תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

אדם היוצא לפני סוף הסעודה לגבי חובת זימון
כללי
כותב החידוש: יוסף מולסון

מראה מקומות: משנה ברכות נ עמוד א

המשנה (מסכת ברכות דף נ.) כותבת: "שלשה שאכלו כאחת אינן רשאין ליחלק וכן ארבע וכן חמישה, ששה נחלקים עד עשרה, ועשרה אין נחלקים עד שיהיו עשרים. ע"כ. ומדברי המשנה יוצא שכל שלשה שאכלו חייבין בזימון, ואם הם ששה הם יכולים להתחלק לשתי קבוצות שלש שלש, אבל אם הם עשרה אינם רשאין להתחלק. וביאר רש"י (ד"ה "עד עשרה") שעשרה אינם מתחלקים כיון שנתחייבו בזימון בהזכרת ה', ואם הם עשרים יכולים להתחלק כי כל קבוצה מברכת בשם. והנה התוס' (דף מה. ד"ה שלשה) הביאו את קושיית הירושלמי שממשנתנו משמע שמזמן שהתחילו לאכול, כבר חלה עליהם חובת זימון ואינם יכולים ליחלק כדי לגמור סעודתם לבד. אמנם מהמשנה להלן (דף נ.) משמע, שרק אם כבר גמרו לאכול אינם רשאים ליחלק וחייבים בזימון. ויוצא זה סותר את זה. ותירצו התוס' את קושיית הירושלמי, שכאשר התחילו על מנת לאכול יחד, חלה עליהם חובת זימון ואינם רשאים ליחלק ולגמור סעודתם לבד, וכשהתחיל האחד לבדו וכבר אכל כזית, זה לא נקרא שנתנו דעתם לאכול ביחד ורשאי אחד מהם לגמור סעודתו לבד ולברך.

וראה ראיתי שכתב הרא"ש (דף מה.) בשם ה"ר יונה כדברי התוס', שדוקא כשקבעו עצמם ביחד מתחילה לברכת המוציא אז אינם רשאים להתחלק, משא"כ שאם לא קבעו עצמם יחד בברכת המוציא שרשאים להתחלק, אמנם הרא"ש כתב שלדעתו אע"פ שלא בירכו המוציא ביחד אלא אח"כ, זה נקרא שקבעו עצמם לסעדה ביחד שחייבים בזימון ולא רשאים להתחלק. וכן נראה מדברי הרשב"א (דף מה ע"ב ד"ה אחד) שכתב שאחד מפסיק בעל כרחו לשנים ועונה עמהם, ואפילו לא רצה להפסיק הם מזמנים עליו, בין אם הוא עונה ובין אם לא עונה, כל שהוא עומד שם מזמנין עליו. אבל שנים אין חייבים להפסיק לאחד, ולכן אם לא רצו להפסיק אף הוא אינו רשאי לברך ולצאת לשוק עד שעה שיגמרו השנים ויזמן עמהם, שהרי כבר נתחייב הוא בזימון והיאך יברך בלא זימון. ונראה שדעתם של הרא"ש והרשב"א שאינו יכול לברך לעצמו וללכת אפילו אם לא קבעו מתחילה. אמנם הר"ן הביא את שני הדעות, וסיים שהנכון הוא שדוקא כשקבעו עצמם מתחילה לברכת המוציא וישבו ואכלו שלשה, חייבים בזימון. אבל אם לא קבעו מתחילה לברכת המוציא לישב ביחד אזי הם פטורים מזימון.

והנשר הגדול בידו החזקה (הלכות שבת פרק ה' הלכה ה') הביא את לשון הגמרא ששלשה שאכלו כאחד אינן רשאים ליחלק, וכן ארבע וחמישה וכו'. ותבט עיני בדברי הטור (סימן קצג) שהביא את דברי הרא"ש בשם ה"ר יונה שדוקא אם קבעו שישבו לאכול ולברך יחד ואח"כ הגיע והצטרף אליהם, אז יכול לברך לעצמו וללכת. ולרא"ש נראה שגם אם לא קבעו מתחילה לאכול יחד ובאכילה נפגשו וישבו יחד אפילו הכי חייבים בזימון. וריאתי למה שכתב מרן בבית יוסף (סימן קצג ד"ה כתוב) בשמו של הגהות מיימוניות (פרק ה') שהביא את בעל הלכות גדולות (ברכות פרק ז' דף יא ע"א) שאכן לא קבעו עצמם לאכול יחד אלא כל אחד בא לשם במקרה וישב, אין חייבים בזימון. אמנם אם קבעו עצמם לאכול יחד חייבים בזימון. והנה הט"ז (סימן קצג, אות ד', ד"ה אינם) כתב שאפילו אם רוצה לגמור סעודתו קודם שיגמרו האחרים, כיון שהחיוב של הזימון חל עליו כבר בתחילת הסעודה, אין לו ליחלק מהם. אמנם כל זה דוקא אם התחילו ביחד, אבל אם הקדים אחד קצת את אכילתו ובאו עוד שנים אח"כ וכלו עמו, רשאי האחד לגמור סעודתו קודם ולברך. והביא שם גם את דברי התוס', וכתב שתמוה למה לא הביא הבית יוסף את החילוק הזה בין דעת התוס' שסוברים שאם התחילו על דעת לאכול יחד חייבים בזימון, ולא רשאים ליחלק. ואם התחיל האחד לבדו רשאי האחד לבדו רשאי האחד לגמור סעודתו ולברך. לבין דעת הרא"ש והרשב"א שאפילו אם בא באחד לבד ונפגשו באכילה חייבים בזימון ואין להם להתחלק. והאיר ה' את עיני וראיתי תירוץ לזה במה שכתב האליה רבה (קצג אות ח') שהתוס' הבינו בדברי הירושלמי שדוקא אם התחילו ע"מ לאכול יחד אז אינם רשאים ליחלק. ואם התחיל האחד לבד רשאי ליחלק. והרא"ש והרשב"א הבינו אחרת בדברי הירושלמי שבין כך ובין כך אם ישבו ונקבעו באכילה נתחייבו בזימון, ולכן הביא הבית יוסף את דברי הרא"ש ולא את דברי התוס', כיון שסובר שדברי התוס' נדחו.

פסק מרן בשולחנו הטהור (סימן קצג סעיף ב') וז"ל: אפילו לא הוקבעו מתחילה כולם לאכול יחד, אלא שהשנים קבעו ואחר כך בא השלישי וקבע עמהם, או אחד קבע תחילה ואחר כך קבעו השנים עמו, אינם רשאים ליחלק, כיון שהם קבועים יחד בגמר האכילה. ומכל מקום אם יאכל עמהם בלא קבע רשאים ליחלק. ע"כ. והרמ"א הוסיף שמ"מ אפילו כאשר רשאים ליחלק, עדיף טפי לזמן משום דברוב עם הדרת מלך. ומלשונו של מרן השולחן ערוך אפשר לומר שכל שמכוון שלא לקבוע עמהם, יכול ליחלק מהם ולברך לבד. והמשנה ברורה ביאר, שכוונת מרן השולחן ערוך שאם לא קבע איתם סעודתו, היינו שלא אכל בדרך קבע בישיבה על שולחן אחד, ואפילו אם התחיל לאכול בשלשה מתחילת הסעודה ועד סופה. וגם הלום ראיתי למה שכתב הרב פלא יועץ בספרו חסד לאלפים (סימן קצג סק"א) שמי שאכל בחבורה ונתחייב בזימון, אין לו להקדים ולברך לעצמו בלא זימון, שכבר נתחייב בזימון. ואפילו אם יש לו עסק רב, אם פורש עצמו מהם איסורא קא עביד, ולכן ימתין להם או שיבקש מהם שיפסיקו ויזמנו עמו. ומדבריו יוצא שאין לו לברך לבד כל עוד אכל בחבורה. וכ"כ גם הבן איש חי (פרשת קרח אות ד') שכל עוד אכל בחבורה אין לו להקדים ולברך לעצמו ואפילו אם יש לו עסק רב, ומדבריהם רואים שלא חילקו אם היה בדעתו לאכול עמהם או שמתחילה תכנן שלא להצטרף עמהם לסעודה, יכול להפסיק באמצע הסעודה ולברך לעצמו. וצ"ע.

אנוכי רואה לדברי הט"ז (סימן ר') שכתב, שהבית יוסף הביא בשם הרשב"א שכתב בשם רב האי גאון, שאם ביקש אחד מהם לצאת, אין השנים מפסיקים סעודתם ומזמנים עמו אלא הוא מברך לעצמו בלא זימון ויוצא, והם גומרים סעודתם. וסיים בצ"ע. וכתב על זה בבית יוסף שנראה שלגאון מדובר דוקא כשהדבר נחוץ לו לצאת ואי אפשר לו להתעכב, אבל היכא שאפשר לו להתעכב, גם לדברי הגאון אינו רשאי לברך ולצאת לשוק עד שיגמרו השנים ויזמן עמהם. עכ"ל. וכעין זה כתב בעטרת זקנים (ד"ה ואם) ע"ש. אמנם הב"ח הביא את מה שכתב הבית יוסף שמדובר דוקא כשהדבר נחוץ מאוד, ותמה על זה, שאם מדובר שנחוץ מפני הפסד ממון, אין לו רשות לעבור על דברי החכמים בשביל הפסד ממון. ואם מדובר בספק סכנה, אין צריך לאומרו, דפשיטא הוא, שאפילו על איסור דאורייתא יכול לעבור. ומשמע מדבריו שאם ביקש אחד מהם לצאת וכו' יכול לצאת אפילו שאינו נחוץ. וראיתי עכשיו שכתב בשו"ת מנחת יצחק (חלק ח' סעיף ח') שהביא בשם השולחן ערוך הרב (בסימן קצה סעיף ב') שמחלק בין הדין בזימון (סימן קצה) לבין הדין בסימן קס"ז וז"ל: וכל זה כשנכנס מתחילה לשם ע"ד להצטרף, אבל בסתם, אינם מצטרפות אפילו רואים אלו את אלו, והם בבית אחד ושמש א' לשניהם וכו', משא"כ כשנכנסו ונחלקו לב' חבורות על דעת לברכה, ה"ז כאילו נכנסו ונתחברו בחבורה א' שעיקר החיבור והצירוף הוא אע"פ שבשעת ברכת המוציא היה בדעתם להצטרף, שוב אין כוונתם מועלת לחברם ולצרפם אפילו לברכת המוציא עצמה כמ"ש בסימן קס"ז כ"ש לברכת המזון וכו'. עכ"ל. וכתב מחבר שו"ת מנחת יצחק שנראה שבישיבות דעתם מתחילה ע"ד להצטרף כי כן ידעו כולם מתחילה, מי ומי ההולכים ואוכלים יחד, והם מצטרפים אפילו כשאוכלים בשולחנות נפרדים, משא"כ במסעדות ומלונות שלא היו צירוף אם אינם אוכלים על שולחן אחד.

אשרי עין ראתה את דברי ערוך השולחן (סימן קצג אות ט') שכתב שבסעודות גדולות שאורכת כמה שעות, ויש מן היחידים שקשה עליהם הישיבה ורוצים לילך מהסעודה, ואינם יכולים לאסוף עשרה מהמסובים ולזמן בשם, רשאים לזמן שלשה, והביא שם את דברי רש"י (ברכות דף נ. ד"ה מברכינן) שמבואר מדבריו שדוקא כשרוצים לישב עד אחר גמר הסעודה הוצרך הש"ס לחפס טעמים, אבל כאשר רוצים לילך מוקדם א"צ לכל זה, ולכן אפשר לדייק מדבריו שאם מתחילת הסעודה תכנן וחשב שאינו רוצה להשאר עד סופה, רשאי באמצע הסעודה לברך וללכת ואינו חייב לחזר אחר זימון.

כתב באגרות משה (או"ח חלק א' סימן נו) עצה לאלו שאלא רוצים לחכות עד סיום הסעודה וז' הברכות, שיאמרו בפירוש קודם שישבו לאכול שאין מתכוונים להצטרף לקביעות עם שאר המסובים, שאז אפילו שיושבים שבלחן אחד לא חייב בזימון. והביא לכך ראיה ממה שכתב הרמ"א (סימן קצג סעיף ג') בטעם המנהג שלא לזמן בבית עכו"ם אפילו אם קבעו לאכול הוי כאילו אכלו בלא קבע, כיון שיש לחוש ולירא כשישנו בנוסח הברכה ולא יאמרו הרחמן יברך בעה"ב, לכן מתחילה לא קבעו עצמם רק לברך כל אחד לבדו. לכן לא מפני קביעות אכילה אלא בסתם, שהוא גם לברך ביחד, אבל כשפירשו שאין קביעותן לענין הברכה לברך יחד אלא כל אחד לבדו, ולא מחייב קביעות בזה שהתחייבו בזימון. וע"ש שהאריך בזה. וכתב בשו"ת אור לציון (חלק ב' פרק יג תשובה י' בהערה) שבאולם חתונות למרות שאוכלים בשולחנות נפרדים ולא אמרו קודם הסעודה "בואו נאכל" כדי לקבוע עצמם לזימון, כיון שבאו על דעת בעל הסעודה, ובודאי שדעתו שיאכלו כולם יחד. לכן אינם רשאים לצאת קודם שיזמנו. והרוצה לצאת קודם שיזמנו יכנס לאכול באופן שלא יצטרף לזימון, והוא שלא יתחיל לאכול עם המסובים יחד, אלא יקדים או יאחר, וכן לא יסיים עמהם. ועי"ז לא יצטרף לזימון. וכך פסק גם בילקוט יוסף (       ) שיכוונו קודם שבאים לאכול שלא רוצים לקבוע ולהצטרף עמהם לזימון.

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים