תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בדין אין בשר אין דם בקרבן המנחה
זבחים
כותב החידוש: משפחת קרסניצקי

מראה מקומות: נכתב בתוכו

 

הרמב"ם בפי"א מפסוה"מ ה"כ קמץ את המנחה ואח"כ נטמאו שיריה כולן או נשרפו או יצאו חוץ לעזרה או אבדו לא יקטיר הקומץ ואם הקטיר הורצה נשאר מעט מן השירים בכשרותן יקטיר הקומץ ואותן השיריים שנשארו אסורין באכילה עכ"ל

וצ"ע מש"כ הרמב"ם נשאר מעט מן השיריים הא בפ"א שם ה"ל והל"א כת' לגבי הדין דאין בשר דבעי נשתייר כזית ואמאי כתב הכא נשאר מעט דמשמע דסגי גם בפחות מכזית וכ"ה לשון הרמב"ם בפיה"מ מנחות דכ"ו  ור"י אומר אם יותר מהשיריים שום דבר אז יקטיר הקומץ וצ"ע מ"ש מזבחים דבעי שישתייר כזית (ועי' חזו"י למנחות פ"ד ה"ב בחידושים )

ונראה לבאר בזה דהנה הרמב"ם הרי כתב בתחילת דבריו דאם נשרפו או אבדו השיריים כולן לא יקטיר הקומץ ואם הקטיר הורצה ותמה הלח"מ בפ"א מפסוה"מ הל"ד דמ"ש מזבחים דפסק הרמב"ם שם בהל"א דאם אבד הבשר כולו אם זרק לא הורצה ומ"ש במנחות דאם הקריב הורצה ועיי"ש עוד מש"כ ליישב דברי הרמב"ם מסוגיית הגמ' בפסחים אבל אכתי צ"ע מ"ש זבחים ממנחות

ובאור שמח פ"ג ממעילה ה"ג כת' לבאר דבמנחות איכא אכילת מזבח בקומץ משא"כ בזבחים דליכא רק זריקת הדם וכעי"ז כת' האחיעזר חיו"ד סי' מא סק"ט

וביאור הדברים יש לבאר עפי"ד הרמב"ם בפיה"מ פ"ק דמנחות שהקומץ והלבונה הם דם ואימורים וברפ"ב שם כת' שהקומץ והלבונה הם כמו אימורין לזבח ולכן שפיר חשיב דיש כאן בשר דאיכא הכא קיום דהקטרת אימורין ע"י הקטרת הקומץ ולכן אם הקטיר הורצה וכ"ה בשם מרן הגר"ח זצ"ל

אלא דצ"ע דא"כ אמאי לא יקטיר הקומץ לכתחילה וביאר הגרי"ד זצ"ל וכ"ה בקה"י לפסחים סי' נ"ב די"ל דבדין אין בשר אין דם איכא ב' הלכות א' דבעי שיהא בקרבן בשר וזה מעכב ב' עוד דין איכא לכתחילה דהזריקה תהא מתרת לשיריים  ולפי"ז בקומץ אע"ג דחשיב יש בשר משום דאיכא גם הקטרת אימורין בקומץ אבל הא ודאי לא חשיב דהדין זריקה של הקטרת הקומץ מתיר את הדין הקטרת אימורין שיש בקומץ אלא דכן הוא הדין של הקומץ דחשיב כדם ואימורין ואיכא קיום של זריקה וקיום של הקטרת אימורין אבל מ"מ המתיר הוא על השיריים ולא על הקומץ        ומיושב היטב דברי הרמב"ם דהא דהקטיר הורצה הוא כמש"כ האו"ש והגר"ח דאיכא כאן קיום יש בשר ע"י זה שבהקטרת הקומץ איכא קיום דין הקטרת אימורין אבל מ"מ לכתחילה לא יקטיר כיון דלכתחילה בעי שיהא מתיר להשיריים וכאן לא חשיב דהוא מתיר לכן לא יקטיר לכתחילה

ולפי"ז יש לבאר היטב מש"כ הרמב"ם דאם נשאר מעט מן השיריים יקטיר הקומץ וצ"ע כנ"ל אמאי לא בעי כזית כמו בזבחים ולהנ"ל יש לבאר ונבוא בארוכה דהנה באמת ילה"ק בדברי הרמב"ם אמאי בעי שיהא כזית בשר דהנה בתו' מנחות כ"ו: ד"ה יש הקטרה בפחות מכזית הק' והא דמשמע בכל דוכתי דאין הקטרה בפחות מכזית כדאמר לעיל דאם לא נשתייר כזית חלב אין זורק את הדם הכא היינו טעמא משום דיש קומץ פחות משני זיתים וחצי קומץ מרבינן בפ' כל המנחות מדכתי' כל שאור עכ"ל וכוונתם דרק בהקטרת קומץ נתרבה דיש הקטרה בפחות מכזית אבל באימורין לא נתרבה ולכן בעי כזית חלב

אמנם צ"ע מד' התו' בזבחים ק"ז: במעלה אבר ואין בו כזית ועצם משלימו לכזית ר"י אמר חייב ר"ל אמר פטור ר"י אמר חייב חיבורי עולין כעולין דמו וכ"ו והקשו בתו' ל"ל חיבורי עולין הא שמעי' לי' לר"י דאמר בפרק הקומץ רבה יש הקטרה בפחות מכזית וכיון דחשיב הקטרה בפנים מחייב בחוץ וי"ל הא דחשיב לי' לר"י הקטרה היינו לענין מקטיר לחצאין שמשלים אח"כ עיי"ש

ועוד תירצו דבשחוטי חוץ מיפטר טפי כדדרשי' הכא על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר ועוד דהא איתקש מחשבות זו לזו   הרי מבו' בתו' דגם באיברים איכא דין הקטרה פחות מכזית וא"כ אמאי בעי שישתייר כזית ובשלמא לתי' קמא הרי במשלים אח"כ אמרי' דיש הקטרה ולכן ניחא דבעי שיהא כזית אבל לתי' שני שכתבו דהוי מיעוט מיוחד בחוץ א"כ אמאי בעי שישתייר דוקא כזית

ונראה לבאר בזה דהנה בעיקר דינא דר"י דאם אין בשר אין דם יש לחקור אי הטעם הוא דהוי הלכה בזריקה דבעינן שתהא מתרת לבשר ואי אינה מתרת לא חשיבא זריקה וכ"ה פשטות לשון רש"י במנחות ט'. ד"ה כח"ז זריקת דם אינה אלא להתיר אימורין למזבח ובשר לאדם וכיון דאבדו שניהם זריקה למה   אמנם יש לפרש דהוא הלכה בעיקר הקרבן דהקרבת קרבן הוא רק כשיש בשר ודם וכלשון הגמ' בפסחים ע"ז, ר"י אומר אם אין דם אין בשר ואם אין בשר אין דם ומשמע דהוי חד דינא דכמו בליכא דם לא הוי קרבן ה"ה בדליכא בשר לא הוי קרבן דקרבן מורכב מבשר ודם

ומרן הגרי"ז הוכיח כן מכמה דוכתי א' מהא דבעי שישתייר כזית בשר בשלמים ולכ' ילה"ק דהא מבו' ביומא ל"ט, דבלחם הפנים היה מגיע להם כפול וביאר הבית הלוי ח"א ס"ב דבאכילת קדשים המצוה היא שיתאכל ולכן גם בפחות מכזית מתקיים המצוה א"כ אמאי בעי שישתייר כזית הא גם בפחות הזריקה מתרת לאכילה אלא מוכח דהוא הלכה דבעי שיהא בשר בקרבן ובזה נאמר דבדין הקרבן בעינן שיהא כזית ולא סגי בהא דאיכא קיום אכילת קדשים בפחות מכזית

עוד הביא ראיה מדברי הרמב"ם פ"א מפסוה"מ הכ"ט וז"ל בהמה שחסר מאיבריה כל שהוא אחר שחיטה קודם קבלת הדם נפסלה אפי' צרם באזנה קודם קבלה הרי זה לא יקבל שנא' ולקח מדם הפר שיהא שלם כולו בשעת הקבלה ובה"ל שם אבל אם חסרה אחר קבלה קודם זריקה אפי' אבד הבשר קודם זריקת הדם או נשרף אם נשתייר כזית מן הבשר או כזית מן האימורין זורק את הדם ואם לאו אינו זורק ומשמע דכמו דאיכא פסול דצורם אוזן הפר דלא הוי שלם בשעת קבלה ה"נ איכא הלכה דבשעת זריקה בעינן שלא יחסר כולה ומוכח דלא הוי דין דבעינן שהזריקה תתיר אלא דבעי דבשעת זריקה לא יחסר כולה אלא יהא אכילה או הקרבה של הקרבן והוא בשיעורא דכזית

ולפי"ז מיושב קו' התו' במנחות אמאי בעי דוקא כזית למ"ד יש הקטרה פחות מכזית ותי' התו' שם לא שייך לשי' התו' בזבחים כנ"ל ולהנ"ל י"ל דכיון דהוא הלכה בקרבן דצריך בשר א"כ כך נאמרה ההלכה דאע"ג דהקטרה הוי בפחות מכזית מ"מ כדי שיחשב דיש בשר או אימורין בעי כזית וכדחזינן לענין אכילת בשר דאע"ג דמתקיים בפחות מכזית מ"מ בעי כזית בשר שיחשב שיש כאן בשר א"כ ה"ה לענין אימורין

ומעתה מיושב דברי הרמב"ם הנ"ל דהא דבמנחה סגי בנשאר מעט דמחמת הדין דבעינן שיהא בקרבן בשר בזה סגי מה דאיכא הקטרת הקומץ שזה גם הקרבת אימורין וחשיב דיש בשר בקרבן והא דלא יקטיר לכתחילה הוא משום דבעינן שיהא זריקה המתרת וא"כ בזה סגי דנשאר מעט דההקטרה מתרת את המקצת שיריים והא דבזבחים בעינן שישאר כזית היינו משום דבעינן שיעור בשר בקרבן וזה בכזית ורק במנחה דאיכא דין הקטרת אימורין בקומץ אלא דבעי שהזריקה תתיר בזה סגי גם שיהא מתיר קצת ומיושב היטב דברי הרמב"ם

ולפי"ז מבואר ג"כ מה שפסק הרמב"ם שם דבנפסל הבשר לא יזרוק הדם ואם זרק הורצה ולכ' מ"ש מנאבד אלא הביאור הוא משום דאפי' אם הבשר פסול מועיל הא דזריקה מועלת ליוצא דנקרא דקיים הבשר ואיכא עולותיך הבשר והדם רק דלכתחילה בעינן דהזריקה יתיר לאכילה או להקטרה משא"כ בנאבד ונשרף בדיעבד לא הורצה דהך דינא דבעינן שבקרבן עולותיך הבשר והדם הוי לעיכובא ומשו"ה לא הורצה בנאבד או נשרף משא"כ במנחה דגם בנאבד או נשרף הורצה וכנ"ל

והנה באור שמח בהוספות בפ"ב מפסוה"מ הכ"ו כתב לחדש דאם הקטירו האיברים קודם זריקה ואימורי קק"ל שהעלו קודם זריקת דמים דאם עלו לא ירדו דנעשו לחמו של מזבח אפי' לא היה בשר אחר חוץ מזה שהעלה לפני זריקה הקרבן כשר דהוי ועשית עולותיך הבשר והדם כיון דהיתה אכילת מזבח יעויי"ש והיינו דהך דינא דועשית עולותיך הבשר והדם מועיל גם אם היה לפני זריקה דאיכא קיום בקרבן של הבשר והדם ולפ"ד לכתחילה לא יזרוק  דבעינן שהזריקה תתיר אך לר"י אם נשאר פחות מכזית יוכל גם לזרוק לכתחילה דהזריקה מתרת גם חצי זית אם אין הפסול דאם אין בשר אין דם

והנה ברש"י זבחים ק"ד, איכא חידוש בהך דינא דאם אין בשר אין דם דאמרי' דרבי דסובר דהדם מרצה על העור בפני עצמו אזיל אפי' אליבא דר' יהושוע דס"ל אם אין בשר אין דם דע"כ לא קאמר ר"י התם אלא בבשר דליכא פסידא לכהנים אבל עור דאיכא פסידא לכהנים אפי' ר"י מודה ופירש"י בד"ה ה"ג ע"כ לא קאמר ר"י אם אין בשר אין דם אלא לענין לעלות קרבן לבעלים לחובה דליכא פסידא לכהנים והתורה אמרה הבשר והדם וכ"ו אבל לענין עור וכ"ו ואם עבר וזרק הדם הויא זריקה להתיר העור אע"פ שלא עלה לו הקרבן הקרבה הוי וקרינא בי' עור העולה אשר הקריב עכ"ל

ומבו' ברש"י דלר' יהושוע דס"ל אין בשר אין דם אף דעור לא חשיב יש בשר שהבעלים יתכפרו מ"מ העור עצמו ניתר ע"י הזריקה והרי גם היתר העור הוא ע"י הזריקה כדתנן במשנה בזבחים דמ"ג: דמה מתיר את בשרה למזבח ועורה לכהנים ול"א דהוי זריקה פסולה ולפי"ז לכ' ה"ה בנשתייר חצי זית יהי' הח"ז עצמו מותר

וצ"ע דבזבחים ק"ט. אמרי' לגבי חיוב אכילת נותר כאן בשניתותרו עד שלא נזרק הדם ומני ר' יהושוע ופירש"י וכיון דלא הויא זריקה אם זרק אין חייבים עליהם משום נותר וטמא דקיי"ל כל הניתר לטהורים חייבים עליו וכ"ו מבואר להדיא דלגבי החצי זית לא הוי זריקה להתיר ובפשטות על החצי יהי' גם מעילה ועובר על הלאו של לפני זריקת דם ויצטרף עם קרבן אחר ללקות משום קודם זריקה

ואפשר ליישב ד' רש"י דחלוק דין בשר מעור דלגבי הבשר הדין הוא דהזריקה מתרת את הבשר אבל לגבי העור הא דתנן במשנה ודמה מתיר את בשרה למזבח ועורה לכהנים פירש"י שם ועורה לכהנים עור העולה אשר הקריב אין לו אלא לאחר זריקה וי"ל דאין זה דהזריקה מתרת את העור אלא דהדין מתנות כהונה של העור הוא רק לאחר שנתקיים אשר הקריב והרי כן מוכרח לשי' התו' ביומא נ"ט: דעור אין בו מעילה רק מדרבנן וא"כ ע"כ הא דתנן דדמה מתיר עורה לכהנים היינו דלאחר זריקה חל דין מתנו"כ על העור וא"כ י"ל דהא דכת' רש"י דגם לר' יהושוע היינו רק שאין הבעלים מתכפרים אבל העור עצמו הותר הוא דוקא לגבי העור וכמש"כ הויא זריקה להתיר העור אע"פ שלא עלה לו הקרבן הקרבה הוי וקרינא בי' עור העולה אשר הקריב ומשום דכדי שיהא העור לכהנים לא בעינן שהזריקה יהא מתיר על העור אלא דכל שקרב קרינן בי' אשר הקריב אבל לחייב משום נותר בעינן שיהא ניתר ולכן בנשתייר חצי זית אינו חייב משום נותר כיון דהזריקה אינה מתרת הבשר ואפי' לר' יוחנן דיש הקטרה פחות מכזית מ"מ כיון דאיכא דין בקרבן דבשר ודם כבר הויא זריקה פסולה שאין מתרת כלל

 

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים