תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ביאור הגמ' חומר שמיעת דיבורים אסורים
מוסר השכל
כותב החידוש: אהרון כהן

מראה מקומות: שמיעה

ביאור חומר שמיעת דיבורים אסורים

 

פירוש הגמרה בכתובות דף ה עמוד א

דרש בר קפרא, מאי דכתיב: דברים כ"ג ויתד תהיה לך על אזנך? אל תקרי אזנך אלא על אוזנך, שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון יניח אצבעו באזניו והיינו דאמר ר' אלעזר: מפני מה אצבעותיו של אדם דומות ליתידות? מאי טעמא? אילימא משום דמחלקן כל חדא וחדא למילתיה עבידא דאמר מר: זו זרת, זו קמיצה, זו אמה, זו אצבע, זה גודל! אלא מה טעם משופות כיתידות? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון  יניח אצבעותיו באזניו. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון – יכוף אליה לתוכה. ת"ר: אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים, מפני שהן נכוות תחלה לאיברים.

רש"י שם יניח אצבעו – שהיא שפוייה כיתד.

מ"ט – כלומר במאי דומות כיתידות.

אי נימא דמחלקן – שמחולקות זו מזו ואינן מחוברות יחד. חדא חדא למילתיה – קושיא היא כל אחת יש בה צורך ואף בצורכי גבוה. זו זרת – מן הקטנה מודדין זרת של חושן. זו קמיצה – מאצבע שאצל הקטנה מתחילין לקמוץ חופה שלש אצבעות על פס ידו הקמיצה והאמה והאצבע וקומץ. זו אמה – מהגדולה מודדין אמת בנין ואמת כלים. זו אצבע – למתן דמים של חטאת דכתיב ביה באצבעו (ויקרא ד).

זה גודל – לבהן יד דאהרן (ויקרא/ ח) ודמצורע (ויקרא יד).

 

מבואר א. מה טעם חמש אצבעות מופרדות ומה תפקיד רוחני יש לכל אחד

ב. ולמה משופות רש"י ביאר הינו על כל אצבע בפני עצמה ולא מרבעות האצבעות , ולזה כתוב כדי שיניח אצבעו באוזנו ששומעה דברים בטלים.

 

וניראה שצריך עוד לשאול למה זו גבה מזו אמה גבה מאצבע מקמיצה מזרת וכו'

וידוע שפותחים האצבעות למעלה אז רואים את כל אחד גבה מהשני ושמקפלים האצבעות לתוך היד כולם נהיות שוות וזה גם צורך רוחני לעניין הקמיצה שאם היו שוות לא היו מתקפלות תוך היד באופן שווה לא הייתה נקמצת המנחה כראוי.

 

עוד ע"ד הדרש שאצבעות עמדות זה כמו סמל לגאווה, שיש גאווה כל אחד מתנשא על חבריו יש יותר גדול ויש יותר נמוך אבל בענווה שמתכופפים ומתאחדים למקום אחד אין אחד יותר גבה מחבריו אלא כולם בתוך היד שווים ובדוק..

 

וניראה לבאר בהמשך הגמ' שם מה טעם משופות כיתידות? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון – יניח אצבעותיו באזניו. תנא דבי רבי ישמעאל: מפני מה אוזן כולה קשה והאליה רכה? שאם ישמע אדם דבר שאינו הגון – יכוף אליה לתוכה ת"ר: אל ישמיע אדם לאזניו דברים בטלים, מפני שהן נכוות תחלה לאיברים.

 

וצ"ע מה דבר כ"כ חמור בשמיעת דברים בטלים שנאמר בזה עונש של ניכוים תחילה לאברים לא מדובר בדברים אסורים כמו לשון הרע ורכילות וכד' .

עוד צ"ע ניכוים תחילה לאברים הרי כל אבר בתחום שלו נכווה תחיילה, לדוגמה בראיית איסור עין נכוות תחילה ולא האוזן וכן באכילת איסור פה נכווה תחילה ולא אוזן וכן כל אבר יד בהכאה שמכה חבריו וכד' ולא אוזן וא"כ מהו נכות תחילה לאברים,

וניראה לומר כל אברים של האדם אדם יכול להיות מגודר בהם בזמנים ידועים שלא להיכשל בהם, כמו עיניים, שאדם בבית מדרש אין שם במה להיכשל בראיה אסורה ורק שיוצא לרחוב, ושם יכול להיזהר שלא יכשל שלא להרים עינו שידוע מקום שיכול להיכשל, ה"ה בפה שאוכל בביתו מאכלים מותרים לעולם לא יכשל שהרי למה שיגיע לאיסור שהרי הכול כשר וכד'.

אבל באוזנו אדם בכל מקום אפילו בבית מדרש שמדבר דברים מותרים ורק בטלים יכול בקלות פתאום למצוא שמדבר לשון הרע ורכילות אם לא שומר את השמיעה כל רגע ורגע ולזה אמרו בגמ' אל ישמיע אדם לאוזניו אפילו דברים בטלים שבזה אפילו שלא מתכון לדברים אסורים אין בזה דבר ברור שלא יכשל ברגע וצריכים שמירה תמידית , וזהו מפני שהן נכוות תחלה לאיברים.

כן מבואר בחומר דברים בטלים כתב ערבי נחל (ר' דוד שלמה אייבשיץ מחבר ספר לבושי שרד על שו"ע או"ח ויו"ד) במדבר בהעלותך – דרוש ב .על הגמ' מסכת חולין דף פט עמוד א  אמר רבי יצחק: מאי דכתיב (תהלים נ"ח) האמנם אלם צדק תדברון מישרים תשפטו בני אדם – מה אומנותו של אדם בעולם הזה  ישים עצמו כאלם, יכול אף לדברי תורה  תלמוד לומר צדק תדברון יבואר המאמר הנ"ל, יעשה עצמו אלם, כי ברוב דברים לא יחדל פשע, ויש בו או לשון הרע או רכילות וכיוצא, ברוב דברים מרבים מחלוקת.

 

ידוע שיש צדיקים שלא דיברו מוסר בבית הכנסת שלא יגעו בקלות לדברים בטלים כ"ש בדברים בטלים שיגויו לאיסור אם לא נשמר בכל רגע

הח"ח שבא להציא הספר שמירת הלשון בא לר'  ואמר לו שלא נותן הסכמה ונתן לתלמיד שלו לדבר איתו שיבדוק אם מקים מה שכתב ודיבר איותו התלמיד שש שעות בתורה ובדברים בטלים וניסה בכל מני דרכים להגיעה ללשון הרע ורכילות ולא הצליח להכשילו ואז אמר לרב שלו אומר ועושה ונתן חו הסכמה לכן כתב בהסכמה אומר ומקיים ע"ש

רואים שדברים בטליים בשמיעה אם אין שמירה תמידית בקל יכול להיכשל רח"ל .

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים