תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

אמור שלום
בראשית
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: גמרא ודברי חז"ל

"ולא יכלו אחיו לענות אותו כי נבהלו מפניו" (בראשית מה, ג,). מה הסיבה שהם לא יכלו לענות לו?

 

אומרים חז"ל "לא מצא הקדוש ברוך הוא כלי מחזיק ברכה אלא השלום", ולכן אומרת המשנה- "הווה מתלמידיו של אהרון שאוהב שלום ורודף שלום" (פרקי אבות פרק א'). ומכיוון שכך, אז אמר רב מתיא בן חרש "הווי מקדים בשלום כל אדם" (בהמשך פרק ד'). וכך אמר רבן יוחנן בן זכאי "מעולם לא הקדימני אדם לומר שלום ואפילו לא נוכרי בשוק" (ברכות יז')

"בשלום", ר"ת- מקדים שלום ואפילו לנוכרי בשוק.

 

ולמה זה חשוב להיות הראשון שמקדים בשלום?

אני חושב שאולי זה משום שיכול להיות, שמי שיבוא מולך, הוא לא אחר מאשר אליהו הנביא, שעליו נאמר- "אשרי מי שזכה לקבל שלום מאליהו הנביא". אז אם לא תאמר לו שלום, אז גם הוא לא יגיד לך. אבל אם תשאל לשלומו, אז ברור שהוא גם יענה. אז מכיוון שאתה לא יודע מי ניצב מולך, לכן "אל תהיה ברכת הדיוט קלה בעיניך", כי אולי זה אליהו, אז תומר לו שלום, וכך גם תזכה לקבל ממנו שלום.

 

סיבה נוספת מדוע חשוב להיות הראשון שמקדים בשלום?

אני חושב שזה משום, שכמו שזה שמתקיף ראשון במלחמה, אז הסיכוי שלו גם להיות המנצח, ומי שפותח ראשון לבקש סליחה, אז הוא הגיבור האמיתי בעיני ה', כך אפשר לומר, שמי שפותח ראשון בשלום, אז הוא בעל ערך גדול יותר בעיני ה'.

 

אז כמו שזה שפתח ראשון במלחמה, אז הסיכוי שלו לנצח ולהישאר בחיים, הוא יותר גדול, כך אמרו חז"ל, כל מי שמקדים שלום ראשון, אז הוא מאריך חיים.

 

שכן, התורה מצווה "כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום" (דברים כ, י,) אז אם אל עיר אויבת, עלינו לקרוא לשלום, אז על אחת כמה וכמה, כשמדובר באח שלנו.

 

אך האחים לא נהגו כך כלפי יוסף, שנאמר "ולא יכלו אחיו דברו לשלום" (בראשית לז, ד,)

 

אומרת הגמרא במסכת ברכות דף סד' ע"א- אמר רבי אבין הלוי: הנפטר מחברו אל יאמר לו 'לך בשלום', אלא 'לך לשלום'. שהרי יתרו שאמר לו משה רבנו- 'לך לשלום' עלה והצליח. עלי שאמר לחנה "לכי לשלום ואלוקי ישראל יתן את שאלתך", קיבלה את שביקשה.  לעומת זאת, דוד המלך שאמר לו לאבשלום 'לך בשלום' הלך ונתלה. ואמר רבי אבין הלוי: הנפטר מן המת אל יאמר לו 'לך לשלום' אלא 'לך בשלום', שנאמר 'ואתה תבוא אל אבתיך בשלום".

ע"פ זה מסביר המדרש, שהאחים רצו להתפטר מיוסף, ולכן "לא יכלו דברו לשלום", אלא רצו לדבר עמו שילך בשלום ולא ישוב יותר.

לכן אביו שלח את יוסף וביקש ממנו "לך נא ראה את שלום אחיך והשיבני דבר". תלך לראות אם אם מקבלים את פניך לשלום או בשלום?

אך כידוע האחים לא יכלו דברו לשלום.
 

לעומתם, יוסף כן ניסה להושיט אליהם את ידו לשלום כשהלך לדרוש בשלומם בציווי אביו. ולכן כאשר ראהו איש טועה ושאל את יוסף מה תבקש? ענה לו יוסף- "את אחי אנכי מבקש", אני מבקש לדעת את שלומם ודורש בטובתם, שנאמר "למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך, למען בית ה' אלוקינו אבקה טוב לך".

 

אך האחים בשלהם, לא השיבו לו שלום אלא העדיפו לזרוק אותו לתהום ושלא יבוא להם (בתור מלך) בחלום.

אך גם יוסף נישאר בשלו והמשיך לדאוג לשלומם. וכשנוכחו כמה הוא דרש בשלומם בזמן שהם רצו להורגו, לכן הם התבייש ממנו ולא יכלו לענות מפניו.

 

{{{ ולזה רמוז הפסוק "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכרוהו" (בהמשך- מב, ח,) הפשט ידוע, אך יש כאן גם רמז שאומר- בזמן שיוסף היה נתון בידי אחיו, הם לא "הכירו" בו שהוא אחיהם אלא זרקו אותו לבור. אך כעת כשהם בידיו, הוא כן "מכיר" בהם שהם אחייו ולא נוקם בהם אלא אוהבם ומכלכל אותם. }}}

 

ע"פ זה כמדומני, בגלל שבעבר אתם לא רציתם לדבר עימו לשלום, שנאמר "ולא יכלו אחיו דברו לשלום" (לפני כן- לז, ד,) לכן סובבה ההשגחה העליונה שכעת גם אם תרצו, לא תוכלו לדבר עמו, שנאמר "ולא יכלו אחיו לענותו אותו כי נבהלו מפניו" (בהמשך- מה, ג,)

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים