תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ביאור המושג "גזל שינה"
כללי
כותב החידוש: יוסף מולסון

מראה מקומות: ברכות דף יג ע"ב

אמרתי בליבי לפתוח במה שראיתי שהביא בשו"ת משנה הלכות (חלק יב סימן תמג) את דברי הגמרא ברכות (דף יג ע"ב) וזה לשון הגמרא: אמר ליה רב נחמן לדרו עבדיה בפסוקא קמא צערן, טפי לא תצערן. וכן אמר ליה רב יוסף לרב יוסף בריה דרבה, אבוך היכי הוה עביד, א"ל בפסיקא קמא הו הקא מצער נפשיה, טפי לא הוה מצער נפשיה. ע"כ. ופירושו של דבר, שרב נחמן אמר לעבדו, אם אתה רואה שאני מתנמנם בפסוק ראשון של ק"ש, תצער אותי בכדי שאני יתעורר, ואחרי פסוק ראשון אל תצער אותי. וכך היה גם שרב יוסף שאל את רב יוסף בנו של רבה, כיצד אביך נוהג בק"ש, וא"ל שבפסוק ראשון היה מצער נפשו בכדי שלא יתנמנם, ואחרי פסוק ראשון לא היה מצער נפשו. ויוצא שאפילו למצות ק"ש הם היו מצערים נפשם רק בפסוק ראשון שלא ירדמו, ולא יותר. וא"כ בסתם לצער אדם ולהקיצו הו"ל בכלל גוזל ממנו, דעיקר ענין גזל הוא משום דמצטער.

והנה מדברי התוספתא (בבא קמא פרק ג' הלכה ג') מבואר שגזל לא שייך דוקא בנקיטת חפץ, אלא גם אם אינו אוחז חפץ בידו ורק מצערו הוי גזל. והרי על פי מה שכתוב במשנה בסנהדרין (דף עא ע"ב) מבואר ששינה הוי הנאה. וכתוב (שם) שינה ויין לרשעים- הנאה להם והנאה לעולם. לצדיקים- רע להם ורע לעולם. ולכן אם רשע הוא הרי זה גוזל ממנו הנאתו ומכל העולם. וזה בכלל גוזל כנסת ישראל, שאמרו מי שאוכל בלא ברכה גוזל כנסת ישראל. אמנם אם צדיק הוא, אז אדרבה שינה רע לו ורע לעולם, ואינו גוזל כלום ואף מצוה לעוררו שיהיה טוב לעולם. וכ"ז בצ"ע.

והלום ראיתי שדן בשו"ת משנה הלכות (חלק יב סימן תמד) לגבי הטלפון, שאנשים מתקשרים מאוחר בלילה ופותחים השיחה ב"סליחה מקוה שאני לא מפריע", וזה לאחר שהאדם כבר התעורר מצלצול הטלפון. וכתב שאין זה גזל שינה כפשוטו, אלא גוזל חלק מחייו. שכל רגע שמבטל את חברו בטלפון הרי הוא גוזל מזמנו וממעט מחייו. והוא גדול מגוזל ממון, שהוא גוזל רגעים ואף שעות מחייו, שאותם אי אפשר להחזיר משא"כ בממון. והרי באותם שעות היה יכול לעשות רצון קונו, ועכ"פ לנוח שיוכל לעשות רצון קונו למחר. ועכשיו מבטל זמנו בטלפון ומדבר עמו דברים בטלים, ולפעמים גם דברי איסור כגון אבק לשון הרע או לשון הרע ממש ח"ו. וגם יכול להביא להפרת שלום בית וכו'. ולכן זה בודאי ענין גדול מאוד שצריך להזהר ולהשמר על זה. ע"כ וע"ע שם. ולא מחייב שזה גזל שינה ממש.

ותבט עיני למה שנשאל בספר חשוקי חמד (מסכת יבמות דף נד ע"א) אודות מבקר כרטיסים העולה לאוטובוס ומבחין באדם השקוע בשינה עמוקה, האם מותר לו להעיר את הנוסע בכדי לבדוק אם יש לו כרטיס נסיעה, או שמא יש בכך גזל שינה? והשיב, שהמבקר חייב למלא את מבוקשם של המעסיקים שלו. ואם הם דורשים ממנו שיעיר את הנוסעים בכדי לבדוק את הכרטיס, האו חייב לעשות כך, ואין בזה גזל שינה. כי אדם העולה לאוטובוס עולה על דעת כך שיעירו אותו לביקורת כפי תקנת חברות האוטובוס. אמנם אם המבקר מכיר את הנוסע ומשוכנע שהוא ירא שמים, ואין לו ספק שאותו נוסע רכש כרטיס כדת וכדין אל יעיר אותו. וכל זה בתנאי שגם המעסיקים שלו מסכימים לכך.

ועוד נשאל (שם, דף קה ע"ב) באדם החפץ מאוד לקום בבוקר ולהניח תפילין, אמנם קשה לו לקום בזמן, וטוען שהשעון המעורר מעיר את כל בני הבית ואביו מבקש שיפסיק עם השעון המעורר. והשאלה הנשאלת האם שייך בזה גזל שינה לשאר בני הבית, או שאין זה גזל שינה במצב שעושה זאת ע"מ לקיים מצוה. והשיב, שאין כאן גזל שינה, אלא אדרבה יש כאן השבת גזילה לבעליה. שהרי הילד נגזל מהקב"ה וע"י השעון המעורר הוא מושב לאביו שבשמים. ולכן מצוה רבה לכוון שעון מעורר בכדי שיוכל לקום לתפילה. וחובה להסביר ולהטעים לאב על גודל זכותו. והוסיף (שם) שכל זה דוקא כאשר בני הבית מתעוררים וחוזרים לישון, אך כאשר נגרם להם צער, כגון שאינם יכולים להירדם לאחר שהתעוררו, או שאינם בריאים, אזי אין לבן להקיצם. וזה רק לאחר שניסה את כל האפשרויות להתעורר מבלי להפריע לאחרים. וע"ע בזה בספר שאלת רב (חלק ב' עמוד קמג).

ואחר החיפוש מצאתי עוד לרב חשוקי חמד (מסכת בבא בתרא דף כא ע"א) שדן האם מותר לזכות את הרבים בשיעור באוטובוס ציבורי והרבה נוסעים נהנים מכך, אמנם ישנם נוסעים שטוענים שהם רוצים לישון והדבר מפריע להם, האם יש להתחשב בהם ולבטל את השיעור או לאו? והשיב, שמיעוט הנוסעים אינם יכולים למחות ביד מגיד השיעור. ועוד הביא שם מעשה בתלמיד ישיבה שחשקה נפשו בתורה, ולמד בישיבה בקול רם והשכנים מחו בידו, והורה להם החזון איש שאי אפשר למחות בידו, כי אין התורה נדחית מפני גזל שינה.

ועינא דשפיר חזי למה שכתב בשו"ת שבט הלוי (חלק ז' סימן רכד) שת"ח הלומד בבית המדרש אין לו להגביה קולו כל כך עד שיפריע השינה כל הלילה לשכנים. שהרי אפשר ללמוד בקול גם מבלי להפריע. וכ"כ גם בשו"ת הראשון לציון (חלק ב' עמוד תפח). אמנם חלק על דבריו בעל שו"ת משנה הלכות (חלק יד סימן ר) שאם לומד ותוך כדי הלימוד נגרם רעש וזה מפריע לשכנים, אין בזה איסור, משום גזל שינה. וכ"ז כשלא מתכוין ח"ו להפריע במתכוון. ובכל אופן נראה שיש ללמוד בנחת ולהתחשב באחרים שמפריע להם.

וראיתי שכתב בשו"ת מאמר מרדכי (חלק ג' יורה דעה סימן כא) שאדם שבא לבקר חולה מרחוק, ורואה שהחולה ישן, אין לו שום היתר להקיצו משנתו, שמלבד גזל שינה שיש בזה, עלול להגרם מכך בעיה רפואית והחמרה במצבו וכו'. ע"כ. ונראה לענ"ד שאין חולק בענין זה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים