תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

אודות המנהג שיושב הסנדק על כסא שחקוק בו כסא של אליהו
קבלה
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: זוהר חדש בראשית קסט

בירור אודות המנהג שיושב הסנדק על כסא שחקוק בו 'כסא של אליהו הנביא'
הנה מזה זמן התעוררתי על כך שמייחדים בברית שני כסאות, אחד לאליהו הנביא מלאך הברית, ואחד ליישב עליו הסנדק, והנה הנוהג כעת הוא, שעל כסא המהודר והמגולף שחקוק בו 'כסא של אליהו הנביא' יושב הסנדק, ואילו לאליהו הנביא עצמו, מייחדים כסא פשוט מהנמצא באולם או בבית הכנסת. ולכאורה הוא מן התימה, וגמרתי בליבי בע"ה להתחקות אחר מנהג זה ולבררו.

מקור המנהג להנחת כסא של אליהו:
מובא בפרקי דרבי אליעזר (סוף פרק כ"ט) וז"ל: "אמר לו הקב"ה וכו' חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך. מכאן התקינו חכמים שיהיו עושין מושב כבוד למלאך הברית, שנאמר 'ומלאך הברית אשר אתם חפצים הנה בא". וכן הביאו בילקוט שמעוני (בראשית לך לך עא).
ומובא בזוהר הקדוש (בהקדמה רכ"ה), "ועוף יעופף על הארץ, דא אליהו דטאס כל עלמא בד' טאסין, למהוי תמן בההוא גזירו דקיימא קדישא. ואצטריך לתקנא ליה כורסייא ולאדכרא בפומיה, דא כרסייא דאליהו, ואי לאו, לא שארי תמן". ובזהר חדש (צג) כתב וז"ל: "בזמנא דבר נש אפיק בריה לאעלה להאי ברית וכו' בהאי שעתא אזדמין אליהו וכו' ועל דא תנינן דבעי בר נש לתקנא כורסייא אחרא ליקריה דיליה. ויימא דא כורסייא דאליהו, ואי לאו, לא שארי תמן". וכן כתב בזח"ב (דקס"ט) "כגוונא דא בכל גזירו דברית מילה לתתא, איצטריך לאתקנא כסא אחרא בשפירו למארי קנאה דברית קיימא דאתי תמן".
וכתב הטור (יו"ד רס"ה), "נוהגין עפ"י המדרש לעשות כסא לאליהו וכו'". וכן כתב השו"ע (שם סי"א) "נוהגין לעשות כסא לאליהו שהוא נקרא מלאך הברית וכשמניחו יאמר בפיו שהוא כסא אליהו".
מנהג זה הובא בעוד הרבה מהפוסקים ומפרשים לדורותיהם (ראה, מהרי"ל הלכות מילה, מטה משה ח"ז ענייני מילה אות ז' ועוד הרבה פוסקים. וכן העירוני מדברי הספורנו ריש פרשת וירא, שאפשר שכסא זה ייעדוהו לכבוד השכינה הקדושה שבאה לקבל את הברית. לרבי צבי אלימלך מדינוב (לפני כמאתים שנה).
אמנם לא התבאר מדבריהם אם צריך ב' כסאות – אחד לאליהו הנביא ואחד לסנדק, או שמא על אותו הכסא יישב גם הסנדק (מלבד מה שמפורש כן בזהר חדש הנ"ל שכתב 'כורסייא אחרא', משמע כסא אחר נוסף על כסא הסנדק שפי שיובא להלן). וכן הראשונים והפוסקים הקדמונים, לא הזכירו בדבריהם את מקור הדין בזהר הקדוש, אלא רק את פרקי דרבי אליעזר [יתכן מהסיבה שלא היה מצוי הזוה"ק בידם, או שחפצו לציין למקור הקדום יותר שהוא ר"א בן הורקנוס שקדם לרשב"י], ובפרקי דר"א לא זכר כלל ענין מושב לסנדק.
אמנם מקצת מהמקורות שי שמהם מבואר שהמנהג הוא להכין כסא אחד לאליהו ועליו יושב הסנדק, אמנם בזוה"ק וברוב הספרי הראשונים ואחרונים מבואר להצריך שני כסאות, ומהם אף שהקפידו שלא ישב הסנדק על כסא של אליהו. כפי שיבואר להלן:

כסא אחד:
כתב האור זרוע (ח"ב הל' מילה סי' קז אות ב): "וצריך לחפש אחר יהודי טוב לעשותו בעל ברית כדי שיבא אליהו ז"ל וישב על הקטדרא אצלו בשעת המילה, כמו"ש רב שרירא גאון ז"ל מנהג בישראל להעמיד קטידרא מכוסה במעיל אצל בעל ברית משום כבודו של אליהו ז"ל דמתקרי מלאך הברית כדתניא בברייתא דר' אליעזר וכו"'. וכן כתב הריקאנטי "לבחור סנדק טוב וטהור, כדי שיתרצה מלאך הברית, הוא אליהו לישב בקתדרא אצלו בשעת המילה", ובפשטות מסתימת הדברים נראה שיושב הסנדק בכסא אליהו עצמו, והיינו 'אצלו' שכתבו, דבכך נעשה שכנו, שגם אליהו יושב עמו שם. אם כי אינו מוכח, ואפשר ש'אצלו' פירושו לצידו.
וכן בספר דרך פקודך (לרבי צבי אלימלך מדינוב – לפני כמאתים שנה. מצוות עשה ב' אות כז) כתב: "מצות הסנדק מצוה רבה היא ונעשית דוקא בגדולי ישראל בעלי תורה ויראה, כי הוא שכן לאליהו הבא לישב על הכסא". יש לדייק קצת כנ"ל שיושב על כסא אליהו ובכך הוא שכנו. אך גם זה אינו מוכרח, כי ואפשר ש'שכנו' מתפרש לצידו בכסא אחר סמוך לו.
אמנם באופן יותר מפורש כתב ערוך השלחן (הלכות מילה רסה הלכה לג) "נוהגין לעשות כסא אליהו שנקרא מלאך הברית וכו'", ועו"ש (בהלכה לד) כתב: "וכיון שכסא זו הוא של אליהו, לכן מהדרין להיות סנדק לישב על כסא קדוש הזה ולהחזיק הילד על ברכיו בעת המילה ולהיעשות דוגמת המזבח ומצוה גדולה ויקרה היא וכו"'.
וכן נשאל בספר בני בנימין (לרבי בנימין נבון – לפני 140 שנה. סי' לח) בענין המנהג בעיה"ק ירושלים שגדולי העיר והרבנים לוקחים פרוכת של היכל ופורסים אותה בכותלי הסוכה וכן על כסא של אליהו הנביא, ויושב הסנדק עליו. [שם הנידון אם מותר לעשות כן, אחר שהוקצתה הפרוכת לכיסוי ההיכל]. מבואר שהסנדק יושב על כסא של אליהו.
וכן כתב בספר אות ברית קדש (לרבי יוסף כנאפו עמוד טל – מוגדור מרוקו – לפני כמאה שלושים וחמש שנה). "והנה אחת מתיקוני הברית קדש הוא, להיות סנדק הברית דהיינו לישב בכסא אליהו ז"ל וכו'". מבואר שהסנדק עצמו יושב על כסא אליהו. וכן כתב נחלת אבות (לרבי יצחק קורייאט (מוגדור אצווירה – מרוקו, לפני כמאה עשרים שנה). "ומביאים כסא המיוחד לשם אליהו ז"ל, ומניחים אותו בבית הנולד כדי שישב עליו הסנדק למחר בשעת המילה".

שני כסאות:
אמנם כאמור מלשון הזוהר חדש שהובא לעיל שכתב 'לתקנא כורסייא אחרא' (כסא אחר), וכן הוא בזח"ב (דקס"ט) "כגוונא דא בכל גזירו דברית מילה לתתא, איצטריך לאתקנא כסא אחרא בשפירו למארי קנאה דברית קיימא דאתי תמן". מבואר לכאורה להדיא, שהוא מלבד הכסא של הסנדק. ובזה גם מרומז שיש להכין כסא עבור הסנדק. וכתב בהגהות הרד"ל (לרבי דוד לוריא – פני כמאה שמונים שנה. על פרקי דר"א פכ"ט) שאף יש להקפיד שלא ישב הסנדק על כסא של אליהו וז"ל: "שיהיה כסא מיוחד לעצמו ולא ישב הסנדק עליה, וכן ראיתי נוהגין בקצת מקומות". וראה עוד באור החמה בשם הרמ"ק "הענין שצריך כסא שני, מפני שהנימול בו היסוד בעצמו, ואליהו מלאכה איהו בסוד השכינה ועביד שליחותה, לכך אינו שורה על כסא הברית עצמו, אלא על כסא שני סמוך לימין הנימול, מלאך הברית עומד".
ובייתר ביאור כתב בספר אוה"ח: "ע"כ יזהר האב להזמין דייקא שני כסאות שאז נתגלה אורות עליונים, [מאחר ו]בחיתוך נתגלה שבעים אורות, [ו]בפריעה נתגלה ט"ז אורות יותר עליונות, [וכן ה]חיתוך בחינת מלכות, [ואילו ה]פריעה הוא בחינת יסוד, ושניהם נקרא ברית. וז"ל זוה"ק (פ' בחוקותי דף קמ"ו ע"א) 'צדק וצדיק ברית אינון ברית אקרון וגו' וכולא מלה חד'. צדק היינו מלכות, צדיק היינו יסוד, ומחמת שנתגלה בשעת מילה אורות הנ"ל כמש"כ באריכות בשער המצות ובעץ חיים בשער הונאה דמצות מילה חיתוך ופריעה, ותבין יותר. ומחמת שהסנדק נושא התינוק הנימול שנתגלה אורות הנ"ל תקרא כסא ראשון שהוא נקרא משפיע, ואליהו שמקבל מאורות הנ"ל רק איזו הארה, (עיין זוה"ק דף קנ"א ע"ב), ע"כ לא יושב על כסא הנימול רק על כסא שני, וזה שדייק הזוהר ואמר כסא אחרא. על כן יש להסנדק ליזהר שלא לישב על כסא שהזמין לכבודו של אליהו .ובפרט שאומרים בפירוש 'זה הכסא של אליהו זכור לטוב' ואיך יכול הסנדק להדחות אותו כי הוא אינו יכול לישב עם התינוק הנימול על כסא אחד מהטעם הנ"ל רק על כסא שני לימין הסנדק עיין בזוהר פ' תזריע ברעיא מהימנא". עכ"ל.
וכן מפורש בכמה מהראשונים שיש להניח ב' כסאות כדלהלן:
כתב במחזור ויטרי (הל' מילה תקה): "לפיכך תקנו לעשות כסא כבוד למלאך הברית, וזה אליהו דכתיב 'ומלאך הברית אשר אתם חפצים', מכאן התקינו לעשות כסא למלאך הברית, כנז' בפרקי דרבי אליעזר, ואחת קתידרא לבעל הברית היושב בה והילד על ברכיו".
וכן כתב הארחות חיים להרא"ה מלוניל (ח"ה הל' מילה), "ומה שנהגו להכין כסא לאליהו, לא דבר ריק הוא, כי במדרש מצאנו וכו' 'מכאן סמכו חכמים להכין לו כסא כי הוא מלאך הברית וכו"'. והביא שם משם רבינו ניסים גאון: "הגידו לו זקנים שבדור, שביום שהכניסני לברית מרנא אבא אלוף ז"ל לבית הכנסת ואני בידו, ישב שעה אחת על אותו כסא המוכן (ר"ל לאליהו), ואחר כך עמד והושיבני על הכסא האחר של המילה, ואחר שיצא שאלו אותו מה טעם, כי לא ראינו מעולם מי שיעשה כך, ואמר להם, קבלתי מן הזקנים הקדמונים שזה הכסא מוכן לאליהו והוא מלאך הברית וישבתי עליו עם הילד אולי יברכהו לי ומצא חכמה בברכתו".
וכן הוא ברוקח (הל' שבת קיג) "מה שנהגו לתקן ב' קתדראות לברית המילה, לפי שאחת מתוקן לאליהו, ויש שמושיבין עליה הולד כדי שיברכהו אליהו" [והיינו רק הושבה בעלמא של התינוק וכפי שנוהגים היום, ולא ישיבת הסנדק עליו].
וכן הריעב"ץ במגדל עוז כתב שצריכין לסדר שני כסאות.
וכן מובא בספר זכרון ברית לראשונים (לרבי יעקב הגוזר לפני כ800 שנה). בהביאו את פרקי דר"א הנ"ל וז"ל: "מכאן התקינו חכמים להיות עושין כסא שני לכבוד אליהו שנקרא מלאך הברית וכו' והקתדראות מונחים ועומדים בבית הכנסת ערוכים בהדר כל ג' ימים". ועוד שם (חלק המילואים סי' א' עמ' 178. ונראה שדבר זה הובא בשם רבי אריה יהודה ממודינה – לפני 400 שנה), "ובבתי כנסיות הספרדים יעמידו שני כסאות, האחד למושב הסנדק אשר הוא הנהו גם הלוקח את ילד מהנשים המביאות אותו (ד"א מבואר כאן שהכיבוד המכונה אצל בני אשכנז 'קוואטער' שייך לסנדק), והשני יעמוד אצל ארון הקדש מכוסה בפרוכת יקרה, ואיש לא ישב עליו והוא הנקרא בשם כסא אליה הנביא". וכן כתב בספר מאמרים ברפואה (לרבי רפאל מלאכי – לפני כ300 שנה. שער הרביעי עמ' קכו) "ובכל מקומות ישראל נוהגים להכין ב' כסאות, כסא אחד לסנדק וכסא א' לאליהו שהוא מלאך הברית". וכ"כ בספר הזכירה (לרבי זכריה סימנר מהעיר וילנא – לפני כ300 שנה). "אליהו הוא מלאך הברית ומסמנין לו כסא לימין בעל הברית, וסימנך 'עד די כרסון' (דניאל ז, ט) לשון רבים רמז שני כסאות.
ובספר הבט לברית (שער ד פ"ג שאלה כ"א) כתב: "השיב מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהמנהג להכין ב' כסאות בברית".

כסא אחד חלוק לשנים:
על בסיס המנהג הנ"ל להצריך ב' כסאות, יש נהגו להכין כסא אחד חלוק לשנים. כן מובא בספר אגרא דפרקא לרבי צבי אלימלך שפירא (בעל בני יששכר ועוד – לפני כ 175 שנה). על דברי הזוהר שצריך שני כסאות "ונראה לעין משכיל דטעמא רבא אית ביה בכסא של אליהו, דאם לא יהא אלא כסא אחד, לא יהיה היכר הכסא למלאך הברית. וכן נוהגין בכל ישראל שעושין הכסא של אליהו חלוק לשנים להיכרא. וכן כתב בספרו דרך פקודך (מ"ע ב' מילה, חלק המעשה אות י"ג) "אחר שמניחין התינוק על הכסא, שוב לוקחין אותו מהכסא, ואחד יושב על הכסא ותופס התינוק בשעת המילה, והוא הנקרא סנדק, ומצוה גדולה היא ותיקון לחטא הברית, ומהראוי שיהיה הכסא חלוק ונראה כשנים, אחד לאליהו ז"ל ואחד לסנדק, וכן הוא המנהג ברוב קהילות". וכן הביא בספר 'אוצר כל מנהגי ישרון (לר' שמריהו יצחק ליפשיץ – לפני כמאה שנה). עמ' 95 בהערה): "וקודם שישב הסנדק על המושב מצד אחד על הכסא העשוי ע"י שני כרים או ע"י חריץ עמוק באמצע הכר וכו"'. וכן יש כסא כזה בבית כנסת העתיק בצפת של מהר"י אבוהב.
ובספר מאמר כסא אליהו הביא, שהרב הגה"צ המקובל הרב מפאדהייץ רבי מאיר שווארץ זצ"ל (לפני כשמנים שנה) בקונטרסו על כסא אליהו, משיג ותמה על אותם הנוהגין להביא כסא אחד ומושיבים עליו בתחילה את התינוק ואומרים זה הכסא של אליהו הנביא, ואח"כ יושב עליו הסנדק. ושואל כיצד ישב הסנדק על כסא שייחדוהו לאליהו הנביא. ותמה כנ"ל גם על אותם כסאות שיש בהם שני מקומות לישיבה שסו"ס כסא אחד הוא, ואיך יושב עליו הסנדק.
אולם למעשה בהרבה קהילות גם כיום המנהג לעשות כסא רחב עם שתי מושבים וכן ידוע שאצל מרן הגרח"ק שליט"א בביהכ"ס 'לדרמן' יש כסא רחב כנ"ל.

סיכום הדברים:
אתה הראת לדעת, שבדורות עברו יש שנהגו להשים כסא אחד לאליהו הנביא ועליו יושב הסנדק, ואף יש בזה ענין וכדברי ערוך השלחן שכתב "וכיון שכסא זו הוא של אליהו, לכן מהדרין להיות סנדק לישב על כסא קדוש הזה".
וכן נהגו יהודי צפון אפריקה. ומפי השמועה, כן נהג הבבא סאלי זי"ע שהיה מניח את התינוק על כסא של אליהו ואומר זה הכסא וכו', ואח"כ יושב עליו הוא כסנדק. אחר כן ראיתי בספר תורת הברית (פ"ט הערה יז למוהל הנודע רבי מרדכי ששון שליט"א), ששמע מהגה"צ רבי יחיא שניאור זצ"ל שנימק מנהגם, שכן היו נוהגים לעשות כסא ארוך שיש בו ב' מקומות והוא כשני כסאות. הרי שאף למנהגם המקור הוא באמת ב' כסאות וכדברי הזוהר ולא כסא אחד. ויעויין עוד בספר דברות אליהו (לדיין הגר"א אבירז'ל שליט"א סי' י) שהביא סימוכין למנהג בני מרוקו. אמנם אף הוא בסיום דבריו כתב: "לכן מנהג זה שהסנדק יושב בכסא אליהו יסודתו בהררי קודש. ומה נעים לעשות שני כסאות אחד לסנדק ואחד לאליהו".
ומאידך הרבה הקפידו שיהיו בדוקא שני כסאות מב' טעמים: א' – לפי דברי הזה"ק שלכל כסא יש את הענין וההשפעה שלו, ב' – מאחר וייחדו כסא זה לאליהו, לא ראוי שישב עליו הסנדק.
המנהג כיום
אמנם המנהג הרווח כיום הוא, שמשימים שני כסאות, כסא אחד מכובד ומעוטר ועליו חקוק 'כסא של אליהו' ועליו יושב הסנדק, והשני כסא פשוט שאותו מייחדים לאליהו מלאך הברית. והוא תמוה דלא כמר ולא כמר, שכן תינח אם היו נוהגים להשים כסא אחד, הרי שזה כדברי ערוך השלחן שיישב הסנדק על כסא של אליהו עצמו ויש בכך כאמור אף מעלה גדולה (מלבד מה שהוא נסתר מהזוהר). אמנם מאחר ומשימים שני כסאות, שמקורו כאמור הוא מדברי הזוה"ק ושאר ראשונים שצריך להכין כסא לאליהו וכסא לסנדק, ואף הקפידו שלא ישב הסנדק על כסא המיועד לאליהו הנביא, כיצד א"כ קרה כדבר הזה שהסנדק יושב על הכסא המפואר שעליו חקוק 'כסא של אליהו' בעוד שלאליהו הנביא מייחדים כסא פשוט יותר. וממ"נ, אם כסא זה שחקוק עליו 'זה הכסא וכו" הוא כסא של אליהו, כיצד יישב עליו הסנדק, ואם אינו כסא של אליהו, מדוע חקקו עליו כן, והוא מחזי כשקרא, ומדוע ייעדו כסא פשוט יותר לאליהו. פשוט הדבר שיש כאן איזה משגה במנהג.
וראה עוד בספר 'עלי הדס' (מנהגי ק"ק תונס ,עמ' 705) שהביא עדות משם המוהל הותיק רבי פראג'י גז זצ"ל וז"ל "במהלך הברית מילה המנהג המקורי בתונס היה לקחת התינוק על אותה 'מרטבה' (כסא המיועד לאליהו, עי"ש) בשעה שאומרים 'זה הכסא וכו". והוסיף שיש נוהגים כיום לקחת התינוק על הכסא של סנדק ואומרים 'זה הכסא וכו", הוא מחסרון ידיעה וכו', וגם מה שיש קוראים את הכסא של הסנדק בשם 'כסא אליהו', טעות היא בפי המון העם".
ונראה שמקור לשיבוש זה הגיע מאותם מקומות (כמו צפון אפריקה, גור) שנהגו להניח כסא אחד לאליהו הנביא ועליו יושב הסנדק וכדברי ערוך השלחן , וממילא נהגו לעשותו מפואר וכן גדול גבוה ורחב שיהא נוח למול עליו. ורבים ראו ועשו כן כדמותו וכצלמו, אף שנשארו עם המנהג הותיק לייחד ב' כסאות, אלא שבאופן טבעי הסנדק הוא זה שיושב עליו שהרי נוצר לכך שישב עליו הסנדק מחמת נוחיותו למילה, ואילו לאליהו ייחדו כסא אחר פשוט. נמצא אם כן שהפסדנו מכל כיוון, שהרי בין כה אין כאן את הרווח של ערוך השלחן שישב הסנדק על כסא של אליהו, ומצד שני יש כאן הפסד שמייחדים כסא פשוט לאליהו הנביא, ושיבוש נוסף שיושב הסנדק על כסא לא לו, שכן חקוק עליו 'כסא של אליהו'…
אשר על כן, מאחר ופשט המנהג היום בכל קהילות ישראל כזוהר הקדוש שיש לייחד כסא נפרד לאליהו וכסא נפרד לסנדק, מן הראוי שאת הכסא המפואר שחקוק בו 'זה הכסא של אליהו', הוא יהיה הכסא של אליהו, ואילו הסנדק יישב על כסא אחר. אלא מאי, שמחמת השיבוש הנ"ל נהגו לעשות את 'כסא של אליהו' מוגבה ורחב באופן שיהא נוח לסנדק ולמוהל לקיים בו מצוות המילה, אכן טוב הדבר להזמין מראש שני 'כסאות של אליהו', והיפה מביניהם לייחדו לאליהו מלאך הברית, והאחר לייחדו לסנדק. ובכך לא יגרע חלקו דאליהו חלילה ממושב הסנדק.
אמנם היותר טוב הוא, להחזיר את המנהג כפי שהיה נהוג בשנים קדמוניות, שיהיו מכינים כסא אחד שנוח למול בו ועליו חקוק 'כסא הברית' (כמוזכר לעיל שכך כינהו הרמ"ק), וכסא נוסף ולאו דוקא גדול, אמנם מפואר ומגולף (כפי שתואר לעיל כמה ספרים) וכו' ועליו כתוב 'זה הכסא של אליהו הנביא זל"ט'. או אפשר אפילו כסא בעל ב' מושבים מחובר, כנהוג בכמה קהילות ושבאמצע תהא הפרדה בולטת שכן אפשר שאף הרב מפאדהייץ לא הקפיד אלא על כסא שיש בו שתי מקומות, אמנם כסא אחד הוא כלשונו, אבל כסא עם מושבים נפרדים והפרדה ביניהם, אפשר שאף לדבריו נחשב הוא כשנים. וכפי שהובא לעיל בשם דרך פקודיך 'חלוק ונראה כשתיים'.
כעת אחר פרסום הדברים, נאמר לי שבישיבת 'חברת אהבת שלום' בירושלים, אכן יש כסא מהודר המיוחד לאליהו שאין הסנדק יושב עליו, וכן כסא נוסף ונוח למול בו לסנדק. עוד יש מי שכתב לי, שהיה נוכח בברית שהגאון ר' משה שפירא זצ"ל כובד בסנדקאות, ונזדעק שלא ישב בשו"א בכסא יותר מכובד משל אליהו הנביא אלא להיפך, הכסא המכובד יהא כסא של אליהו והוא ישב על כסא פשוט. וכיו"ב העיד לי אחד מתלמידי הגאון רבי משה צדקה שליט"א שאינו מסכים לישב על כסא של אליהו בשו"א אלא אפילו על איזה שלחן מזדמן וכדו' שיהא נוח למול בו, שכן איך אפשר לישב בכסא של אליהו. כמו"כ שמעתי שהגאון רבי יהודה עדס שליט"א מקפיד לקחת עמו פרוכת ומניחה על כסא של אליהו כדי שלא יהא פחות מכסא הסנדק.
עוד תרתי אחר מסורת יהדות תימן יצ"ו שידועים בשמירת מנהגים קדומים, לידע כיצד נהגו בעודם בגולה, ולהלן כמה מקורות:
כתב בספר 'מצפונות יהודי תימן' (עמ' 143) "מכינים 'כסא של אליהו' מכוסה במפה יפה, ושמים אותו באחד הזיזים הבולטים מהקירות. בשעת המילה נכנס האב תחילה מעוטף בטלית בתוך הקהל, נגש להוריד את 'כסא אליהו' ואומר בכל רם 'זה הכסא וכו" …ומניח את התינוק על כסא אליהו ומתחיל הוא בעצמו בשבח וכו'. שוב לוקח האב את התינוק מעל הכסא (של אליהו) ומוסרו למוהל כמו שהוא בתוך המגש, המוהל נמצא יושב על רגליו כשברכיו למעלה ומולו יושב הסנדק כך שברכי שניהם נוגעים זה בזה כדי שהתינוק יהיה מונח על ברכי שניהם". הרי לנו שכסא של אליהו מיועד לאליהו בלבד ולא לסנדק. עוד כתב בספר מנחת יהודה (תזריע עמ' צא) וז"ל: "ויקח הנער מן הכסא (של אליהו), ויניחהו על רגלי הסנדק". עוד מצאתי עדות מרתקת בספר 'מיצירות ספרותיות מתימן', ז"ל : "אם יש להם מילה בליל המילה מקבצין שנים שלשה תלמידי חכמים לעסוק בתורה כל הלילה, ומדליקין עששיות בבית הכנסת גם בבית המילה לכבוד מלאך הברית אשר הם חפצים הנה באת. וכמו השחר עלה ושני שמשי בית הכנסת לוקחים על כתיפם שני כסאות לאליהו והולכים לבית המילה ועמהם שנים שלשה תלמידי חכמים ובאים לבית המילה בשמחה וקול רנה ומוצאים נרות דולקים ושמחים לקראתם ומניחים כסא גדול לבוש בגד משי, ועליו כסא קטן למעלה ממנו לבוש בגדי משי, ולו רמונים כסף טהור מזוקק שבעתים ונמהרים להביא להם קהי"י עם סוכאר ומביאין להם מיני בשמים ומברכין על הבשמים ואומרין פתיחת אליהו ומזמור על השמינית ונושקין את הכסא דרך חבה ואהבה להשי"ת… ואחר סעודת מילה עושין כילה ואוחזים בכסא ומשוררים ומרקדים בכסא תחת הכילה כך הוא מנהגם הטוב תמיד". ע"כ.
וזאת תורת העולה: אם ישנו כסא נאה המיוחד לאליהו וכסא המיוחד לסנדק, יהא זה הטוב ביותר. ואם לא נמצא כזאת, יש להיערך מראש ולהכין ב ' 'כסאות של אליהו', והיפה מביניהן יהא לאליהו ועל השני יישב הסנדק. אך חלילה מלהוריד מערכו של מלאך הברית ולתת לאליהו כסא פשוט, בעוד הסנדק יושב על כסא לא לו 'כסא של אליהו'. ובזכות מצווה יקרה זו נזכה לבשורת אליהו ולגאולת עולמים.

לתגובות:  mesh5739@gmail.com 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים