תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

אכילת מאכלי חלב בחג השבועות
שבועות
כותב החידוש: נהוראי סבג

מראה מקומות: שיר השירים פרק ד פסוק יא

בענייני חג השבועות

עמדתי ואתבונן לדון ולברר מהו מקור המנהג שנהגו לאכול בשבועות מאכל חלב ואם סעודה זו יכולה להחשב כאחת מסעודות החג או לא.

 

ראשית איתא במסכת תענית (דף ז.) "נמשלה התורה לשלושה משקים הללו מים יין ודבש…דבש דכתיב "דבש וחלב תחת לשונך" (שיר השירים פרק ד פסוק יא.).

ואמרו במדרש (שמות רבה פרשת שמות פרשה ב אות ד) "ויבא אל הר האלהים חורבה,  ה' שמות יש לו, הר אלהים, הר בשן, הר גבנונים, הר חורב, הר סיני, הר האלהים, ששם קבלו ישראל אלהותו של הקדוש ברוך הוא, הר בשן, שכל מה שאוכל אדם בשיניו בזכות התורה שניתנה בהר, וכן הוא אומר (ויקרא כו) אם בחוקותי תלכו ונתתי גשמיכם בעתם, הר גבנונים, נקי כגבינה נקיים מכל מום, הר חורב, שממנו נטלו סנהדרין רשות להרוג בחרב, ורבי שמואל בר נחמן אמר שמשם נטלו עובדי גלולים איפופסין שלהם שנאמר (ישעיה ס) והגוים חרב יחרבו, מחורב יחרבו, הר סיני, שממנו ירדה שנאה לעובדי כוכבים"

ומבואר שהר גבנונים כגבינה היינו התורה שהיא תחילה קשה לתינוק להבינה וע"י שלומד בה כסדר ועמל בה עוד ועוד זוכה למתיקות התורה ומעדנת אותו ואת מעשיו ומלבשתו ענווה ויראה וכו כאיתא במסכת אבות (פרק ו משנה א.) ובסוף נעשת רכה כחלב ולכך נמשלה התורה הקדושה לחלב לכן נהגו לאכול בחג זה מאכלי חלב.

והגאון בעל "'פרי חדש" (סימן תצד) כתב בשם המדררש: "בשעה שבאו לפני הר סיני בו' בסיון לא היה איך לשחוט שלא היה משכן ואכלו ישראל מאכלי חלב ודבש וכ"כ רבינו ה"משנה ברורה" (סימן תצד סקי"ב) בשמו של פוסק אחד שכתב כך.

ותמה עליו הגרי"ש אלישיב זצ"ל בהערות (מסכת שבת דף פח.) דמצינו מח' בין רבי ישמעאל לרבי עקיבא במסכת חולין (דף יז.) "דתניא: כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' אלהיך לשום שמו שם וזבחת מבקרך ומצאנך ר' עקיבא אומר לא בא הכתוב אלא לאסור להן בשר נחירה, שבתחלה הותר להן בשר נחירה, משנכנסו לארץ נאסר להן בשר נחירה, ועכשיו שגלו יכול יחזרו להתירן הראשון? לכך שנינו: לעולם שוחטין. במאי קמיפלגי רבי עקיבא סבר: בשר תאוה לא איתסר כלל, ר' ישמעאל סבר: בשר נחירה לא איילתרי כלל. בשלמא לרבי ישמעאל, היינו דכתיב: ושחט את בן הבקר, אלא לרבי עקיבא מאי ושחט? קדשים שאני. בשלמא לרבי ישמעאל, היינו דכתיב: הצאין ובקר ישחט להם, אלא לר' עקיבא מאי הצאין ובקר ישחט להם? ינחר להם מיבעי ליה! נחירה שלהן זו היא שחיטתן" עכ"ל וא"כ נמצא שטעם זה של אכילת מאכלי חלב היינו לפי שיטת רבי ישמעאל שסובר שנאסר להם במדבר בשר נחישה, אבל לפי שיטת רבי עקיבא הרי ששחיטה הותרה להם.

ועי' לרבינו החפץ חיים זצ"ל בספר "ליקוטי הלכות" (סופ"ק דמסכת חולין) שכתב שמה שהביא במשנה ברורה בשם אותו החכם היינו למ"ד (בשבת דף פז.) דנתנה תורה בו' בסיון שחל בשבת שאז לא היה להם זמן לשחוט כלל.

ואמת שמקור מנהג הרמ"א לאכילת חלב הוא מדברי הרשב"י ז"ל בזוהר הקדוש שכתב שימי שבעה שבועות של ספפירת העומר הםהיו לישראל כמו ימי שבעה נקיים לנדה מטומאתה וקי"ל במסכת בכורות (דף ו:) "דם נעכר ונעשה חלב" פיר רש"י:

והיינו שנתהפך להם מידת דין למידת רחמים ובזכות הטהרה שלהם זכו וקבלו התורה על הר סיני לכך נהגו לאכול מאכלי חלב בחג השבועות. וכ"כ הגאון רבינו "באר היטב" (חאו"ח סימן תצד ס"ק ח) והגאון בעל ה"מגן אברהם" (שם סק"ו) בטעם מנהג שכתה הרמ"א בשם הזוהר הקדוש.

וראיתי עוד בספר "זכרון משה" (סימן כו) הביא ליישב המנהג לאכילת חלב ואח"כ מחליפין מפה ועושין קינוח הפה והידים ואוכלים סעודת בשר בחג שבועות כמו שפסק מרן בשו"ע (חיו"ד סימן פט), אפי' שקיי"ל במסכת פסחים (דף עט:) "אין שמחה אלא בבשר ויין" ודין שמחה נאמר בכל מועדי השנה "ושמחת בחגך", לכן מה שנהגו הוא מאחר והתורה היא נמשלה לחלב, וידוע מה שאיתא בזוהר הקדוש (משפטים דף קכה.) דרב עוקבא לא היה אוכל חלב אחר שהיה אוכל סעודה של בשר יממה שלמה של כ"דשעות וכתב הטעם בזוהר שם וזה לשונו:

וא"כ נמצא מדברי הזוהר הקדוש שביומא דחג השבועות דאמרו בפסחים (דף סח.) דקי"ל כרבי יהושע חלקהו חציו לה' חציו לכם" ואותו המלאך מסאבא אינו שולט ביום זה של נתינת התורה ולכן יש סמך למנהג שנהגו העם חלב ואח"כ בשר בהפסק מפה וקינוח הפה והדחת הידיים כאמור .

וכתב החיד"א בספר "יוסף אומץ" (ח"א סימן תתנד): "רבים נוהגין לאכול מאכלי חלב ביום ראשון דשבועות, ויש להם על מה שיסמוכו אכן מפני שאמרו חכמינו ז"ל אין שמחה אלא בבשר ויין, נוהגין לאכול בשר אחריהן" ובסו"ד הביא וז"ל: "ועל כל פנים מנהגנו לעשות מולייתא מחלב או בשר ודמות סולם משבע שליבות עליה, זכר לשבעה רקיעים שקרע הקדוש ברוך הוא בשעת מתן תורה להראות שאין עוד מלבדו, והוא מנהג טוב ויפה" עכ"ל.

ובשו"ת "אור לציון" (ח"ג הערות בשו"ע חאו"ח סעי' ח.) הביא שגם אכילת גלידה חלבית זה נחשב מאכל חלב לקיים מנהג ישראל תורה.

עוד טעם מצאתי עתה בספר "מנהגי החגים (ליש חג שבועות) שכתב: "הטעם: לפי שגמרן לספור ספירת העומר; ואמרו חכמים, שיש לעשות סעודה לגמרה של מצוה, על כן עושים סעודה עם מאכלי חלב, שכן אם יעשה סעודה בשרית, אין בזה היכר שעושה לשם גמרה של מצוה, אלא לשם יום טוב (מדרש פנחס אות נ, הו"ד במשנת יעקב)" עכ"ל.

ודע,  כי לגבי המנהג של עדת המרוקאים מצינו דעות חלוקים במנהג של אכילת חלב בחג השבועות עי' בספר "מגן אבות" (עמ' שכ) שכתב שהחלב לא היה מצוי בערב הפנימים ומרוקו ולכן לא נהגו מנהג זה.

אולם בספר "נוהג בחוכמה" (דף רב.) הביא איפכא שהמנהג במרוקו היה לאכול מאכלי חלב בחג השבועות והיא כמה טעמים לכך. וכן מצאתי שכ"כ בספר "עטרת אבות" (ח"ב מנהגי חג שבועות) הביא מנהגזה שנהגו ברוב קהילות מרוקו אבל נהגו כך שחוזרים מהתפילה בנץ החמה ויעשו קידוש ויאכל מאכלי חלב לקיים מנהג ישראל תורה ואחר כמה שעות שיעסקו בתורה או ישנו ויחליפו כח, יקומו ויטלו ידיים ויעשו סעודה בשרית כמו כל יום טוב שזו שמחת ועונג יום טוב וראיתי שכ"כ בשו"ת "שיח יצחק" (סימן רלז.)

ווד טעם למנהג ראיתי בספר בני יששכר" (מאמר חודש סיון מאמר ד מעלת החג שכתב בשם התוי"ט (ברכות פרק ז) "מנהג אבותינו תורה היא לאכול מאכלי חלב בחג השבועות [או"ח תצ"ד ס"ג בהגה], נ"ל הטעם, חלב רומז לחסד גוון לובן [זוה"ק ח"ג ד' ע"א], והנה ל'הגיד ב'בקר ח'סדך [תהלים צב ג] ר"ת חל"ב, והנה אקדים מה שכתב הרב התוי"ט במסכת ברכות [פ"ז מ"ג ד"ה נברך] טעם למה בברכת התורה אומר המברך ברכו את הוי"ה ובברכת המזון נברך אלקינו, וכתב, דהנה מזונות שהש"י זן ומפרנס אותנו זה ג"כ מצד הדין, שהדין ג"כ נותן כיון שהוא בראנו לכבודו הדין הוא שיזון אותנו על כן מברכין נברך אלקינו שם הדין [ב"ר פל"ג ג'], משא"כ מה שנתן לנו את תורתו זה מצד החסד הגמור והרחמים כי גברו חסדיו עלינו להודיע לבריותיו ולגלות להם מסטירין דישיה על כן מברכין ברכו את הוי"ה שם החסד והרחמים [שם], עכ"ד הרב הנ"ל בקצת תוספת ביאור, והנה נ"ל דלבעבור זה ביום מתן תורתינו אוכלים מאכלי חלב רמז לחסד."

והגאון המקובל רבי בן ציון מוצפי שליט"א כתב בספרו "תורה בציון" (עמ' שצג) בשם ספר "'מטעמים" (דף צא) שהטעם למאכלי חלב הוא מאחר שבני ישראל קבלו תואר ישראל בו' בסיון בשעת מתן תורה ונעשו גרים לפני שנעשנו לעם ושנינו במסכת יבמות (דף כב. סב.) קידושין (לף לז.) "גר שנתגיייר כקטן שנולד דמי" והרי היינו בריה חדשה כתינוק שנולק שאוכל חלב שהוא מאכל רפואה לתינוק, ולכן נהגו ישראל קדושים לאכול מאכלי חלב בחג השבועות.

והשל"ה הקדוש בספר "נר מצווה" (חג שבועות דף ח) כתב טעם ששמע משם החכמים ז"ל שהוא כנגד מה שהמלאכים אכלו אצל אברהם אבינו ע"ה בשר בחלב שבעבור זו נתנה תורה לישראל, ולכן אנו אוכלין חלב והפסקה ואחר כל אוכלים סעודת יום טוב בבשר ע"ש.

ובספר "תורת חיים" (בבא מציעא דף פו:) כתב טעם חדש למנהג אכילת חלב בחג שבועות

ולסיומא מלתא כתב רבינו יוסף חיים מבבל בספר "אורח חיים" שהעם הוא מפני שהתורה נתנה לסוף ארבעים יום וחלב נמי גימטריא ארבעים, וטעם הדבר שכמו שאצל התינוק המאכל ומשקה הערב עליו מכל הוא החלב, כך הוא גבי אדם העמל בתורה היא עריבה עליו מכל תענוגות ועניני העולם הזה לכן נהגו לאכול מאכלי חלב בשבועות.

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים