תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

"במח' הראשונים בהתנה ממי שארצה אפרע"
בבא בתרא
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: דף קעג ע"ב

מובא בגמ' בב"ב דף קעג עמוד ב

 א"ר בב"ח  אר"י לא שנו אלא שאין נכסים ללוה, אבל יש נכסים ללוה – לא יפרע מן הערב,

וכתב הרשב"ם (ד"ה ל"ש) וז"ל אפי' דאמר ע"מ, והיינו שהגמ' כאן עוסקת אף באומר ע"מ שאפרע ממי שארצה, שאף הוא אם יש נכסים ללווה אינו גובה מן הערב,

ובר"י מיגש כתב (בד"ה במה דברים) שדברי הגמ' קאי על כל ערב רגיל, דאז לא גובים מן הערב כשיש נכסים ללווה, אבל אם התנה ע"מ שאפרע ממי שארצה, גובה מן הערב אף שיש נכסים ללווה, ככל תנאי שבממון שקיים,

ולפי"ד הרשב"ם וכן שיטת התוס' הפשט בדברי הגמ' הוא כפשוטו, שאף שהמלווה התנה ע"מ שאפרע ממי שארצה, ומבואר ע"ז במתני' שיפרע מהערב, כל מה שתנאו מועיל לו שיוכל לגבות מן הערב, זהו רק אם אין נכסים ללווה אבל אם יש נכסים ללווה לא יפרע מן הערב,

אבל לפי דברי הר"י מיגש, שתנאי מועיל בשביל לגבות מהערב, אף אם יש נכסים ללווה  הפשט בדברי הגמ' הוא, שהרי כתיב במתני' המלווה את חבירו ע"י ערב, לא יפרע מה"ע תחילה, ומשמע מזה שרק בתחילה לא יפרע ממנו, אבל אם כבר הלך ללווה, ולא הצליח להוציא ממנו, יכול ללכת לערב, ובזה הגמ' אומרת ל"ש שיכול ללכת לערב, אלא כשאין נכסים ללווה, והיינו שבכה"ג יכול ללכת לערב אף לפני שתבע את הלווה לבי"ד, אבל אם יש נכסים ללווה, צריך לתובעו קודם לבי"ד ורק אח"כ לגבות מן הערב, (והפשט הוא דאיירינן הכא בלא תנאי), ולפי"ד הרשב"ם שהגמ' לא איירי הכא, בעניין האם צריך לתבוע את הלווה לבי"ד, הוא סובר שאף בגוונא שאין נכסים ללווה ג"כ צריך לתבוע את הלווה לבי"ד בשביל לגבות מן הערב,

[ויש לציין דיש כאן מחלוקת קיצונית בין הר"י מיגש לרשב"א בסוגיין, שכתב שאף אם התנו להדיא, שיפרעו מהערב אף אם יש נכסים ללווה, בכ"א זהו פטומי מילי בעלמא ולא יפרעו מהערב כשיש נכסים ללווה, ובסיכום הראשונים בסוגיא יוצא שיש ארבעה שיטות בעניין, א. שיטת הר"י מיגש היותר מחודשת שאף אם התנה ממי שארצה אפרע, יפרע מהערב אף כשיש נכסים ללווה, ב. שיטת הי"א בריטב"א שבתנאי הנ"ל לא יפרע מהערב, אבל אם אמר ע"מ שאפרע ממי שארצה "תחילה", אז יפרע מהערב אף כשיש נכסים, (וכ"ש באמר להדיא אפרע אף כשיש נכסים ללווה), ג. שיטת הריטב"א שרק אם אמר להדיא ממי שארצה אפרע אף כשיש נכסים ללווה, אז יפרע אף כשיש לו נכסים, ד. שיטת הרשב"א הנ"ל שאף תנאי להדיא לא מהני ואינו גובה מהערב בשיש נכסים ללווה]

 והנה מובא בהמשך הגמ'  (קעד.) רבן שמעון בן גמליאל אומר אם יש נכסים ללווה, אחד זה ואחד זה לא יפרע מהן, והיינו בין בערב ובין בער"ק, לא יפרע מהן, וכתב הר"י מיגש דאף לרשב"ג, שסובר שגם בערב קבלן, אם יש נכסים ללווה לא יפרע מן הערב, כל זה היינו בשלא התנה, אבל אם התנה וודאי שתנאו יועיל שיגבה אף ממשועבדים,

ויל"ע לפי"ד הר"י מיגש האם נימא דלרשב"ג אין נפ"מ בין ער"ק לערב סתם, דלכאו' בשניהם אם עשו תנאי, גובה אף אם יש נכסים ללווה, ואם לא עשו תנאי אינו גובה, אמנם יתכן לומר דהנפ"מ תהא כמו שסובר הרמב"ן בסוגיין בדעת ת"ק, שזה מה שסובר הר"י מיגש בדעת רשב"ג, דהרמב"ן (בד"ה וקבלן) אומר שהנפק"מ היא בגוונא שלא עשו תנאי, ואין ללווה נכסים, דבקבלן יכול המלווה ללכת ישר לערב לפני שתובעו בבי"ד, אבל בערב רגיל לא, [או שא"ל בנוסח קצת שונה שבקבלן יכול המלווה ללכת ישר לערב אף לפני שתובע את הלווה בכלל, ובערב רגיל לא],

ויתכן להוסיף בזה דלהתוס' והרשב"ם החולקים, א"ל נפק"מ גדולה לרשב"ג בין ערב לער"ק, בגוונא שעשה תנאי, האם יגבה מהערב אף כשיש ללווה נכסים, דבערב רגיל הרי התוס' אמרו שלא גובה, דהתנאי לא מועיל ע"ז וזהו אף לדעת ת"ק, אבל בקבלן א"ל דהתנאי יועיל שיגבה אף בשיש ללווה נכסים, משום שבקבלן האומדנא שאומדים בדעתו של הערב, היא שהסכים בדעתו להתחייב התחייבות רחבה יותר, ואמרי' שהתחייב אף בשיש נכסים ללווה.

אמנם נפק"מ זו שייכת רק אם נימא שהסיבה שלא גובים מהערב כשיש נכסים, היא משום שיש אומדנא בדעת הערב, שלא רוצה להתחייב בכה"ג, וא"כ אף שער"ק מצד עצמו בלא תנאי, אין גובין ממנו, מ"מ כשעשה תנאי, מכיוון שהוא קבלן, אומדים אותו להתחייבות יותר רחבה, אבל א"נ שהפשט הוא שזהו דין ערב, שהערב מתחיל רק איפה שהלווה נגמר, דהיינו כשאין לו נכסים אבל כשיש לו אין בזה דין ערבות בכלל, א"כ לכאו' גם בערב קבלן לא שייך לומר שהתנאי יעזור דהרי בער"ק מצד עצמו לא גובה מהערב בשיש נכסים ללווה אף אם התנה, ודו"ק.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים