תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ביאור ההידור במקווה בשיטת בור על גבי בור
כללי
כותב החידוש: אליה דהן

מראה מקומות: מסכת מקוואות פרק ו משנה א, ספר טהרת הבית חלק ב בדיני מקוואות

טבילה מטומאה לטהרה חייבת להיות במקוה או מעיין המחזיק 40 סאה (לערך כ-332 ליטר לפי שיטת הגר"ח נאה ולפי שיטת החזו"א 750 ליטר) מי גשמים שלא נשאבו.
במשך כל הדורות אדם שהיה צריך לטבול טבל במעיינות, עם הזמן התחלפו המעיינות במקוואות שנבנו על גבי מי-המעיין, מקוואות אלו היו יותר נוחות לשימוש, עם התפתחות הטכנולוגיה
האפשרות להולכת מים לרחבי העיר על ידי צינורות והאפשרות לחמם מים, החלו בנית מקוואות חמים.

קיימים 3 אופנים לבניית מקווה:
1. השקה – ממלאים בור כשר במי גשמים ובצידו יש בור בו קיימים מים שאובים ויש נקב המחבר את מי הגשמים עם בור הטבילה.
2. זריעה – ממלאים בור במי גשמים ואליו שופכים מים רגילים, אשר משם נשפכים אל בור הטבילה.
3. מקווה המכונה בור על גבי בור – אוצר מי הגשמים נמצא מתחת בור הטבילה שבו טובלים עם נקב ביניהם המחבר את המים העליונים (בור הטבילה) עם המים התחתונים (מי הגשמים).

חלק מהמעלות שישנם בשיטה השלישית:
א. בור הטבילה נחשב כבור מי הגשמים בעצמו.
ב. אין חשש שישכחו להסיר את הפקק מכיון שאין צורך בפקק כדי לסתום את הנקב המחבר בין בור המקווה למי גשמים.
ג. אין חשש למים שיזחלו בין שני הבורות.

יש שרצו לחלוק על שיטת מקווה על גבי בור, והסתמכו על תשובת ה'דברי חיים' מצאנז, ממנה אפשר להבין שהוא פוסל 'מקווה על גבי מקווה' מטעם 'קטפרס' -טעם זה מסתמך על גמרא שאומרת שחיבור בין מים הנמצאים בשני כלים שונים, יכול להיעשות רק אם המים עומדים בקומה שווה זה לזה, ולא כשהמים ניצוקים או זוחלים מלמעלה למטה, מדברי הגמרא מסיק ה'דברי-חיים' שלא ניתן ליצור חיבור בין שני בורות מקווה הנמצאים זה על גבי זה, וצינור מחבר ביניהם.

 אך ישנם רבים החולקים ואומרים שאין כל בעיה של קטפרס במקוה בור ע"ג בור, ומהם: (שו"ת אמרי יושר,שו"ת דברי מלכיאל,שו"ת מהר"ש ענגיל ועוד..)
וההסבר לך הוא מכיוון שהמים אינם ניצוקים דרך צינור חיבור, אלא המים הגבוהים נחים ממש על המים שתחתם. ובנוסף לכך, הפתחים בגודל טפח הופכים את הבורות לבור אחד, וכל המים נחשבים מי גשמים ולא שאובים הנכשרים. ברור שאין בזה גדר קטפרס כלל.

הוכחה לדבר – איתא במשנה במסכת מקוואות פרק ו' משנה א':
"עוקת המערה אין מטבילין בה אלא אם כן הייתה נקובה כשפופרת הנוד. אמר רבי יהודה: אימתי? בזמן שהיא מעמדת עצמה, אבל אם אינה מעמדת עצמה מטבילין בה כמה שהיא".

 

הרי מדברי המשנה משמע שמים על גבי מים ונקב מחבר ביניהם, אין בזה משום קטפרס, ואדרבה נקב זה מועיל לחבר העוקה שתחת המערה עם המים שלמעלה להשלים השיעור של 40 סאה להיות כשרה לטבול בעוקה, אף שאין בה שיעור מקוה, דהוי פסול דאורייתא. ומכאן הוכחה לענייננו, דמקוה על גבי מקוה לא חשיבי קטפרס, ומועיל הנקב לצרפן.

שיטת הרמב"ם בפירוש המשנה ושיטת ר' עובדיה מברטנורא והתוספות יו"ט, וכך פסק המחבר בשו"ע (יו"ד סימן ר"א סעי' נ"ט) שעוקת המערה היא גומא שחופרים תחת קרקע המקוה כעין מחבוא, לפיכך צריך שיהיה ביניהם חיבור כשפופרת הנוד, ועל זה מפרש רבי יהודה שאין דין זה אמור, אלא כאשר הגג המפסיק בין המערה לגומא חזק כל כך, עד שמונע מהמקוואות להתערב זה בזה, אבל אם הרצפה דקה, שאם טובלים במערה היא נופלת, נחשבים המקוואות כמקוה אחת.                                      ומדברי הרמב"ם יש ללמוד שבמקוה על גבי מקוה אין חשש קטפרס.

וכבר מצינו גדולי הפוסקים הספרדים זצ"ל שפסקו שמקווה כזו כשרה לכתחילה ולמהדרין בלי שום פקפוק, וכך פסק הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל:
"כל מקוה שיש בו מים 40 סאה מי גשמים הוא בסדר וכשר לטבול בו, נהגו לעשות מקוה שיהא בו מי זריעה והשקה, ומעיקר הדין מספיק השקה כשפופרת הנאד, ואין זה משנה אם זה מן הצד או מלמטה, כולם מהדרין מן המהדרין", (תשובה זו נכתבה לר' אברהם קארף שליט"א שליח חב"ד דפלורידה תובב"א).

וכן מרן הגאון הגדול הרב עובדיה יוסף זצ"ל פסק בספרו "טהרת הבית"
 בדיני מקואות  – הלכה ב':
"מקוה על גבי מקוה, שהמקוה התחתון הוא ממי גשמים כשרים, והעליון הוא ממים שאובים, וע"י נקב כשפופרת הנוד מתחברים המקואות זה עם זה, כשר לכתחלה לטבילת טהרה, ואין בזה שום חשש קטפרס, ואדרבה יש מקום לומר שההשקה למקוה התחתון עדיפא מסתם השקה שהיא מן הצד וכבר נהגו כן בתפוצות ישראל".
 בהמשך לדברי הרב, הרב מביא בהערה ב' הרבה פוסקים האומרים שמקווה הבנוי באופן כזה הוא חיבור גמור ואין בו חשש קטפרס והוא כשר אף למהדרין, ושאף "הדברי חיים" לא התכוון אלא כשהמקוואות רחוקים זה מזה ומחוברים ע"י צינור, אבל במקווה ע"ג אוצר מי גשמים הוא מודה שאין בו חשש קטפרס, (כמובא בהדיא בתשובתו של "הדברי חיים" להגאון מקאליש), ואף הביא הרב עובדיה את הגאון מסטמאר  שאמר שיש לבטל את דברי המעוררים על זה שאין בדבריהם ממש.

הרי שלפי פסק הרב עובדיה הנ"ל לא רק שאין חשש לקטפרס במקווה הבנוי בשיטת בור על גבי בור, אלא אדרבה יש לומר שהוא יותר מהודר ממקווה הבנוי בשיטות השונות.

 

שם: אליה דהן                                                                  ישיבה:כולל שע"י ישיבת  חב"ד תות"ל אור – יהודה.

פלאפון: 052-6078520 

כתובת:  אורי אליאב 50 אשקלון.

 

 

 

 

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים