תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בדין שבת הואיל והותרה הותרה
עירובין

מראה מקומות: עירובין דף ע סוגיא דיורש מהו שיבטל שו"ע או"ח סי' שע"א

בדין הותרה הותרה

א, כתב המחבר סי' שע"א ס"ב וז"ל ישראל בן חצר זו שהלך לשבות בחצר אחרת ואין דעתו לחזור בשבת, ואחר כך נמלך בשבת וחזר אינו אוסר עכ"ל.

ומבאר המג"א ס"ק ג הטעם כיון דכבר הסיח מליבו וה"ל שבת שהותרה ושוב לא תאסר.

ומקור דברי המחבר הוא מדברי הרא"ש אמתני' דף פ"ו.

והיינו דמבואר דאף דבאמצע שבת יש כאן דיורין האוסרים, מ"מ כיון דבין השמשות הוא הקובע וחל היתר בבין השמשות אמרינן הואיל והותרה הותרה.

ב, והנה בסוגיא דיורש דף ע'  מבו' לא כן דעולה מהסוגיא דיורש כוחו לאסור אף שבא בשבת לבית שירש.

דבגמ' איבעיא ביורש מהו שיבטל, וכתבו בתוס' דהאיבעיא באופן שהמוריש לא עירב ומת בשבת ובא היורש לדור בבית המוריש באמצע שבת שאז הוא אוסר ולכך בעינן שיבטל רשותו ובעי אי יש לו כח לבטל אי לא.

וכן פי' הרא"ש דמיירי שהאב לא עירב והיורש בא לדור בשבת.

והקשה בקרבן נתנאל מה בכך שהיורש בא לדור בשבת הא בבין השמשות הסיע מליבו ואמרינן שבת הואיל והותרה הותרה.

הרי דמבואר דלא אמרינן ביורש הואיל והותרה הותרה אלא אף בבא לדור בשבת אוסר.

ונמצא דב' הסוגיות סתרי אהדדי.

ג, ובאמת כקושיית הקרבן נתנאל הקשה נמי המג"א ויעויין מה שתירץ.

ומרנא הרע"א כ' וז"ל אבל באמת קושיית המג"א לא קשה מידי דמה בכך שהסיח הא מ"מ עתה שבא אוסר, אלא שהסיח דעתו מהני מדין שבת שהותרה הותרה והכא דבתחילת שבת בלאו הכי היה אסור מכח הבן חצר שלא עירב משום הכי עתה שבא היורש לדור אוסר.

והנה דברי הרע"א הם ברורים ופשוטים דשאני יורש דלא שייך ביה כל הדין של הסיע מלבו כיון שלא היה שעת היתר בין השמשות דהא המוריש לא עירב וא"כ בבין השמשות חל איסור ומה שיאטיה להדין דהואיל והותרה הותרה.

וקושיית הק"נ והמג"א קשה להולמה דמה שייך כאן דינא דהואיל והותרה, וצ"ב.  

ד, והנה בעיקר הסוגיא דיורש פליגי רבוותא אי בעי שהיורש יבוא בשבת אי לא דדעת הרשב"א דאף אי לא בא היורש כיון דהמוריש לא עירב אמרינן דהואיל ונאסרה נאסרה ואף כשמת לא פקע איסורו, אמנם תוס' והרא"ש וכן פסק השו"ע דמיירי דווקא שבא היורש לדור בשבת דבלא זה אמרינן דאף דחל איסור בבין השמשות על ידי המוריש פקע איסורו על ידי שמת, ורק מכח שבא היורש אז חל דין אוסר.

ויש לחקור אי מה שבא היורש לכאן זה דיורין חדשים שבאו בשבת או דהיורש על ידי שבא לדור בבית מורישו אז ממשיך את דיורי אביו וכוחו לאסור רק מכח האיסור שהחיל אביו בחצר.

ה,  ונראה לומר דבהא נחלקו המג"א והרע"א דדעת הרע"א דיורש בא מכח אביו ולכך כשבא לדור אין איסור מתחיל בשבת אלא ממשיך את האיסור של מורישו שלא עירב וממילא לא שייך בזה כלל הדין של הותרה הותרה,

אמנם דעת המג"א דהאב אחרי שמת פקע איסורו לגמרי וכשבא היורש אז דיורין חדשים באו לכאן והאיסור של היורש לא שייך כלל לאיסור של אביו בבין השמשות, וממילא שפיר שייך לדון לגבי הדיורין של היורש שבאו בשבת הואיל והותרה הותרה דכלפי הדיורין של היורש לא היה כלל איסור בבין השמשות ומה שהיה איסור מצד אביו זה פקע במיתתו והלך לו.

ולפ"ז צ"ל דהדין דהותרה הותרה אינו דין בהחצר דכיון דחל היתר בהחצר בבין השמשות שוב לא תיאסר דהא הכא לא היה היתר בהחצר דהא האב לא עירב אלא הוא דין בדיורין האוסרין דכיון דלא היה להם כח לאסור בבין השמשות שוב אינם אוסרים, וא"כ שייך לדון בזה שדיורי הבן לא היה להם כח לאסור בבין השמשות והואיל והותרה הותרה.  

[ ובאמת דאפשר דאף אם הרע"א יסבור דדיורי היורש דיורין חדשים מ"מ אין כאן הותרה הותרה כיון דהוא דין בהחצר דהואיל והותרה שעה אחת הותרה לכל השבת וכאן החצר היתה אסורה בבין השמשות. ]

ו. והנה נחזור לחקירתנו אי יורש שבא לדור בשבת נחשבים דיוריו כחדשים או דכרעא דאבוה הוא וממשיך את דיורי אביו.

דהנה בברייתא ע: מבואר דבן שוק שמת והניח רשותו לבן חצר אי מבעוד יום אינו אוסר כיון שהעירוב של היורש מהני לבית שירש ואי משחשיכה אוסר דאין העירוב מועיל על נכסים שבאו לו בשבת.

והקשה הרשב"א הא בן שוק אינו אוסר כיון דהוי דירה שלא בבעלים ואם כן בבין השמשות היה הותרה וא"כ מדוע משחשיכה אוסר הא שבת הואיל והותרה הותרה.

ותירץ [בא' מהדרכים] וז"ל ואי נמי יש לפרש דאוסר דקאמר היינו כשבא מתחילה לא היה האב אוסר לפי שלא היה דר כאן וזה היורש גם כן כבר עירב עם בני החצר מ"מ בית זה לא עירב וכמו שאילו היה האב קיים ובא בשבת לביתו שאוסר את בני החצר כך זה שעירב שבא לדור שם בשבת אוסר כאביו מחמת ביתו של אביו שלא נתערבה עמהם כנ"ל לכשתמצא לומר שבא ישראל בשבת אוסר וזה שלא כדעת הרמב"ם וכו' עכ"ל.

והיינו שהרשב"א מיישב לפי שיטת הראשונים דבנמלך אוסר ולא אמרינן הותרה הותרה, א"כ הכא נמי היורש עומד במקום אביו ואוסר מחמת ביתו של אביו והוי כאילו האב נמלך כיון דברא כרעיה דאבוה.

הרי דמבואר דדדיורי היורש אינם דיורים חדשים אלא באים כהמשך לדיורי האב.

וכן מבואר ממה שכתב הרשב"א בתחילת הסוגיא וז"ל וי"ל דודאי לענין שיכול הוא לבטל אצל האחרים הרי הוא כאביו ממש דכרעיה דאבוה הוא ואינו דומה לביטול רשות דלית ליה בחצר כלום אלא לשעה עכ"ל.

ז, והנה ביותר מצינו כן דדיורי היורש אינם דיורים חדשים בדברי חי' הר"ן דכתב להקשות על דברי הברייתא דכל שהותר למקצת השבת הותר לכל השבת כגון עירב ונסתם החלון והקשה הר"ן מדוע הברייתא לא הביאה כגון שהמוריש עירב ומת והניח לאחד מן השוק דאינו אוסר משום דהואיל והותר למקצת השבת, ותי' דבכה"ג אין זה מדין הותר למקצת השבת כיון דהיורש זוכה במה שקיבל מאביו והוא הניח לו רשות מעורבת לכך פשיטא דאין היורש אוסר.

ומבו' להדיא דדיורי היורש הם רק כהמשך לדיורי האב ולא אמרינן דדיורין חדשים באו לכאן.

שוב הראוני בדברי הב"ח דכתב וז"ל אלא דלפ"ז צריך עיון דא"כ אף אם בא היורש בשבת לדור עמהם לא יהיה אוסר כיון שהסיח מלבו מדירה זו בכניסת שבת בעוד שהיה מורישו חי, וצריך לומר דדעת הרא"ש כיון דבכניסת שבת שהיה חי ולא עירב נאסר החצר אע"פ דאח"כ מת מ"מ כיון דבא היורש לדור עמהם חוזר האיסור וניעור עכ"ל

למדנו מדברי הב"ח דדין הותרה הותרה אינו בהחצר אלא הוא דין בדיורים שבאים לאסור וכמו שביארנו בדעת המג"א, ומ"מ סובר הב"ח דיש שייכות בין דיורי היורש לדיורי אביו ולכך אמרינן דחוזר האיסור של אביו וניעור.

ח, ועולה לן מכל הנ"ל שיש ב' דרגות בכרעיה דאבוה דלענין זה שהיורש הוא המשך דיורי האב בזה הגמ' לא הסתפקה כלל וכל דין האוסר שיש ליורש כשבא בשבת זה מכח הכרעיה דאבוה שממשיך את דיורי אביו,

ויש עוד דרגה של כרעיה דאבוה לענין הדין דמצי לעירובי מאתמול דזה כל כוחו לבטל בזה איבעיא בגמ' אי לענין הכח לבטל בזה גם אמרינן דממשיך את אביו ונחשב למצי עירובי מאתמול או דלענין זה לא אמרינן כרעיה דאבוה.

 

 

 

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים