תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

איך רב יוסף נהיה מרא דאתרא (ראש הישיבה), הרי שכח את תלמודו?
ברכות
כותב החידוש: שלמה מששה

מראה מקומות: מסכת ברכות דף סד

במסכת ברכות דף סד הובא שאלת של בני הישיבה " סיני [רב יוסף] ועוקר הרים  [רבה] איזה מהם קודם",נשאלת שאלה , איך רב יוסף נהיה מרא דאתרא (ראש הישיבה), הרי שכח את תלמודו?

 

לפני שניגש לישב את הקושיה אציין מספר המקומות שהובא בש"ס על שכחתו של ר' יוסף את תלמודו.

בש"ס  מופיעה מימרה  'אמר רב יוסף לא שמיע … אביי :את אמריתה ' שמונה פעמים (יש עוד מקום אחד בפסחים יג, א  – בלשון קצת אחרת)[א]

אלו הם המקומות: ערובין: (י, א), (מא, א), (סו, ב), (עג, א) ,(פט, ב), מכות: (ד, א), נדה: (לט, א) ,(סג, ב), פסחים (יג, א).[ב]

אפשר לתריץ את קושיה על פי מעשה שהובא במסכת נדרים דף מא,א:

רב יוסף חלש [חלה], ועל ידי כך איעקר ליה למודיה [נשתכח תלמודו].

אהדריה אביי תלמידו קמיה.

והיינו דבכל דוכתא אמרינן [וזהו שהגמרא אומרת בכל מקום]: אמר רב יוסף [על שמועה שאמרו לפניו]: לא שמיע לי הדא שמעתא [לא שמעתי שמועה זו]!

ואמר ליה אביי: את אמריתה ניהלן, ומהא מתניתא אמריתה ניהלן [אתה אמרת לנו שמועה זו, ומברייתא זו הוכחת את הדבר]!. ע"כ.

נשאלת השאלה מאי 'אהדריה אביי קמיה'? איך אפשר ללמוד ממלים אלו שרב יוסף החיזר את תלמודו?

האם  אביי חזר איתו את כל מה שלימד אותו ר' יוסף בכך הצליחה להחיזר לו את כל תלמודו או רק אלו שנשנו בש"ס (בתשעה מקומות)?

כדי לתריץ נביא את מעשה דומה שהביאה הגמרא בנדרים (שם) על רבי (רבי יהודה הנשיא) ששכח את תלמודו:

כי הוה גמיר רבי תלת עשרי אפי [ כשלמד רבי שלש עשרה אופנים] של הילכתא, אגמריה [לימדו] לרבי חייא שבעה מנהון.

לסוף חלש רבי, ושכח את אותן י"ג אופנים.

אהדר רבי חייא קמיה הנהו שבעה אפי דאגמריה [החזיר רבי חייא לפניו את אותם שבעה אופנים שלימדו].

אבל אותם שיתא אופנים שלא לימדו – אזדו [נשתכחו].

הוה ההוא קצרא [כובס], הוה שמיע ליה לרבי כדהוה גריס להו [ששמע את הדברים כשלמדם רבי].

אזל רבי חייא וגמר יתהון קמי קצרא, ואתא ואהדר יתהון קמי רבי.

כד הוה חזי ליה רבי לההוא קצרא [כשראה רבי את אותו כובס], אמר ליה רבי: אתה עשית  אותי ואת חייא!

איכא דאמרי, הכי קאמר ליה רבי לאותו כובס: אתה עשית את חייא, וחייא עשה אותי[ג]! ע"כ.

והנה ממעשה של רבי ורבי חייאה אפשר ללמוד:

שמע מינה- כל מה שרב מלמד את תלמידו, התלמיד מלמיד אל רבו (אם שכח) – רבי לימד את ר' חייאה שבעה אופנים ואת אלו ר' חייאה חזר ולימד את רבי.

שמע מינה- זה שהגמרא טרחה לספיר את מעשה של רבי (כמה נשכחו) ואצל רב יוסף לא צויין  אפשר ללמוד שאביי הצליחה להחיזר לרב יוסף את כל מה שלימדו.

ועוד אפשר לדייק מהמילה "אהדריה" אצל רבי   גם הוא נכון אצל רב יוסף ש אביי החיזר לו את תלמודו מהמלים אלו 'אהדריה אביי קמיה'.

ראיתי בספר "שיטות קמאי נדרים" וז"ל- "ונראה לי כיון שראה רב יוסף ששכח תלמודו ובטורח גדול חזר עליו על ידי אביי כדאיתא בנדרים וכדאשכחן נמי בפ"א סוף דפסחים י"ג ע"א".עכ"ד.

 

ועוד מצאתי בקובץ תורני "ויעודם – ד תשע"ה (ע' 7 ) וז"ל: "כפי שמצאתי ביחוסי תנאים ואמוראים' לרבי יהודה ב"ר קלונימוס ב"ר מאיר משפירא מבעלי התוספות ערכי תנאים ואמוראים ערך רב יוסף סתם' שפי' ונראה לי כיון שראה רב יוסף ששכח תלמודו ובטורח גדול חזר עליו על ידי אביי כדאיתא בנדרים וכו' כשחזר עליו דאג עליו שלא יחזור וישכח מפני שמאור עינים היה ושמעתתא בעי צילותא ישב בתענית שלא יבוא עוד לידי שכחה כדאיתא באגדה דהשוכר את הפועלים רב יוסף יתיב ארבעין תעניתא וכו'"

ועוד בספר  "שיעורי בקיאות – נדרים"( ע' רסא) וז"ל:מלשון אהדריה משמע שחזר לזכרונו ע"י אביי וכן נראה דאינו צריך ללמוד מחדש דהכל נקלט במוח ולא נשכח, אלא שהכלי זכרון מוציא מתוך מה שנקלט במוח, את מה שחפץ בו עתה, ואותו הכלי נחלש ושכח תלמודו. וע"י אביי החזיר לעצמו את כלי הזכרון הזה." עכ"ד.

ועוד בספר " סיפורי חז"ל מתלמוד בבלי עם הערות וביאורים – ב " ע' רצג- וז"ל רב יוסף חלה ומתוך מחלתו שכח לימודו ואביי שהיה תלמידו החזיר לו את תלמודו שישב ולמד עמו וחזר כל מה שלימדו ולכן במקום שתמצא שרב יוסף אמר "לא שמעתי הלכה זו" היינו שבאמת שמע רק ששכח ולכן אמר אביי "את אמריתה ניהלן" ומברייתא זו הוכחת הדבר.

הנה בספר פניני יחזקאל (ע' רעח) וז"ל-"שרב יוסף שכח תלמידו מחמת חוליו ולאחר מכן חזר לו על ידי שלמד מחדש ומתלמידיו זאת החזיק רב יוסף לעצמו לזכות ואמר כי אי לאו האי יומא דקא גרם שמפאת שהוסיף משה יום אחד מדעתו ולכן נשתברו הלוחות וירדה שכחה לעולם כמה יוסף איבא בשוקא הרי לא היתה לי עדיפות במעלתי זאת שלמדתי מחדש את כל התורה כולה על ידי תלמידי כי הלא בין כך ובין כך לא הייתי שוכח ועל כן החזיק זאת לזכות שהיה יכול ללמוד את התורה מחדש"

ועוד ראיתי בספר 'שמעתתא דרבנן –א'(ע' תלו) וז"ל-"שרב יוסף שכח את תלמודו כפי שמספרת הגמ' במקום אחר ואח"ב התרפא וזכרונו שב אליו כבתחילה"

 

וראיתי בספר 'תורת שמואל' (ע' שכב) וז"ל-רב יוסף חלש איעקר ליה למודיה אהדריה אביי קמיה היינו דככל דוכתא אמרינן אמר רב יוסף לא שמיע לי הדא שמעתא א"ל אביי את אמריתה ניהלן ומהא מתניתא אמריתה ניהלן.ע"כ. הרי מבואר בזה כי מחמת החולי באה שכחה ללימוד אמנם אפשר להחזיר ללימוד כמו שהחזירו אביי לרב יוסף כפי שכתב מרן החיד"א כפתח עינים (נדרים שם) שאם מקבל ליסורים כאהבה נאמר בגמ' שתלמודו מתקיים בידו, ומה שרב יוסף שכח היינו לפי שעה אך אח"כ יזמנו מהשמים שיחזור אליו תלמודו כמו שהחזירו לו אביי ושאר תלמידיו".ע"כ.

 

 [א]  בדקתי ב"אוצר החכמה"
[ב]  הובא גם ב"דקדוקי סופרים השלם",ע' שנו
[ג]  'יצתה בת קול, ואמרה: אף ההוא כובס – מזומן הוא לחיי העולם הבא' (כתובות קג,א), עיין בפירושי מהר"ל מפראג אגדות הש"ס – ד (יבמות, כתובות, גיטין) – (ע' פד ) על אותו כובס.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים