא קהל…

כל אדם הצריך עזרה, מגודל קשייו עלול לפנות ל'בורות נשברים' אשר לא יועילו…הדרך הנכונה היא לחפש אחר רב,תלמיד חכם, צדיק ומקובל אמיתי. אך כיצד נידע למי כדאי לפנות?

תשובה: למי שהוא בחינת משה:  ענווה:"והאיש משה  עניו מאוד"

אהבת ישראל ומסירות נפש:"ואם אין מחני נא מספרך אשר כתבת"

ידיעת התורה:חכמה בינה ודעת:"משה קיבל תורה מסיני…

ראוי לקבל עיצה או ברכה מאישיות כזו.

עניינים אלו נרמזים בפסוק הראשון בפרשתינו:

"ויקהל משה".- מי בחינת משה?

"את כל". ראשי תיבות א'ך וכידוע 'אכין ורקין

באים למעט…מיעוט רמז לבעל הענווה.

"עדת". אותיות דעת…-רמז לבעל חכמת התורה.

"בני ישראל". בנ"י ראשי תיבות: בכל נפשו יאהב- ישראל…

"ויאמר" אותיות 'ארימו'( ו' בחולם)מכאן לומדים שעל המברך/ מייעץ לעשות כל שביכולתו כדי  'להרים' את הפונה אליו ולא לייאשו במצבו המורכב.

'אלה הדברים' גימטריא 297 כמניין 'אוצר' מכאן שמי שיעשה כדברים הללו ויפנה לצדיק האמיתי יזכה לאוצר האמיתי. שהוא המשך הפסוק "אשר"(שורש מילת אושר…).

"צוה ה". ציוות הוא חיבור,כמו כל מצווה שמחברת אותנו לקב"ה.

וכך גם בענייננו, תוצאות ההדרכה הנכונה יביאו לביטול המניעות והספיקות ובכך נהיה פנויים במחשבתינו לעסוק בתורה הקדושה.

ראשי תיבות של: "לעשת אתם"

להיתקדם עם שמחה תמידית אל תורה מופלאה