איתא בגמ' (נדה דף ל ע"ב) "ואינו יוצא משם עד שמשביעין אותו שנאמר כי לי תכרע כל ברך תשבע כל לשון כי לי תכרע כל ברך זה יום המיתה שנאמר לפניו יכרעו כל יורדי עפר תשבע כל לשון זה יום הלידה שנאמר נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ולא נשבע למרמה ומה היא השבועה שמשביעין אותו תהי צדיק ואל תהי רשע ואפילו כל העולם כולו אומרים לך צדיק אתה היה בעינך כרשע והוי יודע שהקב"ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא אם אתה משמרה בטהרה מוטב ואם לאו הריני נוטלה ממך". והדבר הוא פלא, וכי דבר זה שאפילו כל העולם יאמרו לך וכו', הוא דבר גדול כל כך שדווקא אותו ישביעהו בלידתו.

ועל כרחך אתה למד, שענין זה לולא נשבע עליו בצאתו לאויר העולם, לא היה הוא יכול לקיימו, כי כבר ירד לעלמא דשיקרא, להשפעת העולם, ולאהבת התועלת.