תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בדיני משלוח מנות
פורים
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: משלוח מנות

משלוח מנות:

גדר רעהו במשלוח מנות: בשו"ע (תרצ"ה ד') כתב שחייב לשלוח לחברו שתי מנות בשר או מיני אוכלים שנאמר ומשלוח מנות איש לרעהו שתי מנות לכל אחד, והב"ח כתב שטעם התקנה להרבות אחוה ורעות, ולכן המצוה לשלוח לרעהו הטוב, ובפלא יועץ כתב שטוב לשלוח למי שיש קפידא עליו כדי להרבות אחוה ורעות.

יש להסתפק אם יוצאים יד"ח במשלוח מנות לקרוביו ביותר כאביו ואמו בנו ובתו, די"ל דכתיב רעהו ואביו ואמו הוי כלולים בזה, ובתשובות והנהגות (ח"ג רל"ו) כתב שלא יוצא דאצל אביו ואחיו יש כבר אהבה ורעות.  יש להסתפק אם יוצאים יד"ח במשלוח לקטן, הגרח"ק כתב שיצא והגריש"א כתב שלא יצא. ויש להסתפק אם יוצאים יד"ח במשלוח לאינו שומר תו"מ רשע, המנ"ח (רמג'.) כתב שרעך היינו רק אם הוא טוב ולא רשע שיש לשונאו, ובשו"ת מהר"י אסאד (ח"א רד') כתב שלא יוצאים יד"ח, ודעת הגרנ"ק שיוצאים.

האם המקבל משלוח מנות צריך להיות בתורת פורים: דנו הפוסקים אם המקבל משלוח מנות ומתנות לאביונים צריך להיות בתורת פורים, ונפ"מ האם יכול בן י"ד ליתן משלוח מנות ומתנות לאביונים לבן ט"ו, ובאור שמח (מגילה) כתב שצריך שהמקבל יהיה בתורת פורים, וכן איתא בדינים והנהגות לחזו"א (פכ"ב ס"ט).

והעיר הגר"א גינחובסקי במקום שנחלקו המורים אם דינם בי"ד או בט"ו, האם שנים הנוהגים כל אחד כדעה אחרת יכולים לשלוח משלוחי מנות זה מזה, ובפשוטו אפשר לשלוח כיון שלסוברים שהוא פורים הוי פורים לכו"ע.

ועוד יל"ע כשבן י"ד נמצא במדינת הים שאצלו פורים נגמר יותר מאוחר ולבן חו"ל עדיין פורים י"ד ולבן ירושלים כבר התחיל פורים ט"ו, האם חשיבא שניהם בני פורים או דנימא דהוו תרתי חיובים, וכן נראה.

והנה בן ט"ו שקרא המגילה בי"ד להוציא בן י"ד בקריאה מביא המשנ"ב (תרפח' ח') מחלוקת פמ"ג ופר"ח אם יצא יד"ח ומשום שנחשב קצת בר חיובא שאם קרא בי"ד יצא ידי חובתו בדיעבד. ויל"ד לפי"ז אם ה"ה בן י"ד שנתן משלוח מנות לבן ט"ו יצא.

זכין במשלוח מנות: יל"ד באדם שאינו בביתו ואין לו אפשרות לקיים מצוות משלוח מנות האם אפשר לקחת מביתו ב' מנות ולשלחם מדין זכין מאדם שלא בפניו. דהתרוה"ד (קפח') כתב שיש זכין מאדם שלא בפניו, ובקצוה"ח (רמג' ח') כתב שאין זכין מאדם דא"א להוציא מרשות אדם אפי' בזכות. ובשו"ת באר יצחק (או"ח א') מכריע כתרוה"ד, ולפי"ז יוכלו לקחת מביתו ב' מנות וליתנם בעבורו.

והעיר הגר"א גינחובסקי שהרי בכה"ג שאין המשלח יודע מהמשלוח אין בזה ריבוי אחוה וריעות, אך מ"מ אי"ז גדר הדין אלא טעם הדין. ועוד העיר שאין בזה מצוות צריכות כוונה, ומ"מ מצינו בפדיון הבן שיוכלו ליתן לכהן מדין זכין אע"פ שאין כוונה,  וכו בתרוה"ד כתב שבהפרשת חלה יש דין זכין מאדם אע"פ שאין לבעה"ב כוונה, והיינו דבמצוות נתינה אין מעכב הכוונה.

משלוח מנות או סעודת פורים: יל"ד בכה"ג שאין לאדם מספיק כסף לקיים משלוח מנות וסעודת פורים מאי עדיפא, ויש שביארו שצריך ליתן משלוח מנות שזה מצוה מדברי קבלה, משא"כ סעודת פורים הוי מצוה דרבנן, והעיר הגר"א גינחובסקי שהרי אדם שיש לפניו ב' מצוות, בין אדם לחברו ובין אדם למקום, כגון נטילת לולב והשבת אבידה שמוטל על בעל האבידה למחול כדי שהשני יקיים מצוות לולב, וה"ה הכא דסעודת פורים הוי בינו למקום ומשלוח מנות הוי בינו לחבירו, וא"כ מוטל על מכריו לוותר לו על המשלוח מנות שיקיים מצוות סעודת פורים, ואם נימא דמשלוח מנות הוי דין על הנותן א"כ אף משלוח מנות הוי בין אדם למקום.

החזרת חוב במשלוח מנות: הוי עובדא באחד שהיה חייב לרעהו בקבוק יין ונזכר בזה בעת הכנת משלוח מנות בשבילו והכניס לתוכו יין לצאת יד"ח פרעון חוב, הנה איתא בדמאי (פ"ד מ"ד) דמי שיש לו בביתו תרומת מעשר דמאי או מעשר עני, וכהן או עני למודים אצלו לאכול ויבואו ויאכלו צריך להודיעם שלא יהיה כגניבת דעת, וה"ה הכא כיון שהמלוה אינו יודע שהבקבוק בתורת פרעון חוב הוי גניבת דעת ואסירא וצריך שיודיעו.

משלוח מנות במין אחד, חד אוכל וחד משקה: העיר הגר"א גינחובסקי אי נימא שדבר קרוש הוי אוכל, מה הדין במאכל כלבן שאינו מעורב הוי מאכל ובעירבבו הוי משקה, האם כשנותן אחד קפוי ואחד טרוף הוי כשני מינים דזה אוכל וזה משקה, או דנימא דהוי סוג אחד, ונראה דכצד ב' כיון דהא דבעינן ב' מינים הוי לאפושי שמחה משא"כ בכהאי גוונא.

משלוח מנות ומתנות לאביונים באשה: כתב הרמ"א תרצ"ה ד' דאשה חייבת במשלוח מנות ומתנות לאביונים כאיש, וכתב המשנ"ב הטעם לפי שגם הם היו באותו הנס, וצריכה לשמוח ולשמח לב האביונים, וברע"א בגליון השו"ע כתב שמדברי קבלה פטורות וחיובן מכח התקנה שאף הן היו באותו הנס. וכתב המג"א לא ראיתי נזהרים בזה, ואשה שיש לה בעל בעלה משלח בשבילה לכמה אנשים ומ"מ יש להחמיר, ויל"ע מהו להחמיר דאם היינו שהאשה תביא בעצמה והרי אין לה כסף ומוצרים לשלוח כיון שמה שקנתה אשה קנה בעלה, אלא כיון שאין דין לכם במשלוח מנות ומתנות לאביונים ומעיקר הדין זוהי מצווה המוטלת על הבית, והיה סגי שבעל הבית ישלח מנות ופוטר בזה את בני ביתו, וע"ז כתב המג"א שצריך שיתן לכמה אנשים והיינו שבעה"ב ישלח מנות עבור כל בני הבית.

ולכאורה שייך שהמשלוח מנות יהיה שייך לאשה ע"י שתשלח ממה שבבית ותתן לשכנתה או שתאמר לבעלה שיתן בשבילה, או שהבעל יאמר משלוח זה אני נותן בשבילך, וכן במתנות לאביונים הבעל יאמר לה שנותן בעבורה, והיינו שאין האשה מבחינה ממונית הבעלים של המשלוח מנות אלא היא נותנת מהכסף של בעלה. והגרי"ש אלישיב זצ"ל כתב שמצוות מתנות לאביונים צריך שיהיה מכסף של מקיים המצווה ולכך כאשר נותן לעני או לגבאי עבור אשתו צריך הגבאי לזכות בכסף עבור בני ביתו קודם שיתנם לעני, וצריך שבני הבית יידעו קודם הנתינה לעני. וכך פסקו שיתן לגבאי שיגביה ויזכה עבור אשתו.

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים