תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בדין שתי תפירות האם הוי מדין שיעור או שלא מחזיק
שבת
כותב החידוש: בנימין מ

מראה מקומות: שבת קה.

בדין שתי תפירות האם הוי מדין שיעור או שלא מחזיק

א. והנה בתופר מתבאר דחייב דווקא בשני תפירות ויש לעין במחייב של שני תפירות האם הוי מחייב מכח שיעור של מעשה חשוב וזה הוי בשני תפירות או מצד סברא של פחות משנים לא מחזיק התפירה.

ונפק"מ לעניין חצי שיעור דאם הוי רק מדין שיעור ב' תפירות א"כ אחד הוי חצי שיעור אולם הם הנידון הוי מדין שלא מחזיק א"כ אחד כלל לא הוי תופר ולא הוי חצי שיעור.

ב. והנה בגמ' מתבאר כי אתא רבי יצחק תני שתים והאנן תנן שלש לא קשיא הא באלימי הא בקטיני אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא אמרי לה להאי גיסא אלימי תלתא לא סתרי תרי סתרי קטיני תרי נמי לא סתרי ואמרי לה להאי גיסא קטיני תלתא ידיעי תרי לא ידיעי אלימי תרי נמי ידיעי.

ומתבאר ב' צדדים בגמ' האם הנידון מחזיק ולא מחזיק או שנידון ידעי או לא ידיע א"כ נראה דהנידון לעיל הוי גופא שני הצדדים בגמ'.

ג. והנה במנחת חינוך במוסך השבת במלאכת תופר כתב וז"ל ואני מסופק בתופר תפירה א' שא"ח אם תופר תפירה אחת במק"א ותופר תפירה שני' במקום אחר באותו בגד אם הוי כב' תפירות או אפשר דבמק"א צריך ב' תפירות וכן לענין כלאים וצ"ע. ובשני בגדים נ"פ דאינו מצטרף כי תפירה א' לא נחשב כלום כנ"ל עכ"ל.

ומתבאר שיש לו צד לחייב בשני תפירות נפרדות כל אחד במקום אחר דהיינו רק תפירה אחד בכל מקום רק שיוכל להצטרף באותו בגד לדבר חשוב ולכאורה מוכח שהבין דהנידון רק בשיעור ולא במה שלא מחזיק וא"כ תפירה אחת הוי חצי שיעור.

ד. אולם השפת אמת לעיל עג. כתב בתוס' בד"ה העושה וז"ל לכאורה כולהו י"ל לבד עושה שני בתי נירין וכותב, דבאורג אין זה שיעור האריגה אלא דכל היכא שאין בו ב' חוטין לא הוי אריגה כלל דכל אריגה הוא מה שמחבר שני חוטין יחד, וכן בפוצע יש לפרש שינתק ב' חוטין אחד מחבירו, וכן תופר כל שאינו תופר ב' תפירות לא מיקרי תפירה, ובפחות מכן י"ל דאיסורא נמי ליכא משום חצי שיעור דהוי כמו עקירה בלא הנחה דליכא איסורא דאורייתא משום ח"ש כמ"ש המאירי לעיל (ג ב) ע"ש משא"כ בכותב אות אחת עכ"ל וכן כתב בקרן אורה.

ומתבאר כצד השני דמה דבעי שני תפירות כיון שלא מחזיק ולכן לא יהיה בתפירה אחת חצי שיעור וברור שלא מהני תפירה אחת בשני מקומת בבגד להתחייב כלל.

ה. והנה במשנה ריש האורג קה. מתבאר מחלוקת ר"א ורבנן דרבי אליעזר אומר האורג שלשה חוטין בתחילה ואחת על האריג חייב וחכמים אומרים בין בתחילה בין בסוף שיעורו שני חוטין.

דהיינו דלר"א באמצע ההריגה סגי בהריגה אחת ורבנן פליגי וסבר תמיד שנים אפילו באמצע ההריגה שיש כמה הריגות.

והנה בשיטת ר"א אתי שפיר לבאר לשני הצדדים דאם הנידון שיחזיק באמצע כבר מחזיק באחד ואם חשוב אפשר שבאמצע אחד כבר הוי חשוב.

אולם לרבנן לא מובן למה באמצע בעי לשנים דבשלמא אם הוי בעי מעשה חשוב אפשר דלא פלוג וגם באמצע בעי מעשה חשוב אולם אם הנידון שלא מחזיק כבר באחד באמצע הוי מחזיק ויל"ע.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים