תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בדין יבש ביבש להלכה
חולין
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: סוגיות בחולין

בדין יבש ביבש להלכה

פסק השו"ע בסימן קט' כדעת הרשב"א דחתיכה שאינה ראויה להתכבד שנתערבה באחרות מין במינה יבש ביבש שהאיסור עומד בעצמו הוי דינא דחד בתרי בטיל ומותר לאכלן אדם אחד כל אחת בפנ"ע. והרמ"א פסק להחמיר כדעת התוס' שלא יאכלם אדם אחד אפי' זה אחר זה. וכן פסק השו"ע דבבישול אפילו לאכול כל אחד בפנ"ע אסור אם אין שישים, ופסק נמי כדברי הרא"ה שמותר להוסיף על התערובת ולבשלם כשיש שישים שכיון שבתחילה זה בטל ורק אז מוסיף לא הוי כמבטל איסור לכתחילה, והיינו שכיון שלאכלו בזה אחר זה לא מחמירין לאסור לכך לא הוי חשיב שיש בו איסור ביטול לכתחילה.

גדר הביטול: דנו האחרונים האם צריך שיהיה הביטול אחד בשנים או שכל שיש חתיכה אחת יותר זה סיבה לביטול. ובפשוטו הנידון בין לגבי תערובת של לח בלח לגבי הדאוריתא ובין לגבי יבש ביבש אפילו לגבי הדרבנן. ובש"ך והפר"ח והרבה אחרונים נקטו שגם מדרבנן כל שיש קצת יותר זה סיבה לבטל והפר"ח כתב שמי שחולק על זה הוי טעה בדבר משנה, אמנם המנחת יעקב חידש שצריך שיהיה חד בתרי אמנם נקט שזה רק ביחס לדרבנן אבל מדאוריתא ודאי שמספיק כל שהוא יותר. והנה החכמת אדם נ"א ד' דן שבלח ודאי מספיק כל שהוא יותר ורק ביבש יש להחמיר שצריך כפל וצ"ב הסברא שאדרבא שם שזה מדין תליה זה יותר סיבה שכל שיש חתיכה יותר הוא סיבה להקל שיש כל דפריש אמנם הפמ"ג בשער התערובת ח"א פ"א בד"ה והנה יבש הביא מהמהרלב"ח דבלח בעינן כפל אבל ביבש מספיק רוב ובפשוטו מצד ששם זה מדין כל דפריש וכנ"ל ובפשוטו כיון שהסכמת האחרונים שמדאוריתא ודאי בטל ברוב וכל הנידון מדרבנן ורוב האחרונים נקטו שמספיק כל שהוא ממילא כך קי"ל.

בנתערב הביטול: יש לדון מה הדין חתיכה של איסור שנתערבה בחתיכה אחרת שהדין ששניהם אסורים ואחרי זה אחד מהם התערב עם חתיכה אחרת. ויש בזה שלש צדדים די"ל שכיון שהיום הספק בין השלש ממילא כולם מותרים. וי"ל שהאחד שנתערב בתחילה עם אחד כיון שכלפיו יש רק שני צדדים הוא אסור אבל השנים האחרים מותרים. וי"ל שכיון שביחס לאחד לא חל ביטול ממילא לא חל ביטול ביחס להכל. והנה לחזו"א שיסוד דין ביטול דיבש הוא מדין כל דפריש א"כ ביחס לאחד של התערובת הראשונה אין כאן רוב צדדים וזה ודאי אסור, אמנם אם נימא דמועיל כאן ביטול דרוב בנין א"כ יש לדון שגם כאן היום ביחס למה שבכלל הספק יש רוב בנין אמנם אין זה מוכרח דיתכן דכל מה שרוב בנין זה מבטל כי הכמות היא סיבה לספק אבל כאן שזה לא מוסיף בצד ההיתר של החתיכה ממילא חשיב כמו כמות של חתיכה אחת.

ובחוות דעת קי"א סק"א בד"ה אך נקט שביחס לביטול של החתיכה הראשונה לא חל ביטול אבל השנים האחרים מותרים. והפמ"ג בכללי ס"ס אות כ"ד הובא ביד יהודה קי"א סק"ג בד"ה כתב נקט שכולם מותרים וכן דעת היד יהודה שם.

בדין תערובת קמח: הש"ך סק"ג כתב דלהלכה קי"ל שתערובת קמח בקמח הוי חשיב לח בלח. ובחכמת אדם כלל נ"א סעי' כ"ג כתב שבמין במינו כיון שזה רק נידון דרבנן יש להקל במקום הפסד מרובה. אמנם עיין בכרתי ופלתי (סימן קט') שכתב שגם אם זה לח בלח כיון שזה לא נותן טעם אחד בשני אין בזה איסור אלא אם זה כזית בכדי אכילת פרס דהינו שלגבי דין טעם כעיקר זה נחשב יבש ביבש. וביד יהודה סק"א ובחזו"א ל"ו סק"ב כתבו איפכא שאפילו אם זה נחשב כיבש לגבי הנידון של מין במינו דר' יהודה אבל כל שזה מעורב בצורה שבכל משהו מורגש האיסור חשיב כנותן טעם שזה לא בטל מדאוריתא וכדין טעמו וממשו.

והנה עיין פמ"ג או"ח סימן תמ"ז מ"ז סקי"ח שכתב שקמח מצה כיון שזה פרורים גסים בזה חשיב יבש ביבש (אמנם היום ודאי שקמח מצה זה כמו קמח גמור לגודל דקותו) וכן עיין שפ"ד סק"ג שהביא מהמנחת כהן שתערובת גרעיני חרדל בשומשמין חשיב יבש ביבש ועיין יד יהודה סק"א בתחילתו שכתב שודאי כה"ג כיון שיש אפשרות לקחת גרעין ולאוכלו בנפרד יש כאן את הדין שזה יבש דלרא"ש לא צריך שישים וה"ה לרשב"א יהיה אפשרות להוסיף עליו אבל לדעת השו"ע שפסק כרשב"א שאסור לאכולו בבת אחת א"כ גם כאן כל שזה מעורב טוב שודאי שבכל אכילה יש איסור א"כ כלפי זה לא חל ביטול.

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים