תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

אם היה מגיע ללבנה להתמעט, אז למה ה' פיצה אותה, במקום להגדילה חזרה?
שמות
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה"

המצווה הראשונה שעם ישראל קבלו בתור עם, היה קידוש החודש.
וע"פ מה נקבע החודש?
ע"פ הירח, שנבראה יחד עם השמש ביום הרביעי לבריאה.

אך חז"ל אומרים, שבהתחלה, השמש והירח היו באותו גודל, שנאמר "ויעש אלוקים את שני המאורות הגדולים".

ואז המדרש אומר, שבאה הירח אל הקב"ה וטענה, שמכיוון שאין שני מלכים יכולים למלוך יחד תחת כתר אחד, לכן לא ראוי שתחת כיפת השמים, יהיו שני מאורות גדולים יחד, אלא רק אחד (היא התכוונה שהקב"ה יקטין את השמש ורק היא תשאר גדולה לבדה).

הקב"ה אמר לה- הארת את עיני, וקיבל את טענתה. ומעכשיו לא יהיו שני מאורות גדולים יחד, אלא רק אחד וזה יהיה השמש, ואת- לכי ומעטי את עצמך, שנאמר "את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה"

אמרה לו הירח- וכי בגלל שאמרתי לך דבר הגון, אתה מעניש אותי ומקטין אותי?

אמר לה הקב"ה- לכן מעכשיו כל ראש חודש, עם ישראל יביאו קורבן כפרה על שהמעטתי אותך, וכל החגים יהיו תלויים בך, שנאמר "יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים".
וגם כל עם ישראל יקראו קטנים על שמך.

ואני שואל-
א'- למה הקב"ה צריך להתנצל לפני הירח, על כך שהוא הקטין אותה. הרי מגיע לה שזה מה שיקרה לה, שנאמר "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו".
ב'- אם טענתה נכונה, אז למה הקב"ה מפצה אותה בכל מיני פרסי נחומים ולא מגדיל אותה חזרה?

אלא מה, כידוע הגויים מונים את השנה שלהם, ע"פ (סיבוב שלם של כדור הארץ סביב) השמש.
ואילו עם ישראל, מונה את השנה ע"פ הירח (שעושה 12 סיבובים סביב כדור הארץ).

יוצא אם כך, שהשמש מסמל את הגויים. ואילו הירח מסמלת את עם ישראל.

כאשר הקב"ה ברא את הגויים, ובחר בעם ישראל, אז המטרה היתה, שעם ישראל ילמדו תורה, ואילו הגויים יעבדו בשבילנו, שנאמר "ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר אכריכם וכרמיכם". כמו החלוקה בין יששכר שלומד תורה, לזבולון שיוצא לעבוד.

והחלוקה הזו אומרת, שכשם שזבולון נותן מעושרו החומרי ליששכר בעולם הזה, כך יששכר יתן משכרו הרוחני לזבולון בעולם הבא.

אז אם גם יששכר נהנה מהעולם הזה, וגם זבולון יהנה מהעולם הבא, אז זה אומר שליששכר וזבולון, יש את אותו גודל- שניהם שווים גם בעולם הזה, וגם בעולם הבא.

וזה מה שאני בא לומר:
כאשר הקב"ה ברא את השמש והירח באותו הגודל ובצורה שווה, אז זה אומר, שהגויים וישראל היו כביכול בעלי אותו גודל שווה גם בעולם הזה, וגם בעולם הבא.

אז מה גרם לשינוי?
אני חושב שבשביל זה, עלינו להתקדם לעבר חטא העגל.
ומה קרה אחרי שישראל חטאו בעגל?
הקב"ה אמר למשה רבנו- מעכשיו אני לא אמשיך אתכם. אחרת סתם אכעס בכל פעם שתחטאו. אלא "ושלחתי מלאך לפניך" שימשיך במקומי.
אז מה אמר לו משה- "אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה. ובמה יוודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה".

במילים אחרות, משה אומר, שאם תשלח איתנו מלאך, אז נהיה כמו שאר העמים שלכל עם יש שר בשמים. ואני רוצה שיהיה הבדל ניכר בין ישראל לשאר העמים, ותעשה אפליה לטובתנו. ולכן אני רוצה שתמשיך אתה זה להוליך אותנו ולא מלאך. כדי שעם ישראל לא יהיו שווי ערך לגויים, אלא מעליהם. והק"ה קיבל את בקשתו.

כך הייתי אומר שגם כאן.
הירח באה לקב"ה ואומרת לו- אני לא רוצה שישראל והעמים יהיו באותו גודל שווה גם בעולם הזה וגם בעולם הבא. אלא רק אחד מהם יהיה גדול והשני קטן, (ורמזה לקב"ה שיעשה אפליה לטובתה).

אז הקב"ה קיבל את טענתה ואמר לה- לכי ומעטי את עצמך. למה?
אולי משום שכדי שתהיו גדולים (מעל הגויים) בעולם הבא, תצטרכו קודם להיות קטנים (מתחתם) בעולם הזה.

הכוונה היא, שכאן בעולם הזה, אתם עם ישראל תהיו הקטנים, והגויים יהיו מעליכם.

{{{ כך שבמקום שהגויים יפרנסו אתכם, תתחלקו בינכם לשניים- חלק יהיו בבחינת יששכר וילמדו תורה גם עבור החלק השני. וחלק יהיו בבחינת זבולון שיפרנסו גם את החלק הראשון. }}}

ואילו בעולם הבא, הגויים הם אלו שיהיו קטנים ואתם מעליהם.

לכן כאן בעולם הזה, השמש (שמיוחסת לגויים), היא הגדולה. ואילו הירח (שמיוחסת לישראל), היא הקטנה.

אך אני חושב, שהשינוי נעשה כבר לפני כן, אצל יעקב ועשיו.
שהרי מה קרה אחרי שיעקב ועשיו נפגשו?
עשיו הציע ליעקב- "נסעה ונלכה ואלכה לנגדך". במילים אחרות- בוא נהיה גדולים יחד ונחיה בצורה שווה.
אך יעקב סירב בנימוס ואמר לו- תלך אתה ראשון, ותהיה קודם. ואחר כך, אני אבוא אחריך.

כך הייתי אומר שגם כאן-
השמש כביכול שמחה שהיא והירח גדולים בצורה שווה.
אך הירח ביקשה מהקב"ה שלא כך יהיה. אלא שקודם תיתן לשמש להיות גדולה, ואחרי זה תיתן לי אחריה.

וזה מקביל לחלוקה שהיתה בין יעקב לעשיו.
עשיו קיבל את העולם הזה, ולכן כאן בעולם הזה, יעקב מתחתיו (אוחז בעקבו).
ומנגד, את העולם הבא, יעקב יקבל, ואילו עשיו יעבוד בשבילנו (ורב יעבוד צעיר).
יוצא אם כך, שעשיו האח הגדול, הוא השמש הגדולה. ואילו יעקב הוא הירח. לכן, כשם שיעקב נקרא האח הקטן, כך הירח נקרא המאור הקטן. ולא בגלל שהוא קינא בשמש ורצה להקטין אותו, אלא בגלל שהוא מעדיף להיות קטן בעולם הזה, ע"מ להיות הגדול לבדו (ללא עשיו) בעולם הבא.

אהבת? שתף את החידוש

2 תגובות

  1. בערך כעין חידוש מובא בעלון של הגה"צ המשפיע מפארציווא בשם דו"ז מרן בעל הישועות אברהם מביאלא זיע"א. רק עם תוספת הבנה שבעיקרון הלבנה צודקת אבל על ידי שהיא משתתפת עם הכוכבים אז יש כאן לימוד מיוחד איך אפשר להתעלות על ידי אחדות אפילו כאשר נמצאים בקטנות עיי"ש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים