תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בביאור חטאם של בני אהרון
ויקרא
כותב החידוש: רונן טוויג

מראה מקומות: פרשת שמיני י, ב

 

ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה' (י, ב)
 

במדרש רבה (פרשה כ') בפרשת אחרי מות מבוארים כמה טעמים למיתת בני אהרון, יש אומרים שחטאם היה שלא היה להם בנים, ויש אומרים דלא היו להם נשים, ויש אומרים שציפו למותם של משה ואהרון וסיברו להנהיג את הדור במקומם, ויש להבין לכל הדעות הללו מדוע הגיע להם עונש מיתה על עבירות אלו, הרי לא מצינו שדינם חמור כל כך.

ויתכן לבאר בזה על פי מה דאיתא בראשית רבה (י"ג, ו) "וישמעו את קול ה' אלהים מתהלך בגן לרוח היום, וכו' א"ר אבא בר כהנא מהלך אין כתיב כאן, אלא מתהלך מקפץ ועולה, עיקר שכינה בתחתונים היתה, כיון שחטא אדם הראשון נסתלקה שכינה לרקיע הראשון, חטא קין נסתלקה לרקיע השני, דור אנוש לג', דור המבול לה', דור הפלגה לה', סדומיים לו', ומצרים בימי אברהם לז', וכנגדן עמדו ז' צדיקים, ואלו הן, אברהם יצחק ויעקב, לוי קהת עמרם משה, עמד אברהם והורידה לו', עמד יצחק והורידה מן ו' לה', עמד יעקב והורידה מן הה' לה', עמד לוי והורידה מן הה' לג', עמד קהת והורידה מן הג' לב', עמד עמרם והורידה מן הב' לא', עמד משה והורידה מלמעלה למטה".

ומבואר מדברי המדרש כי משה הוריד את השכינה בתחתונים בקבלת התורה ובהקמת המשכן, ונמצא שבהקמת המשכן חזר הקב"ה לדור עמנו בתחתונים והוא הארת הפנים הגדולה ביותר שיכולה להמצא, ההיפך הגמור מהסתר הפנים השורר אחר חרבן הבית, ומעתה נמצא כי לאחר ששרתה שכינה עמם, הרי שלגודל המעלה כך גם גודל הפגם שיכול להתהוות בזה, דהרי אינו דומה חטא שנעשה במקום שכינה לבין חטא שנעשה בזמן של הסתר פנים, וכפי שהבאנו לבאר כן לעיל בשם המבי"ט לענין חיוב הקרבן עיין שם.

ומעתה יתכן לומר כי לכן נענשו בני אהרון בחומרא רבה כל כך, גם על עבירות שבאופן כללי אין מקום לעונש חמור כזה עבורם, וזהו כאמור משום שחטאו מול המלך, ולכן נכפלה וגם עצמה חטאתם, כך שאפילו חטא קל יכול לגרום לעונש חמור כמיתה[1].

ובזה יתכן לבאר מה שנתקשו הראשונים (עיין בבעלי התוס' על התורה, וברא"ם כאן וכן איתא בשו"ת הרא"ש (כלל י"ג סי' ל"א), דלהצד שנענשו משום שנכנסו שתויי יין קשה, דהרי עדיין לא נצטוו על איסור זה אלא רק לאחר מיתת בניו של אהרון שאז נאמר לו ציווי זה. אכן יש לומר דשתויי יין מלבד הציווי וחומר המיתה שמצינו בזה, יש לומר דגם מסברא דאסור לעשות כן, ויש כאן זלזול ופגם בשכינה לאחר שביום זה שרתה בתוכם כאמור ולכן גדל עוונם גם על חטא שטרם נצטוו עליו במפורש.

ויתכן לבאר בזה, דהנה רש"י בפרשת משפטים על הפסוק (כ"ד, י) "ויראו את אלוקי ישראל" ביאר "נסתכלו והציצו ונתחייבו מיתה, אלא שלא רצה הקב"ה לערבב שמחת התורה, והמתין לנדב ואביהוא עד יום חנוכת המשכן", ויש לתמוה דגם בחנוכת המשכן היתה שמחה גדולה אצל הקב"ה, כדאיתא במגילה (י:) דאותו יום היתה שמחה לפני הקב"ה כיום שנבראו בו שמים וארץ, ואם כן מדוע כאן לא חשש לערבב הקמת המשכן עם מיתתן של בני אהרון גם כן.

אמנם למה שנתבאר לעיל, הרי כאן לאחר שהשרה הקב"ה את שכינתו במשכן, גדל מאוד פגם החוטאים לפניו יותר ממקומות אחרים, ולכן בזה כבר לא עמד לבני אהרון שיקול זה של ערבוב השמחה, וזהו כאמור משום פגם החטא הגדול בהיות השכינה שורה עמם  כמו שנתבאר לעיל.

 

[1] כעין זה מצינו ברמב"ן בפרשת וארא גבי חטאת סדום "ודע, כי משפט סדום היה למעלת ארץ ישראל, כי היא מכלל נחלת ה' ואינה סובלת אנשי תועבות, וכאשר תקיא את הגוי כלו מפני תועבותם הקדימה וקאתה את העם הזה שהיו רעים מכולם לשמים ולבריות. וכו' כי יש באומות רעים וחטאים מאד ולא עשה בהם ככה, אבל למעלת הארץ הזאת היה הכל, כי שם היכל ה'. ועוד אני עתיד לבאר זה בסדר אחרי מות (ויקרא י"ח' כ"ד), אם יחייני הממית והמחיה".

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים