"הִגִּיד לְךָ אָדָם מַהטּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד" וכו' (מיכה ו, ח).

   שמעתי מהרב שלמה וולבה זצ"ל שאמר: אם נשים לב ונדייק בדברי הנביא נראה שה' יתברך לא דורש מאיתנו "לעשות חסד" אלא "אהבת חסד". כי יכול להיות שאדם יעשה חסד עם חבירו, ואפילו מתוך רצון, אבל זהו רצון להיות "איש טוב", או כי מתבייש מחבירו, או שחושש מה יאמרו שכניו, אבל לא מתוך אהבה לחסד.

   משפט – לא חובה לאהוב, משפט צריך "לעשות". אבל חסד לא די בעשייתו, אלא שיעשה מתוך "אהבת חסד".

   חורף תשי"א היה קשה מאד, ובעיקר במחנות העולים שהיה בעצם "גטו ליהודים בארץ ישראל", והם קפאו שם בבגדי הקיץ שלהם. המדינה לא דאגה להם לבגדי חורף כלל.

   "זכורני", סיפר הרב שלום בער ליפשיץ, "שהגענו לביתו של הגאון רבי אליהו דסלר זצ"ל, ונתן לנו את כל הבגדים החמים שבביתו, מטען גדול של ביגוד חם. כל מה שהביא עימו מגייטסהד תרם לעולים. כאשר הרבנית דסלר ע"ה שבה לביתה, השתוממה לראות כי ארון הבגדים ריק" – – –

   הרב דסלר נתן את כל מה שרק יכל לתת (הובא בספר "קול חוצב"(.