תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בדין פסיעת ג' פסיעות אחורה קודם תפילת שמונה עשרה
כללי
כותב החידוש: יוסף מולסון

מראה מקומות: רוקח סימן שכב

הנה הרוקח (סימן שכב) ביאר דין זה ע"פ מ"ש בגמרא יבמות (דף קה ע"ב) שהמתפלל צריך שיתן עיניו למטה ולבו למעלה. ע"כ. וכאשר יחפוץ ליתפלל ילך לפניו ג' פסיעות. כיון שכתוב ג' הגשות לתפילה, "ויגש אברהם" (בראשית פרק יח פסוק כג), "ויגש יהודה" (בראשית פרק מד פסוק יח), "ויגש אליהו" (מלכים א', פרק יח פסוק לו). ע"כ דברי הרוקח. וע"פ דבריו מתבאר שיש ללכת לפניו ג' פסיעות, אמנם לא מתבאר האם צריך לחזור לאחוריו ג' פסיעות ואז לחזור למקום תפילתו או לאו. וראיתי שהפוסקים הוסיפו עוד כמה טעמים ל-ג' פסיעות שקודם תפילת שמנה עשרה. הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת בשלח אות ג') כתב שהטעם הוא זכר לאותם ג' מילין שחזרו ישראל לאחוריהם במעמד הר סיני, ואז חזרו ונתקרבו אליו. וע"פ הרב חוט השני (סימן נד) מבואר שאם אינו עושה כן נראה כאילו אינו מודה שחזרו ונתקרבו ישראל במתן תורה ח"ו. וע"ע לרב פלא יועץ בספרו חסד לאלפים (סימן צג אות ו'). ועוד ראיתי שכתב בכף החיים (סימן צה אות ז') טעם נוסף, שעי"ז שעומד במקומו וחוזר לאחוריו ג' פסיעות ואח"כ חוזר למקומו להתפלל, מורה הכנעה לפני ה' יתברך שהוא מתפחד לגשת לפניו להתפלל מפחדתו אותו. וע"ד שאחז"ל במסכת חגיגה (דף יג ע"ב) והחיות רצוא ושוב, והוא נרתע לאחוריו ואח"כ חוזר לפניו להתפלל, להראות שאינו ראוי להתפלל לפניו יתברך, כי אם ממדת החסד שהוא נתן לנו רשות להתפלל לפניו. ועוד טעם לדבר ראיתי בספר טעמי המנהגים (סימן עב) שזה כנגד שלש הגשות שנגש משה רבינו ע"ה קודם תפילתו, לתוך ג' מחיצות חושך ענן וערפל. והביא זאת בשם הרוקח.

והנה ראיתי שכתב הרמ"א (סימן צה סעיף א') בשמו של הרוקח שכשעומד להתפלל ילך לפניו ג' פסיעות. וכך גם מבואר בעטרת זקנים (סימן צה סק"ב) ובעטרת צבי (סימן צה סק"ג) וכן בסידור רש"י (סימן כט) ובשיירי כנסת הגדולה על הגהות הטור (סימן צה) ובשלחן ערוך הגאון ר' זלמן (סימן צה סעיף ב') וכך משמע מהדברי חמודות (על מסכת ברכות פרק א' סימן י').

אמנם הלבוש השמיט הלכה זו שצריך ללכת ג' פסיעות לפני התפילה, ולא ידוע מה טעמו. ועיין באליה רבה (סימן צה (סק"ג) שביאר בדעת הלבוש שדוקא כאשר עומד במקומו בביתו צריך לפסוע, אבל כאשר הלך ממקומו בכדי להתפלל, וכ"ש כשהולך לבית הכנסת א"צ לילך ג' פסיעות. ורק כאשר עומד סמוך לכותל צריך לחזור לאחוריו ג' פסיעות ואז ילך לפניו. אמנם ראיתי שבספר הלכה ברורה (חלק ה' עמוד שכג) הביא את ספר יוקח נא (סימן צה (סק"ג) שכתב לדחות את דברי האליה רבה, ושאף בבית הכנסת צריך לפסוע שלש פסיעות. וכ"כ הפרי מגדים (אשל אברהם סימן צ הסק"א). וצ"ע. וראיתי שמובא (אורחות חיים חלק א' עמוד נט) שהחזון איש והגרי"י קנייבסקי לא נהגו לפסוע ג' פסיעות לאחוריהם קודם תפילת שמנה עשרה. וכנראה שסמכו על האליה רבה. וע"ע בדרכי חיים ושלום (אות קנד). ויוצא שדעתם של כל הפוסקים הנ"ל שאין צריך לחזור לאחוריו בכדי לילך לפניו.

כל קבל דנא שהמגן גיבורים כתב באלף המגן (סימן צ הסק"ב) שאין צריך לחזור לאחוריו כדי לילך ג' פסיעות לפניו. והוסיף שמנהג העולם לילך קודם לאחוריו. ונראה שעל פי דבריו יש לחזור לאחוריו בכדי לילך לפניו כי זהו המנהג. וכ"כ המשנה ברורה (סימן צה סק"ג). ותבט עיני למה שכתב הבן איש חי (שנה ראשונה פרשת בשלח אות ג') שאם הוא מתפלל במקום שיושב בו, יזהר לחזור לאחוריו ג' פסיעות ואז יחזור לעמוד במקומו להתפלל. ועוד כתב שאם הוא יושב רחוק מהמקום שהוא עומד להתפלל בו, ילך תחילה למקום שעומד להתפלל בו ואז יחזור לאחוריו ג' פסיעות, וישוב לפניו קודם שיתחיל להתפלל, ויש בזה סוד. וכן משמע מדברי ערוך השלחן (סימן צה סעיף ג') שילך לאחוריו ואז יחזור לפניו, למקום תפילתו, משום שכל דבר שבקדושה צריך הכנה והזמנה. והלום ראיתי שכתב בקיצור שלחן ערוך (סימן יח סעיף ב') שכשמגיע לתהלות לאל עליון ילך ג' פסיעות לאחוריו ויאמר תהלות לאל עליון וכו' עד גאל ישראל, ואז יחזור לפניו ג' פסיעות דרך קירוב והגשה למלך. וכתב בילקוט יוסף (סימן צה) שיש נוהגים שכשעומדים להתפלל הולכים לאחריהם ג' פסיעות וחוזרים לפניהם ועומדים להתפלל. אבל מן הדין אין צריך לנהוג כן.

והנה כיון שמנהג זה מקורו קדום וענינו נשגב, לכן אין בו משום הפסק בין גאולה לתפילה. וכך מובא בספר תהלה לדוד (סימן קיא סק"א) דהוי צורך תפילה.

ויש עוד לדון אם בא לעשות ג' פסיעות לאחוריו ורואה אדם שהתחיל כבר תפילתו, ואם יעשה ג' פסיעות אלו לאחוריו יכנס לתוך ד' אמות של תפילת חבירו עומד מאחוריו. האם יפסע לאחוריו בכל זאת או ימנע מכך. וכתבו הפוסקים שאין לו להקל ולפסוע ג' פסיעות אלו, כיון שהם רק מנהג ולא מדינא. ועיין בזה בספר ד' אמות של תפילה (סימן ה' הלכה ד') ובשו"ת שבט הקהתי (חלק ב' סימן מט) וכן בספר הליכות שלמה (פרק ח' סעיף לג) בשם הגרשז"א, שהורה להחמיר בזה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים