תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ביאור ענין את השמים ואת הארץ בבראשית
בראשית
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: בראשית א, א

הנה בפסוק א' אי'; בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ. הנראה לפרש ע"פ מאי דקיימא לן דאֶתִין [וגמין] ריבויים הם, ד'את' השמים היינו מרבה את התורה שבלעדיה חוקות שמים וארץ לא היו, כמו שכתוב בפסוק אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי. [דלכאו' היה מקום לשאול דמהו 'לא שמתי' בלשון עבר, ולמה שכתבנו אפשר דהיינו שלולא שהיתה התורה קודם בריאת העולם הרי שלא היה נברא העולם ולזה מרמז הלשון עבר]. ועויל"פ בזה, דהכוונה בפ' הנ"ל דאם לא בריתי, דילה"ק מ"ט דוקא יומם ולילה, והו"ל לומר תמיד, וי"ל דאם לא ילמדו יום ולילה בלי להפסיק לצרכים גשמיים מיותרים, תו גם בענין בריאת השמים והארץ, שנעמדו ע"י אמירת הקב"ה ['כי הוא אמר ויהי הוא ציוה ויעמוד'], תו ג"כ לא יעמדו כ'חוק', אלא רק חלק מן הזמן, ושממילא העולם לא יוכל להתקיים, וזהו 'חוקות' שמים וארץ לא שמתי, דהיינו האי עמידתם תמיד כחוק בל יעבור.

[ולמאן דאמר שבריתי היינו מילה יל"ע השייכות, וי"ל בזה, שמכיון שגם זה מצוה ממצוות התורה, תו אם זה לא היה בתורה [או שלא היו מקיימים אותה], תו לא היה נברא העולם מכיון דאין לשלימות התורה.]

ואע"פ שהתורה לא נבראה יחד עם השמים והארץ אלא תתקע"ד דורות קודם, מכל מקום יתכן, ד'בראשית' אי"ז בהכרח תאריך כל שהוא, אלא ראשית המציאות והקיום בבריאה [וכן דעת הרמב"ן], וממילא שפיר ה'את' דהשמים מצי קאזיל אתורה, או נימא דמאחר ועיקר התורה הוי קיומה, דבשמים אין לה מקום כדאי' לגבי הא דעלה משה למרום וכו' ששאל הקב"ה למלאכים כלום יש לכם או"א וכו', א"כ שייך לומר שבבריאת העולם ממילא נעשה גם התורה כנבראה אז, או אע"פ דנימא של"ח ממש כנבראה, אך עיקר ענינה נעשה כעת, ושייך להעמיסו ב'את' השמים.

וענינא ד'את' דהארץ י"ל, דקאזיל אישראל, שכמו שכתב רש"י הרי דהעולם נברא בשביל ישראל שנקראו ראשית, וממילא אפשר להחשיב, שמכיון שכבר בזמן בריאת העולם הי' זה בשביל ישראל, נמצא שזהו בריאה לאפשרות קיום ישראלית, וממילא יתכן ששייך להחשיבו כאילו נבראו ישראל כבר אז, או הכח והאפשרות לבריאתם, דודאי נברא אז, [היינו דנהי דל"ח שנבראו 'בפועל', כי אם 'בכוח'].

אמנם דז"פ שנברא יחד עם העולם האפשרות לכל הבריאה, ונקטו שמים וארץ דזה העיקר. אמנם דבכ"ז י"ל, דעיקר הכוונה דהתורה בכתבה האתין, היינו לרבות התורה וישראל. [והנה בגמ' חגיגה די"ב אי' בגמ', דאת השמים קאתי לומר שאי"ז שם דהקב"ה, ואת הארץ קאתי לומר דלא תימא שנבראו יחדיו. ועתה הרי חכמים ס"ל דשמים נבראו יחד עם הארץ ובפשטות כך קי"ל, וא"כ נמצא שואת הארץ מיותר, ותו דגבי כאו"א נפק"ל מהואו דואת אמך לרבות אחיך הגדול [או בעל אמו, עי' בכתובות] וא"כ נמצא שיש לנו ב' יתורים. ועוד דבתוס' בחגיגה שם הביאו ממדרשים דנפק"ל מהני אתין דהשמים והארץ לרבות תולדותיהן, וכעי"ז כ' האוה"ח מדיליה [וקצת צ"ע לי ע"ז דהא העולם נברא מד' יסודות: אש מים רוח עפר, ואלו שפיר נבראו בשמים והארץ, ומה צריך לרבות תולדותיהם שכולם כלולים בהני יסודות]. אכן דלרש"י אי"צ למש"כ, דהא איהו ס"ל דבראשית, הכוונה כדכתיב: ב-ראשית, דהעולם נברא עבור התורה וישראל דנקראו ראשית, וא"כ לכאו' אי"צ לרבותם מהאתין, אמנם, אנן כוונתינו לומר דחשיב טפי כנבראו יחד עם העולם ולא"ד שנבראו עבורם, וצ"ע.

אמנם זולת זאת הק' האוה"ח ארש"י דהא מצינו הרבה דברים שנקראו ראשית ומה"ת להני דוקא.] 

ולפי"ז יתכן לומר שזהו מה שכתוב בפסוק ב': והארץ היתה תוהו ובוהו, דלכאורה מה איכפ"ל מה שהי' תהו ובהו, ולפי מה שכתבנו י"ל, דאחר שמרבינן בפסוק א' דבעינן לתורה בשביל קיום העולם, אם כן, הרי איתא במדרש, שאמר הקב"ה לישראל שאם אין אתם מקבלים התורה אהפוך את העולם לתוהו ובוהו, ואפשר שזה מה שמרומז בפסוק ב': שאם לא תתקבל התורה יהיה תוהו ובוהו, כמו שהיה אז.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים