תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

אסור וחטא גמור לדבר בין לחש לחזרה
כללי
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: הלכה

אסור וחטא גמור לדבר בין לחש לחזרה

כתב מרן החיד"א בקשר גודל (סימן יח אות כא), בשם גורי האר"י, יחיד שסיים תפלתו ועדיין לא התחיל השליח צבור בתפלת החזרה, אף על פי כן חטא גמור לדבר בין לחש לחזרה. וכן כתב הגאון רבי חיים פלאג'י בכף החיים (סימן טו אות נב).

עיין בפתח הדביר (סימן קיא סק"ג), שהביא דברי המגן אברהם ומור וקציעה וכתב,  שאין לשליח צבור להפסיק בדיבור בין תפלת לחש לחזרה, שהרי אפילו בפסוקים יש חשש איסור להפסיק בינתים, לפי מה שכתב רבינו האר"י, שעל ידי תפלת לחש וחזרה נעשה הייחוד שלם. ואם כן איך יתכן להפסיק בשיחה בטלה. ואפילו יחיד שסיים תפלתו ועדיין לא התחיל השליח צבור בחזרה אסור לו לדבר בין לחש לחזרה, וכמו שכתב מרן החיד"א בקשר גודל (הנ"ל), בשם גורי האר"י. עכת"ד.

כתב בפמ"ג דהש"ץ אינו רשאי להפסיק לאחר שהתפלל בלחש רק לדבר מצוה כגון לענות איש"ר וכדומה אבל לדבר הרשות לא: [משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות תפלה סימן קיא סעיף ב וכן פסק בשו"ת יחווה דעת חלק ה סימן מב]

הגאון רבי עבדאללה סומך בשו"ת זבחי צדק חלק ג' (סימן קנ עמוד רסט ורעו) שכתב, שאין להפסיק כלל בין העמידה לחזרה בשום פיוט, {מירי בפיוט ה' שמעתי שמעך יראתי} בין בשחרית בין במוסף. ע"ש. וגם הגאון רבי יוסף חיים בספר בן איש חי (פרשת תרומה אות י'), שאסור להפסיק אף בדברי תורה בין תפלת לחש לחזרה וכל שכן שלא ישיח.

וכן כתב בספר כף החיים (סימן קכד סק"א). בשם גורי האר"י, יחיד שסיים תפלתו ועדיין לא התחיל השליח צבור בתפלת החזרה, אף על פי כן חטא גמור לדבר בין לחש לחזרה. בשער הכונות דרוש ו דיו"ש שאסור להפסיק בדיבור בין הלחש לחזרה ולומר הפיוט ה' שמעתי שמעך יראתי, בשחרית, אחר החזרה של נעילה ולא בין תפלת לחש לחזרה שלא להפסיק בין הלחש לחזרה וא"כ אע"פ שיש ענין לאומרו קודם החזרה ומזה ילמד חומר האסור להפסיק בדיבור בין הלחש לחזרה ,

[כתב בשיורי כנסת הגדולה (סימן קיב אות א'), שיש סמך למנהגינו שמפסיקים בימים הנוראים בחזרת השליח צבור בסדר קדושות של רבי יהודה הלוי וחבריו, שמכיון שהן מעין קדושה, הרי הן כקדושה עצמה, וכמו שאמרו בברכות (ט ע"ב) לגבי פסוק ה' שפתי תפתח, שאינו נחשב הפסק בין גאולה לתפלה, שדינו כתפלה אריכתא. והוא הדין לכאן. ע"כ.

שו"ת יחווה דעת חלק ה סימן מב כתב לומר הפיוט ה' שמעתי שמעך יראתי, בשחרית, בין תפלת לחש לחזרה, וכמו שכן פשט המנהג בירושלים ת"ו, וכמו שהעיד הרה"ג רבי רפאל אהרן בן שמעון בספר נהר מצרים (הלכות ראש השנה אות יג), כיון שהפיוט והניגון שלו מעוררים לב האדם לתשובה, ויאמרו אותו מיחידי הקהל, והשליח צבור ישתוק וישמע ויכוין לבו.]

לולי טעמים אלו  של גאולה אריכתא או לעורר לב האדם לתשובה אין שום היתר לדבר אפילו לדברי תורה וכ"ש לדברים בטלים שיש בזה  איסור חמור.

עוד כתב בארחות חיים (הלכות תפלה אות פב) בשם רבינו יונה, ופסקו מרן בשלחן ערוך א"ח (סימן קכד סעיף ז'), וזו לשונו: לא ישיח שיחת חולין בשעה שהשליח צבור חוזר התפלה, ואם שח הרי הוא חוטא וגדול עונו מנשוא וגוערים בו.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים