תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בגדר חיוב ממנו המזיק
בבא קמא
כותב החידוש: אליעזר ליפשיץ

מראה מקומות: בבא קמא פרק ראשון

איתא במשנה ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער. לא הרי השור כהרי המבעה, ולא הרי המבעה כהרי השור. ולא זה וזה שיש בהן רוח חיים, כהרי האש שאין בו רוח חיים. ולא זה וזה שדרכן לילך ולהזיק, כהרי הבור שאין דרכו לילך ולהזיק. הצד השוה שבהן – שדרכן להזיק ושמירתן עליך. וכשהזיק, חב המזיק לשלם תשלומי נזק במיטב הארץ.

במשנה מבואר שיש חובת תשלומים על ממונו שהזיק ויש לו חובת שמירה שממנו לא יזיק כמו שכתוב ושמירתן עליך ונראה שהם עיקר הדברים שנבאר בסוגיין.

יש לדון על כמה דברים.

א: מה סיבת חיוב התשלומים על ממונו המזיק?

וביאור השאלה

 וזה ודאי שהתורה חייבה השאלה מה סיבת החיוב הרי אני לא עשיתי את מעשה ההיזק, ועל מעשה הבהמה זה לא צריך להיות יותר מחייב מאשר מעשה שלי בגרמא, והרי על מעשה גרמא של האדם הוא פטור..

,ועוד צ"ב למה יש חילוק בין מקום שהעבד שלי רצח שלא מחייבים אותי על המעשה שלו כי פשוט שזה מעשה שלו ואי אפשר לייחס את זה עלי כמו שמבואר להדיא בסהנדרין יט, למקום שהוא הזיק ממון שאז לכוראה פתאום כן המעשה מתייחס עלי [למסקנה דף ד. על נזק של עבד ואמה האדון פטור כי חכמים פטרו אותו בגלל שיש סברא של שמא יקניטנו רבו וילך וידליק גדיש של חברו].

ביאור הקושיה בצורה נוספת כדי שאני התחייב על הממון שלי שמזיק הטביעה צריכה להיות על החלק שזה ממוני ולא על החלק של אישות של השור וא"כ צ"ב למה פשוט שכאשר עבד שלי רצח אני לא חייב על מעשה הרצח כי דבר פשוט שזה מעשה של הראובן שבעבד ולא מתייחס לעבד שבעבד, וא"כ אותו דבר צריך להיות על חיוב הממון המזיק שזה יתייחס לראובן שבעבד ולמה פה התורה מייחסת את המעשה לחלק הממוני שבעבד?

ב: מהיכן נלמד דין שמירה על ממונו שלא יזיק מה מחייב אותי לשמור.

ג: ובהקדם לזה נבאר מה המקור שבכלל אסור להזיק [והאם זה שיש חיוב לשלם הוי הוכחה לכך שאסור להזיק].

יש להקדים שאת שאלות ב וג נבאר במקום אחר.

בחקירת האחרונים בגדר סיבת החיוב על ממונו המזיק.

ידוע חקירת האחרונים [הגרש"ש בחידושים סימן א' אבן האזל הילכות נזקי ממון פ"א הלכה א אות יד חידושי הגרנ"ט סימן קטו ועוד הרבה האחרונים] בגדר יסוד החיוב על ממונו המזיק.

צד א: סיבת החיוב הוא שהתורה הטילה עליו אחריות  מחמת שממנו הזיק והשמירה היא אפשרות להיפטר מחיוב זה [וכאשר אנחנו אומרים ששמירה פוטרת אפשר להסביר כן בב' אופנים או שאפשר להגדיר את הפטור בתור אונס אם שמר ובכל מקרה היה נזק, או שאפשר להגדיר שחלק מתנאי החיוב על ממונו שהזיק הוא שיהיה פשיעה בשמירה]

צד ב: סיבת החיוב הוא בגלל שהתורה הטילה עליו חיוב שמירה וכאשר הוא פשע בשמירה זה סיבת החיוב לחייב אותו בתשלומים וכאשר הוא שמר אין פשוט סיבת חיוב לחייב אותו.

מראה דנחלקו בזה הראשונים.

א: ר' נחום הוכיך מתוספות בסוגיין בד"ה ולא ,שכתב לגבי אש שכח אחר מעורב בו הוי קולא וחלק בכך על רש"י שסבר שהוי חומרה שכן כתב רש"י בדף ג: שהוי ליה להסוקי אדעתיה ,וביאר ר' נחום שמבואר מהתוספות הנ"ל שסיבת החיוב מכיוון שממנו הזיק ולכן כאשר כח אחר מעורב בהן הוי קולא מכיון שלממון מצד עצמו אין כח להזיק.

אולם רש"י חלק וסבר שסיבת החיוב בגלל פשיעה בשמירה ובמקום שכח אחר מעורב בהן יש יותר חשש שכן הוא לא יודע לאיזה כיון האש תזיק ולכן הוי טפי פושע בזה שלא שמר.

 וכתב שרש"י ותוספות נחלקו בחקירה זו לכל אורך המסכת.

מראה שיש כמה תוספתיים שלא משמע כן

.בתוספות בדף ב. בד"ה ולא זה וזה שכתב שתשלום נזיקין חשיב עונש ואם החיוב בממון המזיק זה בגלל שהבעלים פשע אתי שפיר שלכן מענישים אותו.

 וכן בתוספות בדף ו: משמע כנ"ל

וכן קשה שבתוספות בדף נה: בד"ה נפרצה משמע שחיוב בממון המזיק זה בגלל פשיעה בשמירה.

מביא ה' רעיות שהחיוב זה בגלל שממנו הזיק.

א: מסוגיה בדף ד. יש הוכחה מהדין של שמא יקנתו רבו עיין בקהילות יעקב מה שכתב בזה.

ב: מדברי הגמרא בדף ד: מבואר לשיטת שמואל מתנתין מירי בנזקי ממונו ולא בנזקי גופו ואם יסוד החיוב מצד הפשיעה בשמירה גם אבות דמתנתין חשיב נזקי גופו.

ג: במשנה בדף ט: כל שחבתי בשמירתו הכשרתי נזקו וביאר רש"י בלישנה השנייה עלי להכשיר ולתקן נזקו משמע שיסוד החיוב על ממנו המזיק.

ד: מהגמרא בדף מד: מבואר שכופר הוי חיובא דבעלים כפרה על מה שעשה אבל חיוב תשלומים לא הוי חיוב דבעלים על מה שעשה בע"כ שיסוד החיוב הוא לא על זה שפשע בשמירה שא"כ גם חיוב התשלומים היה צריך להיות חיובא דבעלים.

ה: מדברי הרמב"ם פ"א מנזקי ממון ה"א משמע שכך נוקט להדי א וז"ל רמב"ם הלכות נזקי ממון פרק א

כל נפש חיה שהיא ברשותו של אדם שהזיקה הבעלים חייבין לשלם שהרי ממונם הזיק.

ד' ראיות כצד ב' בחקירה שיסוד החיוב בגלל שפשע בשמירה.

א: עיין במשנה לקמן דף ט: כל שחבתי בשמירתו הכשרתי נזקו ופירש רש"י בלישנא קמא הכשרתי נזקו שלא שמרתיו יפה משמע שיסוד החיוב הוא על הפשיעה בשמירה.

ב: לשון משנה דידן כשהזיק חב המזיק הרי הוא לא הזיק אלא הבהמה בע"כ שזה נחשב שהוא הזיק כי יסוד החיוב הוא על הפשיעה בשמירה [וכבר דיקדק כן במאירי וכן משמע בדבריו במשנה בדף ט:].

ג: יש שהוכיחו מדברי התוספות בדף ב. בד"ה ולא, שכתב שחיוב התשלומים מוגדר בתר עונש, ודן אם עונשין ממון מין הדין או לא, ויותר מסתבר שזה מוגדר בתור עונש על הצד שסיבת החיוב על הפשיעה בשמירה [כי זה רק גרמא].

ד: עיין עוד בתוספות בדף ו: שמשמע כצד זה.

ויש עוד ראיות בחקירה זו ועיין באחרונים.

בנפק"מ שבחקירה זו.

א: בהבנה מה קורה כאשר הוא שמר האם אין סיבת חיוב או שיש סיבת חיוב אבל יש תנאי לפטור.

ב: בספק שמירה על מי מוטל חובת ההוכחה, לצד שסיבת החיוב בגלל שממנו הזיק יש סיבת החיוב ועל הבעלים יש להביא ראיה כדי להיפטר, אבל על הצד שסיבת החיוב הוא פשיעה בשמירה על הניזק יש להביא ראיה כדי לקבל ממון שכן מי אמר שיש סיבת חיוב [אמנם מהגמרא בדף יג. ראויים שנפק"מ זו לא למעשה]

מראה דנחלקו בנפק"מ זו האחרונים.

הפני יהושע בדף נו: בד"ה לימא נקט בפשטות שהניזק צריך להביא ראיה

אומנם החזו"א סימן ז אות ז חלק וכתב שהמזיק צריך להביא ראיה..

ג: כשאחר שמר בלי ציווי של הבעלים אז לצד שהחיוב בגלל ממונו המזיק כאן ממונו הזיק ואין פטור של אונס כי הוא לא אמר לשומר לשמור אבל על הצד שהחיוב מצד אי שמירה לא היה כאן אי שמירה.

ד: בהפקיר שורו אחר פשיעה בשמירה לצד א' פטור כי ממנו לא הזיק לצד ב' חייב כי פשע בשמירה.

אמנם יש להוכיח מהגמרא בדף יג: שכתוב שם שאפילו נגח ועדיין לא עמד בדין  ואז הפקיר שפטור ואם בכהי גונא פטור שהוא היה הבעלים של הבהמה בשעת הנזק ק"ו שאם לא היה הבעלים של הבהמה בשעת הנזק שפטור

אמנם בירושלמי ב"ק פ"ג ה"ב כתב שהפקיר ואחר כך נגח שחייב ולכוראה דלא כדברי הבבלי ועיין מה שכתב בזה בשיעורי ר' שמואל סימן א' אות ג'.

ה: בגוונא של היה פשיעה ולא היה אונס לצד שהפשיעה מחייבת פטור כי לא פשע אבל אם הסיבה המחייבת הוא ממונו המזיק כאן ממונו הזיק ואין פטור של אונס.

ועיין עוד באחרונים שהביאו עוד נפק"מ.

הקושיות בחקירה הנ"ל.

א: למה האחרונים חקרו חקירה זו מה היה הנקודה שכעבה לאחרונים  כתוב בתורה שאם הממון שלי הזיק אז אני חייב וזה ודאי שהם לא חקרו את החקירה שלהם בגלל שיש נפק"מ בין שתי הצדדים אלא בגלל שהיה להם כעב בגדרים בעצמם של חיוב ממון המזיק.

ב: על הצד שהמחייב זה בגלל שממנו הזיק צ"ב למה המעשה של הבהמה מחייב אותו, הרי דבר פשוט לדוגמה שאם העבד שלי הרג אני פטור כי זה מעשה של העבד ולא מעשה שלי אז גם על מעשה נזק העבד עשה ולא אני אז עוד פעם למה לייחס את המעשה של העבד עלי?

ג: על הצד שהמחייב זה פשיעה בשמירה למה פשיעה בשמירה יותר מחייבת מאשר כל גרמא של אדם המזיק.

ואי אפשר לומר.

שהגדר של ממון המזיק זה איזה הרחבה של הבן אדם כמו שהגאון כותב שהממון של הבן אדם זה חלק ממנו ולכן כשהממון שלי מזיק זה לא גרמא כי זה כמו יד אריכתא כזאת .

אי אפשר לומר כן כי חיוב ממון המזיק נאמר אצל ארבע אנשים

א: הבעלים ,ב: השומר, ג: הגזלן, ד: המעמיד [עיין תוספות בדף נה:]

ואי אפשר לומר בשומר ובמעמיד [אולי בגזלן זה יותר מובן] שזה הרחבה של הבן אדם כי זה לא שלהם.

מראה שתי מקומות שנראה שהתורה יותר הקפידה על ממון המזיק מאדם המזיק וצ"ב משמעות הדברים.

א: התורה מסברא הייתה מחייבת בממון המזיק שמירה מעולה [כעין גניבה רוח, שאינה מצויה] ועל זה יש מיעוט שלא צריך שמירה מעולה

ואילו אדם המזיק צריך ריבוי לזה שחייב באונס כעין אבידה אבל לולי שהתורה הייתה מרבה היה פטור.

זאת אומרת שבסברא פשוטה היה נראה יותר לחייב ממון המזיק מאדם המזיק וצ"ל למה?

ב: ועוד דוגמא להנ"ל  חש"ו שהזיקו שהם פטורים ועל ממון לשהם שהזיק מבואר בגמרא בדף לט שהם היו צריכים להיות חייבים.

וצ"ל איך יכול להיות שיש יחס יותר חמור לממון של הבן אדם מאשר להיזק שלו בעצמו.

הגדרת החיוב במזיק וממון המזיק בדרך אחרת.

ושמעתי ממורי ורבי הרב יוסף רזזק'

[יש כאן כמה ציטוטים מתוך לשונו]

שהגדרה של חיוב בממון המזיק זה ודאי שהחיוב הוא לא על המעשה כי ודאי המעשה של השור ובמקרה שיש לך עבד שהזיק זה מעשה של העבד רק שבהכרך הטביעה בממון המזיק זה לא על המעשה .

התביעה לא על מעשה ההזק אלא הבעלות של הניזק בממון תובעת שלא יעשה שינוי בממון.

ונוכיך נקודה זאת בכמה מקומות.

וברור שה הניזק אינו יכול לתבוע מאחר 'אל תעשה מעשה של היזק', שכן הניזק אינו בעלים על מעשים של אחרים, רק הוא יכול לתבוע את המזיק 'שהבעלות שלו תישאר' ולא תעשה שינו בבעלות שלי, וממילא אין האחר יכול לעשות מעשים הסותרים זה,

ובממון המזיק התורה חידשה שיש תביעה על הבעלים שבשליטתו שלא יהיה שינוי בממון שלי.

וחיוב זה הוי מלווה הכתובה בתורה כמו שכתב התוספות בקידושין בדף יג:[ ולמה הוי מלווה הכתובה בתורה ולא הוי חיוב מסברא כי מסברא התורה מחייבת אותך להחזיר או לשלם כאשר קיבלת משהו לא כאשר החסרת לאחר אולי אתה פושע אבל התשלום זה חידוש של התורה]

בחילוק בין רציחה וחילול שבת של עבד לנזק של עבד ובהמה.

בחילול שבת ורציחה התביעה היא אל תחלל את השבת, אל תרצח, והתביעה היא על עצם העשייה.

 ובזה מתחלקים הדברים, דכשהחיוב הוא על המעשה, הרי בממונו המעשה הוא לעולם מעשה של העבד, דהעושה הוא ה'ראובן' שבאדם ולא ה'עבד' או ה'בן חורין', דהעשיות הם של העבד. 

משא"כ בנזיקין שהתביעה היא זאת שהבעלות שלי תישאר, והעשייה היא רק את מי לתבוע, בזה התביעה לא משום שעשית, דהעשייה היא רק סיבת היחס של התביעה אליך, ולא גוף התביעה, וכנ"ל, ובזה התביעה היא רק העובדה שזה קרה, שהופרה הבעלות שלי, והתביעה היא תביעת אשמה על עובדה קיימת, למה הדבר קרה.

  וזו התביעה בתור אחריות, מי היה אחראי לעובדה שהופרה הבעלות שלי, ובזה נאמר בתורה שהאחריות היא על מי שהאפשרות שזה לא יקרה – היתה בידו וזה הבעלים שבידו שהמעשה לא יקרה [וכן מעמיד שומר וגזלן]

 כיון שהתביעה היא על עצם זה שהדבר קרה -לא על העשייה של הדבר- והעשייה היא רק אל מי מכוונת התביעה, בזה התביעה מכוונת על הדבר שהוליד את מה שקרה, ומה שהוליד זאת הוא האפשרות שזה יקרה וביד מי האפשרות שזה יקרה,.  ולזה התביעה היא על בעל העבד, או בעל הממון, דזה תלוי בחלק של האפשרויות לעשות דברים, וזה תלוי בחלק של ה'בן-חורין' או העבד בעצם בחלק הממוני של העבד ולא בראובן שבעבד.

מסביר להנ"ל כמה עניינים.

א: החילוק בין נזק העבד לבין מקרה שהעבד רצח שאין תביעה על הבעלים, הוא שברצח התביעה היא על המעשה והמעשה הוא מתייחס לראובן שבעבד לנפש שלו ולא לחלק של העבד שבו ולכן הבעלים לא מתחייב על זה ,מה שאין כן בממון התביעה היא לא על המעשה אלא בהכרך שלא יעשה שינוי בממון של האחר והתביעה על מי שבשליטתו שלא יעשה שינוי בממון של האחר וזה מתייחס לחלק הממוני של העבד לחלק הממוני של הבהמה כי מדיני הבעלות שלך שלא יהיה שינוי בממון של אחרים ע"י הממון שלך[ולמסקנה חכמים אמרו שגם נזקי עבד אתה פטור כי זה לא בשליטך שמא יקניטנו רבו.

ב: לא דנים על גרמא בממון המזיק כי גרמא זה במערכת של מעשים של מעשים ובממון המזיק המחייב הוא לא המעשה.

ג: ראינו לפעמים שהתורה הקפידה על ממון המזיק יותר מאשר על אדם המזיק כי מדיני הבעלות שלך בממון זה בתנאי שהוא לא יזיק ומצינו לדוגמא שאין לך היתר לקיום ממון שהוא מגדיר כמזיק וראינו דוגמאות שמותר לניזק להרוג את הבהמה שלך ולמכור אותה ונעריך בזה במקום אחר בעזרת ה'.

ד: ואת האחריות הזאת נמצאת אצל כל אחד שנמצאת שבשליטתו לא יעשה שינוי בממון של חברו והם ארבע הבעלים ,ב: השומר, ג: הגזלן, ד: המעמיד [עיין תוספות בדף נה:].

ה: להנל מובן שיטת התוספות בדף נג. ששור שדחף לבור שבגמרא מבואר למאן דאמר שזה נחשב מעשה של שניהם של בעל השור ובעל הבור שאם אין לבעל הבור לשלם אז בעל הבור חייב לשלם הכל ולא מובן במעשה שתיהם עשו חצי אז למה הוא יותר חייב ?

וע"פ היסוד הנל מובן ונעריך בזה בפרק חמישי בעזרת ה' שכיון שהתביעה העיקרית בממון המזיק היא לא על עשייה על אלא זה שהיה בשליטתך את האפשרות שלא יהיה שינוי בממון של האחר ובסוף השינוי קרה בבור ולא בשור לכן יש יותר תביעה על בעל הבור.

וז"ל התוספות שם עולם קסבר האי פלגא נזקא כו' אנא תוראי בבירך אשכחיתיה. וא"ת כיון דפלגא נזקא עבד מה סברא היא זו דמשום דאשכחיה בבור משלם יותר ממה שהזיק והיה רוצה ר"י לפרש דה"ק האי פלגא הזיקא עביד בעלמא כגון בשני שוורים שהזיקו אבל הכא בשור שדחף חבירו לבור הבור כוליה הזיקא עבד כדאמר את קטלתיה דבבירך אשכחיתי' ולכך מאי דלית לי לאשתלומי מיניה משתלמנא מינך וחזר בו ר"י מפירוש זה דא"כ מועד לר' נתן אמאי משלם מחצה כי היכי דמהני שותפות לבור שאין הבור משלם אלא חצי ממה שהזיק כמו כן יועיל שותפות הבור לשור ולא ישלם השור מחצה ובתם נמי איכא להקשות אמאי משלם רביע ע"כ נראה דבור נמי פלגא נזקא עבד ומשום שגמר ההיזק ודומה כמי שעשאו כולו אמרינן כי ליכא לאשתלומי מבעל השור משתלם מבעל הבור:

ולהנ"ל מובן חקירת האחרונים.

לאחרונים הפריע למה אני מחויב על הממון שלי שהזיק הרי זה לא המעשה שלי.

וכאן הם הגיעו הם שתי צדדים האם ראוים אותי חייב בגלל שהממון שלי הזיק שינה בממון של אחרים או שרואים אותי כמשנה בממון של אחרים כי הייתי צריך לשמור ולא שמרתי.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים