תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

את הארנת ואת השפן…
ויקרא
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

התורה בחומש ויקרא, אומרת, שישנן 3 סימני טהרה בחיות כשרות. ואם אין בחיה את כל שלושתן הסימנים הללו, אז היא טמאה. ועל זה אפשר לומר- "והחוט המשולש לא במהרה ינתק". כך שגם אם יש בה את רוב סימני הטהרה שזה שנים, אין זה אומר שהיא כשרה. ואז התורה מביאה לנו 4 דוגמאות של חיות שהן טמאות, משום שיש להן רק 2 מתוך 3 סימני הטהרה.

"אך את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה את הגמל כי מעלה גרה הוא ופרסה איננו מפריס טמא הוא לכם. ואת השפן כי מעלה גרה הוא ופרסה לא יפריס טמא הוא לכם. ואת הארנבת כי מעלת גרה הוא ופרסה לא הפריסה טמאה הוא לכם. ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ושסע שסע פרסה והוא גרה לא יגר טמא הוא לכם" (ויקרא, יא, ד- ז).

וכידוע, כל מילה בתורה, היא פנינה יקרה. ומכיוון שכך קרה, אז התורה לא מרבה במילים שאפשר גם בלעדייהן להבין את סתרה.

ואם כך, אז שואל המדרש- מדוע כתבה התורה את הדוגמאות הללו? הרי גם ללא הדוגמא, היינו מבינים שהן טמאות?

אומר המדרש, שכאן רצתה התורה לרמוז לנו ל4 הגלויות שנעבור בהמשך, ע"פ הסדר הבא:
גמל- רומז לגלות בבל.
שפן- רומז לגלות פרס.
ארנבת- רומז לגלות יוון.
חזיר- רומז לגלות אדום.

אך שמתי לב, שכאשר הן מופיעות שוב פעם בחומש דברים, אז הסדר קצת שונה: "את זה לא תאכלו ממעלי הגרה וממפריסי הפרסה השסועה את הגמל ואת הארנבת ואת השפן כי מעלה גרה המה ופרסה לא הפריסו טמאים הם לכם. ואת החזיר כי מפריס פרסה הוא ולא גרה טמא הוא לכם" (דברים פרק יד' ז-ח).

בחומש ויקרא- השפן קודם לארנבת.
בחומש דברים- הארנבת קודמת לשפן.
ולמה זה כך?

אז חשבתי לומר שזה משום שהשפן מסמל את גלות פרס, ואילו הארנבת מסמלת את גלות יוון.
מגלות פרס ומדי, צמח לנו חג הפורים שהוא כנגד רחל (שיצאו ממנה מורדכי ואסתר, שהביאו להצלה מגלות פרס).
ומגלות יוון, צמח לנו חג החנוכה שהוא כנגד לאה (שיצאו ממנה מתתיהו ובניו, שהביאו להצלה מגלון יוון).

לאה ורחל, היו בנותיו של לבן, שנאמר "וללבן שתי בנות שם הגדולה לאה ושם הקטנה רחל" (בראשית כט, טז,) כל מילה בתורה, היא פנינה יקרה. ומכיוון שכך קרה, אז התורה לא מרבה במילים שאפשר גם בלעדייהן להבין את סתרה.

ואם כך, אז שואל המדרש- מדוע כתבה התורה "וללבן שתי בנות"? הרי יכלה התורה להשמיט את המילה- "שתי", ולכתוב רק "וללבן בנות", ומתוך כך שמיעוט רבים זה שניים, אז כבר נבין לבד, שמדובר בשתי בנות- ברחל ולאה.

אלא מה, עונה המדרש, שכול מקום שאפשר להבין לבד שמדובר בשניים, ואעפ"כ כתוב שניים, אז זה אומר שהם שקולים זה כנגד זה ושווים ביניהם. וזה מה שבאה התורה לומר, שרחל ולאה, היו שקולות זו כנגד זו ושוות ביניהן.

אז כדי להראות לנו, שרחל ולאה שקולות זו כנגד זו, לכן (כמו שפעם הקדימה התורה את אהרון למשה, ופעם הקדימה את משה לאהרון, כך הייתי אומר שגם כאן) פעם אחת (בחומש ויקרא), מזכיר הכתוב, קודם את השפן שכנגד גלות פרס שמשוייך לרחל. ואחרי זה את הארנבת שכנגד גלות יוון. ופעם אחת (בחומש דברים), מזכיר הכתוב, קודם את הארנבת שכנגד גלות יוון שמשוייך ללאה, ואחרי זה את השפן שכנגד גלות פרס.

וזאת כדי לומר, שרחל ולאה, היו שקולות זו כנגד זו ושוות ביניהן.

((( אגב, סתם עלה לי רעיון לומר, שאם מתוך 4 גלויות- פרס ויוון, הן כנגד רחל ולאה, שהיו מתוך 4 נשותיו של יעקב, אז אולי אפשר לומר שגם הגלויות בבל ואדום, הן כנגד נשותיו של יעקב- זלפה ובלהה. )))

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים