תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בביאור הטעם מדוע לא אומרים אין קטיגור נעשה סניגור בקרבנו של אהרון
ויקרא
כותב החידוש: רונן טוויג

מראה מקומות: פרשת שמיני ט, ב

 

ויאמר אל אהרן קח לך עגל בן בקר לחטאת ואיל לעלה תמימם והקרב לפני ה' (ט, ב)
 

וברש"י "להודיע שמכפר לו הקב"ה על ידי עגל זה על מעשה העגל שעשה", ויש לעיין מדוע לא אמרינן כאן אין קטיגור נעשה סניגור, כפי שמצינו כדמצינו בר"ה )כ"ו.( בטעמם של חכמים שאין שופר של פרה כשר לתקיעה, וכן לענין בגדי כהן גדול שמשמש בבגדי לבן ולא בזהב מבואר התם, וכבר נתקשה בזה הרא"ם כאן[1].

וצריך לומר לפי דברי התנחומא כאן, "ולמה לא אמר לו פר אלא עגל, לפי שעל ידי העגל נתפקפקה הכהונה בידך, ובעגל היא מתבססת בידך, ולא עוד אלא שלא יהו ישראל אומרים יש להם עונות ממעשה העגל, לפיכך אמר לו הקב"ה אף הם יקריבו עגל, "ואל בני ישראל תדבר לאמר קחו שעיר עזים לחטאת ועגל", שידעו הכל שנתכפר להם על מעשה העגל".

ויתכן לבאר דזוהי כוונת המדרש, דטפי היה ראוי ליקח פר ולא עגל משום הסברא דאין קטיגור נעשה סניגור כנ"ל[2], ועל זה ישב המדרש דדווקא כאן נצטוו אהרון ובני ישראל להקריב עגל, שבזה גופא נודע שכיפר להם הקב"ה על עון זה, דאם לא כן לא היה מבקש מהם עגל בדווקא אלא קרבן אחר, וכן עבור ביסוס כהונתו של אהרון להודיע לרבים כי מחל לו הקב"ה על עון זה, ולכן באופן שכזה אין לחוש לסברת אין קטיגור נעשה סניגור, ואדרבא כאן יש להקריב דווקא עגל כדי לחזק את מעמד הכהונה, וכן להורות כי מעשה העגל נסלח לכל העם.

עוד יתכן לומר בזה, על פי מה שמצינו במדרש רבה בפרשת בשלח (כ"ג, ג) "אז ישיר משה וכו' אמר משה רבון העולמים במה שחטאתי לפניך בו אני מקלסך, וכו' כך אמר משה לפני הקדוש ברוך הוא יודע אני שחטאתי לפניך באז שנאמר (שמות ה) "ומאז באתי אל פרעה" והרי טבעת אותו לים, לכך אני משבחך באז הדא הוא דכתיב "אז ישיר משה", בא וראה דרך הצדיקים במה שהם סורחים הם מתקנים[3]".

ומעתה לאור דברי המדרש, דדרכם של צדיקים להתרצות לפני הקב"ה במה שסרחו כנגדו, וזוהי דרך לתקן את החטא, אזי מובן היטב מדוע דווקא כאן הקריב אהרון עגל לחטאת, ולא חששה התורה לסברת אין קטיגור וכו', דבמקום שנפעל תיקון לחטא, הרי זהו רק גורם לסנגוריא ולא להיפך.

[1] ובפשטות צריך לומר לפי מה שמבואר בגמ' שם דזה דווקא בעבודת פנים ולא בעבודות חוץ עיין שם וכן יישב הרא"ם.
[2] ובביאור האמרים על המדרש שם ביאר באופן אחר שבבכ"מ מקריב כהן גדול פר כדמצינו גבי פר כהן משיח וכו' עיין שם.
[3] עיין בשערי תשובה (א, ל"ה) שהביא את דברי המדרש "להיטיב פעליו בדבר אשר זדה עליו. אם הסתכל בעריות יתנהג בשחות העינים, אם חטא בלשון הרע יעסוק בתורה, ובכל האברים אשר חטא ישתדל לקיים בהם המצוות, וכן אמרו רבותינו זכרונם לברכה (שמות רבה כג – ג): הצדיקים באותו דבר שחוטאים בו הם מתרצים. עוד אמרו (ויקרא רבה כ"א – ד): אם עשית חבילות של עברות עשה כנגדן חבילות של מצוות, רגלים ממהרות לרוץ לרעה – יהיו רצות לדבר מצוה, לשון שקר – אמת יהגה חכו ופיו יפתח בחכמה ותורת חסד על לשונו, ידים שופכות דם – פתוח יפתח את ידו לאחיו לענייו, עינים רמות – יהיה דכא ושח עינים, לב חורש מחשבות און – בלבו יצפון אמרי התורה ויהי הגות לבו תבונות, משלח מדנים בין אחים – יבקש שלום וירדפהו".

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים