תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בדין מחוסר זמן פרה
זבחים
כותב החידוש: משפחת קרסניצקי

מראה מקומות: נכתב בתוכו

הרמב"ם פ"א מפרה ה"א ואין לוקחין עגלה ומגדלין אותה שנא' ויקחו אליך פרה וכ"ו ןבהשגות הראב"ד וז"ל לא מן השם הוא זה אלא לפי שאין מקדישין מחוסר זמן למזבח וזה קרויה חטאת עכ"ל וכתב הכ"מ ליישב דאי משום הא היה אפשר שיקחו אותה עגלה ולא יקראו עליה שם עד שתעשה פרה עיי"ש

ודבריו צ"ע דלכאורה כל שלא קרא עליה שם אין בזה שם לקיחת פרה כלל ולא קאי ע"ז קרא דויקחו אלא על מעשה ההקדש וע"ז הק' הראב"ד דתיפוק לי' מדין מחו"ז      אולם י"ל בדעת הרמב"ם עפמש"כ בספר חי' מרן רי"ז הלוי למעה"ק בשם הגר"ח דפרה קדשי בה"ב היא בעיקר הקדישה ודין חטאת שבה הוא רק בעבודתה ובשעת שחיטה הוא דחל בה תורת שם חטאת ולכן פסק הרמב"ם דאם נשחטה לשם חולין תפדה ואינה מכפרת ומשום שלא חל בה עדיין שם קרבן כלל ולפי"ז א"ש היטב דעת הרמב"ם דלא שייך לומר שיהא בה איסור איסור להקדישה משום מחו"ז שלא נאמר אלא בהקדש של קרבנות בלבד ולא בהקדש בה"ב

ובדעת הראב"ד צ"ל ע"פ מה דאיתא בזבחים קי"ב. פרת חטאת ששחטה חוץ לגיתה וכ"ו פטור שנא' ואל פתח אוהל מועד ועיי"ש בסוגיא קי"ג: ובתוד"ה כאן לחד גי' שם דבעי מיעוט מיוחד גבי פרת חטאת דאין בה חיוב דשחוטי חוץ ולכ' הא כל שלא נשחטה הוי ככל קדשי בה"ב דאין בה חיוב דשחו"ח ואמאי בעינן למיעוט מיוחד ומבואר דמ"מ גם בהקדישה לבד כבר ל בה שם הקדש דפרה אף דביסודה קדשי בה"ב היא וא"כ י"ל דס"ל להראב"ד דגם בזה סגי לאיסור הקדש מחו"ז כיון דמ"מ הקדש פרה היא הרי יש בה דין זמן הכשר לעבודתה

והרמב"ם ס"ל כיון דעכ"פ אין בה עדיין תורת חטאת בדין קדושתה עד מעשה שחיטתה וכעת קדשי בה"ב היא אין לדון בזה משום איסור הקדש מחו"ז

אולם נראה עוד בזה דהנה במל"מ פ"ג מאיסורי מזבח הק' בהא דאיתא במעילה יא', המפריש מעות לנזירותו לא נהנין ולא מועלין מפני שהן ראויין להביא כולן שלמים ובגמ' שם פריך ר"ל וליתני נמי המפריש מעות לקינים לא נהנין ולא מועלין מפני שהן ראויין להביא תורין שלא הגיע זמנן וקשה דהא יש לחלק דהכא איכא איסורא להקדיש תורין שלא הגיע זמנן משום מחו"ז עיי"ש במש"כ שם

וכן יש להקשות לד' רש"י ותו' בזבחים י"ב דמחו"ז אין חלה עליו קדושה כלל מהא דמעילה שם דלר"ש תורין שלא הגיע זמנם קדושין ומועלין בהם

ואשר לכן נראה לומר בזה דהנה בשבת קל"ו, ברד"ה הוה כת' דהא דבליל שמיני יצא מידי ספק נפל שהרי חזי לאקדושי כדאמרי' לילה לקדושה ויום להרצאה ולאו בר הקרבה הוא בלילה כדכתי' ביום צוותו אבל מכלל נפל נפק ולכן חזי לאקדושי ובגה"ש שם כת' עי' בתו' זבחים י"ב . וצ"ע וכוונתו בזה לתמוה ע"ד רש"י דאם כל מניעת הקרבתם בלילה הוא מדינא דביום צוותו וכשאר פסול לילה א"כ למה לי קרא דמיום השמיני הא בודאי א"א להקריב בלילה וע"ז מבואר בתו' זבחים שם דנאמר בזה דין נוסף דהוא עדיין מחו"ז להקרבה עד יום השמיני ונפ"מ לענין דאם עלו לא ירדו  והמוכרח בזה וכן ביאר בקה"י שם דגם כוונת רש"י הוא כן שבליל שמיני הוא עדיין מחו"ז להקרבה אלא שכתב בטעמא דמילתא דאף שכבר יצא מידי ספק נפל מ"מ כיון דבלילה א"א להקריב שום קרבן לכן הדר דינא שכבר לו קבעה לו תורה מעיקרא זמן הקרבתו מיום השמיני ומעתה שוב תורת מחו"ז עלי'

ולפי"ז נראה דחלוק הוא דין מחו"ז בתוך ז' ימים מדין מחו"ז של ליל שמיני דבתוך ז' ימים דינו ושם מחו"ז שבו הוא משום חסרון בגופו ממש ובשיעור זמן זה שעדיין לא יצא מידי ספק הרי מאוס הוא לגבוה ופסלתו תורה להקרבה משום שהוא מחו"ז בגופו והרי הוא כבע"מ ודין מחו"ז זה פקע מיני' בליל שמיני שכבר יצא מידי ספק נפל ומה שכתבה תורה ומיום השמיני זהו כבר דין נוסף שקבעה תורה זמן הקרבה מיום השמיני ומעוכב הוא מהקרבה מדין זה שכך זמנו אבל כבר אין זה כדין מחו"ז בתוך ז' ימים שהוא חסרון בגופו ומאוס כבע"מ

ולפי"ז נראה דמה דנתרבה מקרא דלילה לקדושה הוא שלא בכל מחו"ז להקרבה נאמר ממילא גם הדין דאסור להקדישו ולא נאמר איסור הקדש דמחו"ז אלא כשהוא מחוסר זמן מחמת ספק נפל שבזה הוא מאוס וכבע"מ אבל בליל שמיני שכבר אין בו חשש נפל ופקע מיני' שם מחוסר זמן זה אף שעדיין יש בו עוד תורת מחוסר זמן להקרבה מקרא דמיום השמיני מ"מ בדין מחסר זמן זה אין איסור להקדישו ולכן הוא דנתרבה לילה לקדושה

ולפי"ז לענין האיסור להקדיש מחוסר זמן לא היה מועיל כלל טעמא דלילה אינו מחוסר זמן והא דלילה לקדושה הוא רק משום שכבר פקע מיני' שם מחו"ז מדין ספק נפל וכמבואר ברש"י אלא שיש בו עדיין דין נוסף של מחוסר זמן להקרבה עד יום השמיני והוא דין זמן מיוחד להקרבה אבל ליכא איסור להקדישו

ומעתה נראה דג בתורין שלא הגיע זמנן אף שדין מחוסר זמן בהן להקרבה מ"מ אינו כדין תוך ז' ומשום שמאוס הוא להקרבה אלא שהוא דין שנים מיוחד בתורין להקרבה וכמו דבבני יונה נאמר דין זמן אחר כך ונפסלים בגדלות ה"נ הוא בתורין קודם לכן ולא נאמר זאת אלא להכשר הקרבתן בלבד אבל לא נתחדש בזה איסור הקדש וכמשנ"ת שלא נתמעט מהקדש אלא מחוסר זמן תוך ז[u1] ' שהרי הוא כבע"מ דמאוס משום ספק נפל ומיושב קו' המל"מ מהא דמעילה דמוכח דבתורין שלא הגיע זמנן ליכא איסור להקדיש וע"ע בחזון איש לפרה שכת ג"כ דליכא איסור להקדיש תורין שלא הגיע זמנן עיי"ש

ולפי"ז מיושב שפיר דברי הרמב"ם בהלכות פרה שהרי נתבאר דלא נאמר כלל איסור להקדיש כל מחוסר זמן אלא מחו"ז של תוך ז' בלבד וא"כ גם בפרה אינו שייך כלל דין שנים שבה לדין מחו"ז של תוך ז' אלא שהוא דין מסוים דבעינן פרה ולא עגלה הרי זה כתורין שלא הגיע זמנן שאין איסור להקדישן

ובזה נראה לבאר דברי הגמ' ביומא ס"ד, דאיתא שם דמחו"ז לא איתחזי כלל לכן אינו נדחה עיי"ש בתו' ובמהרש"א ולפי הנ"ל נראה לבאר דכל שהוא מחו"ז בגופו תוך ז' עדיין אינו חפצא של הקרבה כלל כל שאינו ראוי לשום קרבן ולא נשלם עוד גופו להיות ראוי לקרבן ולכן לא שייך בי' דין דחוי שאינו דחוי מהקרבה אלא שאינו עדיין בר הקרבה כלל בגופו אולם לאחר ז' ימים שכבר יצא מידי ספק נפל ובגופו כבר הוי בר הקרבה מצד החפצא שכבר נשלם שיעור גדלות שבגופו ורק שמ"מ נאמר דין נוסף דמיום השמיני שהוא מעוכב הקרבה עד יום השמיני בזה שפיר שייך דין דחוי דנדחה מהקרבה

אמנם בעיקר מש"כ בדעת הרמב"ם שלא נאמר איסור להקדיש מחו"ז אלא כשהוא מחוסר זמן בגופו תוך ז' ילה"ק מהא דאיתא בירושלמי פ"ק דר"ה ה"א תמן תנינן ביום השמיני מביא שלש בהמות חטאת אשם ועולה והדל היה מביא חטאת העוף ועולת העוף ואין חטאת העוף מחוסר זמן אצל אשם א"ר לעזר כאן התירה תורה להקדיש מחוסר זמן ע"כ ומבואר דאף כשהוא מחוסר זמן בבעלים בלבד נמי צריך היתר להקדישו ובלא"ה היה גם זה בכלל האיסור להקדיש מחוסר זמן וזה לכאורה נסתר למש"כ וצ"ע

 

 

 

 [u1]

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים