תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בהגדרת האיסור "בל יראה ובל ימצא", והמסתעף מכך:
פסחים
כותב החידוש: יעקב

מראה מקומות: ב.

 

במשנה ב. – אור לארבעה עשר בודקין את החמץ לאור הנר ,ויש להעיר דהו"ל למכתב בודקין את הבית, אך אה"נ יש גירסה שכתובה במכתם לדוד שגורסים בודקין את הבית, אך לפי הגירסה הפשוטה צריך ביאור ,[יבואר לקמן.]

ופרש"י ז"ל – בודקין בכדי שלא יעבור בבל יראה ובל ימצא – בפשטות מובן מרש"י דהוי דאו.'

ובתוס' מקשה – וקשה לר "י דכיון דצריך ביטול כדאמר בגמ' (ו:) הבודק צריך שיבטל ומדאורייתא בביטול בעלמא סגי לפטור מבל יראה, אמאי הצריכו חכמים בדיקה כלל הרי איכא ביטול, ונראה לר "י דאע"ג דסגי בביטול בעלמא החמירו חכמים לבדוק חמץ בכדי שלא יבוא לאכלו.

ויש להעיר בלשון התוס' אמאי הצריכו חכמים, הרי לרש"י א"ז חכמים הצריכו אלא מדאו' כדאמרינן, בפשטות הדברים – אפשר לומר דקודם כל תוס' אומר דדברי רש"י אינם , דמדאו' בביטול סגי , ועוד חלק – תוס' מנסה להבין א תדברי המשנה שאמרה דמדרבנן צריך בדיקה, וא"ש [הרה"ג אי "ש פרץ שליט"א], ואפשר לומר – דהכל הוי חלק אחד ואליבא דאמת גם רש"י מבין דהוי תק"ח פשוט חכמים עזרו לנו להגדיר את התורה איך לא לעבור בבל יראה וע"ז תוס' שואל דמדאו' סגי בביטול ולא צריך תקנה זו. וכו'. כנלע"ד ואין זה הפשט הפשוט.

וצרי ך להבין – דמה יתרץ רש"י על שאלת התוס,' במהר"ם חלאווה מביא –דגם רש"י מודה דהוי ביטול סגי מדאו', אך אם יש לך חמץ בבית כשאתה מוציא אותו ובודק אתה לא עובר על לאו של בל יראה, במהרש"א מביא – דרש"י נדחק לפרש כן כיון דס"ל דבזמן המשנה היו בודקין ולא מבטלין אבל איה"נ לאחר שנתחדש חיוב ביטול וצריך לבדוק משום שמא יאכל גם רש"י מודה. ואיכא עודי ישובים יעויין בראשונים.

ויש עוד להעיר בדברי התוס' הנ"ל, דלכאו' אינו מובן אריכות דבריו בקושיא ,שאומר כדאמרינן בגמ' הבודק צריך שיבטל ולמה חכמים תיקנו וכו'… הו"ל למכתב מדאורייתא צריך ביטול, ולמה האריך, בע"כ צ"ל דאינו כהפשטות שהמשנה רק אומרת לנו צורת הבדיקה, אלא המשנה אומרת דין בעצם שחייב לבדוק, לפ"ז שואל תוס' למה התורה מסרבלת כביכול את הדרך והרי במילא צריך לבטל אז מה הטעם בבדיקה, ומתרץ דגזרה שמא ימצא גלוסקא ויאכלנה.

ואפש"ל ב' נוסחאות בתירוץ זה א-' חיוב חדש מדרבנן – שלא תאכל, ב' – חכמים קבעו בל יראה חדש מדבריהם דצריך בדיקה והטעם שלא תאכל.[הגר "ח קדוש שליט "א.]

בהמשך דברי התוס' בתירוצו מביא התוס' לגבי נזיר דשאני מחמץ דחמץ צריך להפריש ממנו מאוד דהוי דבר המותר כל השנה, אז לכאו' גם נזיר יצטרך לשרוף יין וכו'… אומר תוס' נזיר שרי לאחריני,  בפשטות הדברים מכיון שזה אסור לו בלבד אז לא עשו תקנה לאדם אחד, וכן הנוסח בתוס' רבינו פרץ, אך במאירי משמע נוסח אחר דמכיון דהוי הנזיר אסור לבדו יזהר יותר כי הוא לבד והוא לקח חיוב זה אז ממילא א "צ לגזור!

ברבינו דוד (ד"ה  בודקין  את  החמץ) מביא את פרוש רש"י שלא יעבור בבל יראה, וגם את התוס' שאין הבדיקה משום בל יראה דאם כן הוי מן התורה ובגמ' מפורש דבדיקה מדרבנן דמדאו' סגי בביטול כנ"ל, אלא אומרים תוס' טעם הבדיקה שלא יבוא לאכול וזה תק"ח לא לסמוך על הביטול של התו', ואע"פ שבשאר איסורים לא חוששים מכיון ששם מובדלים מהאיסור כל הזמן משא"כ בחמץ, ומביא רבינו דוד עוד ראיות מפרק כל שעה שמחדש בדלי מניה ומחמץ לא, ועוד ממוצא חמץ בפסח כופה עליו כלי, וכל זה מחשש אכילה, ומביא עוד סברה מדוע שונה חמץ משאר איסורים דהוי דבר שחוזר להיתרו במשך השנה. וכ"ז לפי שיטת התוס.'

אך מקשה רבינו דוד – דאינו מחוור טעם הבדיקה כנ "ל ולא משום בל יראה, דאם שיטת התוס' לומר שאין אדם יוצא מידי איסור בל יראה מהתו' אלא בביטול, כי יכול להיות שלא יבדוק יפה יפה, – זה אינו, דהבדיקה כן מוציאתו י"ח דעשה כל שביכלתו והתו' לא ניתנה למלאכי השרת, א"כ קשה שיטת התוס' הנ "ל.

ובביאור שורש מח' אפש"ל – דנחלקו בהגדרת בל יראה ובל ימצא דלשיטת התוס' הוי דבר חמור מהתורה שהצריכו ביטול וג"כ החמרת חכמים בבדיקה, ולרבינו דוד אעפ"כ התורה לא מצריכה כ"כ חומרות וסגי בבדיקה כפי כוחו, ותוס' חלק בנק' זו ודו"ק.

עוד יעויין בדברי הר"ן בסוגיין  (ד"ה בודקין את החמץ)  – מביא את פרש"י דבדיקת חמץ הוי דבכדי שלא יעבור בבל יראה, ואת קו' התוס' ויישובם כנ"ל, וכוונת הר"ן לבאר את עניני בדיקה וליישב דברי הרש"י, ומביא הר"ן – הרי שאמרה תורה(שמות י"ב, ט "ו) "ביום הראשון תשבית ושאור מבתיכם", ואמרינן בגמ' מדאו' סגיב ביטול ולומדים זאת מתשביתו דלא נכתב תבערו או תשרפו, וכן מתרגם אונקלוס תשביתו – תבטלון , וכן רבותינו הצרפתים למדו דלא יראה לך שאור – בטל בליבך. וצ"ל – איך עובד ביטול, ר"ל הר "ן – דהוי מדין הפקר וזה מה שהגמ' אומרת בדף ו: לגבי סופי תאנים שאדם אינו מקפיד עליהם הוי הפקר ואינם חייבים במעשרות ה"ה לגבי פירורי חמץ וכו'… דכשאדם מבטל אינו מקפיד והוי הפקר.

וצ"ב  – בכוונת ראיית הר"ן דלכאו' לא מצינו שם ביטול, אלא – הכוונה דהר"ן לא מביא ראיה לביטול אלא ביטול פשוט לכל בר דעת דגורם שהדבר בשביל המבטל אינו חשוב והר"ן מביא ראיה שדבר אינו חשוב הוי כהפקר – כדאמרינן בסופי תאנים. ומקשה הר"ן – דלכאו 'בנוסח ולהוו כעפרא לא משמע הפקר,  ועוד דבגמ' ז. אמרי' המבטלו בליבו , ולכאו' הוי דברים שבלב ויש מ "ד בנדרים כח. דדברים שבלב אינם דברים, ועוד דבנדרים מג. אליביה דר' יוסי הפקר כמתנה ועד שלא יוצאת מרשותו אינה מתנה וכאן החמץ יכול להיות דעדיין ברשותו ולא יצא לרשות זוכה. לכן אומר הר "ן – היינו טעמא דאליבא דאמת החמץ אינו ברשותו של האדם אלא התורה בע"כ הכניסה את החמץ לרשותו וכביכול הוא ברשותו (ו:), וא"כ דלכשמפקירו הוי גילוי מילתא דלא ניחא ליה בזכות זו בגוויה, ואפי' בחמץ ידוע כדאמרינן בתלמיד יושב לפני רבו – (ז.) עיי "ש. וממילא לא קשה הקושיות הנ"ל ודו"ק, ואת"ל – שמהתורה סגי רק בביטול ובדיקה וביעור אין להם עיקר מהתורה, זה אינו – דהגמ 'בדף ז: מביאה מקור לבדיקה לאור הנר, ויש מ"ד שביעור חמץ רק בשריפה, ומ"ד זה לומד מהתורה מנותר, (דף כ"א. בשיטת ר"י), ועוד מוכח מהגמ' בדף ה. דבשל תורה נחלקו – "ומצינו להבערה שהיא אב מלאכה מהתורה", וכל הנידונים סביב התו' ולכן קשה לומר דבדיקה לא מהתו'. לכך אומר הר"ן דעיקרן של דברים דמהתורה סגי או בביטול או בבדיקה, אפי' בחמץ הידוע, ולפיכך כל שאינו מבטל חייב לבדוק והוי מן התורה, ובביעור זה נחלקו איך עושים אותו, והן דברי רש"י דרש"י סבר דמדובר בלא ביטל, וא"ש, ומהתורה אה"נ סגי בביטול וחכמים החמירו דכשמבטל ג"כ צריך בדיקה דאין דעות בנ"א שוות בביטול, או מחשש אכילה לכן החמירו.

לפ"ז תשביתו הוי בהכל, אך בחמץ אינו ידוע אין מצוות בדיקה (כהתוס' בכ"א. עיי "ש), ומוסיף הר"ן – דאם ימצא באמצע הפסח חמץ אינו עובר למפרע דבדק במקומות הרגילים להמצא , וג "כ א"א שלא יבטל דמחויב לבטל מפני ספק חמץ שאינו מצוי ,וכך מפרש הר "ן על דרך רש"י .וק"ל.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים