תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בסוגיא דכתמים א'.
נדה
כותב החידוש: דוד גולדשילד

מראה מקומות: פרק הרואה כתם

בסוגיא דכתמים

ספק ספיקא בכתמים:

הקשה הכס"מ איך אוסרים כתם הא הוי ס"ס ספק מגופה או מהעולם וספק מהעליה או ממקורה וא"כ יהיה טהור, ותי' שאעפ"כ חכמים החמירו שאף בס"ס הוי טמא כיון שנדה הוי דבר חמור א"נ כיון שאין במה לתלות תלינן שהדם באה מגופה ולכך הספק האם הגיע מהעולם או מגופה אינו ספק כלל. והביא לזה הפלתי ראיה דמקשינן בנדה ג'. לשמאי דהא רוב נשים מרגישות וא"כ כתמים לא יאסרו ומשני כיון שלא עברה בשוק של טבחים ואין לדם מהיכן לבוא והיינו שכשליכא במה לתלות תלינן ודאי מגופה.

והט"ז תירץ דאיכא רוב דם ממקורה וכ"ה בתוס' בכתובות ט'. דדבר שיש בו רוב גמור לא מחשיבים המיעוט ולכך אין ס"ס, ולפי"ז יש רק ספק האם הגיע מהעולם. והקשה התורת שלמים מאי מהני דאיכא רוב דמים ממקורה האיכא נמי רוב נשים רואות בהרגשה והכא לא הוי בהרגשה וא"כ הוי ספק האם מהעליה או מהמקור וא"כ הוי ס"ס גמור אם מהעליה או ממקורה ואם מהעולם או מגופה, והוכיח הפלתי מהגמ' נדה לעיל דלשמאי דיה שעתה ומטמאה מכאן ואילך ולא למפרע והטעם שאינה טמאה למפרע כיון שאשה מרגשת בעצמה בשעת יציאת הדם וכיון שלא הרגישה מקודם הוי ראיה שלא יצא הדם, והיינו שרוב נשים רואות בהרגשה ויפה הקשה התורת שלמים.

ובעיקר דברי הט"ז שהביא את קושיית הכס"מ הקשה הפלתי הא אי"ז ס"ס דאינו מתהפך, ובשלמא לכס"מ ל"ק כיון דהשו"ע ס"ל דלא בעינן ס"ס המתהפך.

ובעצם דברי הכס"מ שהקשה דהוי ס"ס ויהיה טהורה הקשה הפלתי מדברי הרמ"א בסימן קפ"ז ה' שכתב דבמכה איכא ס"ס אם היה מן המכה ואם היה מן הצדדים וטהורה, וקשה הא רוב דמים באים מן המקור וא"כ הוי רק ספק. וכתב הפלתי דלדברי הכס"מ א"ש דלתירוץ קמא דאין מטהרים אותה משום דאיסור נדה חמור, שאני מכה דיש ריעותא לפנינו ולכך תולין להקל אך הכא הרי דם לפנינו וטמאה, ולתירוץ בתרא דליכא במה לתלות אמרינן דודאי קאתי דם מגופה ולכך במכה יש במה לתלות וטהורה.

ובעיקר קושית הכס"מ הקשה הפלתי הא הוי ספק אחד אם הוי דם נדה או טהור וממילא לא מהעולם ולא מהעליה, ולכך ביאר כיון דמן התורה האשה טהורה דאיכא לאשה חזקת טהרה ורק דרבנן אמרו שיש להחמיר ולכך יש להקל בס"ס קלוש ומשם אחד. והחוו"ד ק"צ א' כתב דאין כאן ספק כלל כיון שודאי לא הגיע הדם מהעולם ורוב דמים ממקורה.

 

תליות בכתמים:

בגמ' נדה נ"ז: נמצא כתם על בשרה טמאה למטה מהחגור ואפי' עברה בשוק של טבחים, או למעלה ואזדקרה נמי טמאה דכיון שאין על חלוקה לא הוי מעלמא, ובלא אזדקרה טהורה. ועל חלוקה טהורה למטה מחגור לל"ק משום שעברה בשוק של טבחים ובלא"ה טמאה, ובטור כתב דלא עברה בשש"ט טמאה אפילו מצאה לצד חוץ ועברה בשש"ט טהורה אפילו מצאה לצד פנים דיתכן שנתקפל בגדה, אך בבגד שלא שייך שנתקפל לא חישינן. ולמעלה מחגור טהורה אף באזדקרה. וחגור כתב רש"י דהוא סינר שחוגרות הנשים לצניעות, ובסד"ט כתב דכל שאפשר שבא ע"י שחיה כנגד בית התורפה חישינן לה. (עברה בשש"ט מיירי בימיהם שהיה שוק צר והיו עוברים בתוכו והיה ניתז עליהם הדם של השחיטות, ואע"ג דלא שייך בזמנינו מ"מ יש צורות אחרות ששיכות וכגון נתעסקה במטבח וכדו')

נמצא על בשרה וחלוקה: שיטת הרשב"א בחידושיו ובתורת הבית י"ח: דבנמצא על בשרה וחלוקה נמי אמרינן דטהורה משום דאי הוי מבשרה היה צריך להיות דם רק על בשרה ולא גם על חלוקה, והא דאמרינן על חלוקה טהורה הוי אף על חלוקה והיינו דבין אם מצאה על חלוקה לבד בין מצאה על בשרה וחלוקה טהורה, וזוהי כונת הגמ' על בשרה בעי לאשתכוחי היינו על בשרה לחוד, והוי דוקא בעברה בשוק של טבחים דבלא"ה טמאה גם על חלוקה, ומוכח מהראשונים הנ"ל דשייך לתלות בבשרה לטהר בכה"ג שיש חלוקה. והרשב"א בתוה"ב כתב דאע"ג דאישתכח אף על בשרה ליכא הוכחה דמגופה אתא. וכ"ה ברמב"ם איסו"ב פ"ט הכ"ג, ובהלכות הרמב"ן פ"ד ט"ז דבכל דבר שיש לתלות תולין, וכן נפסק בטוש"ע ק"צ סי"א. ובאור שמח פ"ט מאיסו"ב ה"ו הוכיח מהמש' נ"ח: ותולה בכל דבר שיכולה לתלות והוכיח ארואה כתם וזה קאי רק על רואה בבגדה ובשרה דבבשרה לחוד ליכא תליות. וכן נפסק בחכמת אדם ביה"נ קי"ג י"ד שטהורה בנמצא על חלוקה ובשרה דאמרינן דהגיע לבשרה מחלוקה ואפי' בחלוק שאינו בדוק ואפי' כשהכתם על החלוק אינו כנגד הכתם שעל בשרה ומשום שדרך החלוק להתהפך.

ויל"ד אם הטעם משום דבבשרה וחלוקה ליכא הוכחה דמגופה איתא ואין שייך רגלים לדבר, או דתולין מדין החלוק. ונפ"מ לסד"ט ק"צ ל"ה בנמצא על בשרה וחלוקה שאינו בדוק דלענין החלוק אין תליה בשש"ט אי תולין או לא, ק"צ מ"ב דנח' עם המע"צ בלובשת ג' חלוקים ונמצא על תחתון ועל בשרה אי תולין, ק"צ מ' בנמצא על בשרה למטה מחגור ועל חלוקה למעלה מחגור אי תלי' בשש"ט. ולא הספקתי לעמוד בנפ"מ הללו.

הנה בפשטות דברי הרשב"א מיירי במצאה רק על בשרה דטמאה, אך החוות דעת ק"צ סק"ו כתב דאף בנמצא נמי על חלוקה טמאה, וכבר הקשה הגרעק"א דהא הרשב"א מיירי רק בנמצא על בשרה לחוד. והרב שפירא ר"ל דהחוו"ד ס"ל דבבשרה בכל גווני טמאה ואף כשיש חלוקה ומשום דאיכא רגלים לדבר והוי ראיה שכך היה, ואיכא ראיה אף במקום שנמצא אף על חלוקה, ואי"ז כפשטות הרשב"א שעל בשרה טמאה דפשטות מבשרה אך במקום שיש נמי חלוקה אין לומר פשטות מבשרה. ובעיקר דברי החוו"ד ביאר די"ל דמיירי התם בדם כינה ואי"ז מצוי כדם הניתז ולכך במקום דנמצא על חלוקה ובשרה והיה דם כינה טמאה כיון שהבשר מצרף לאיסור, אך בדם הניתז דמצוי רק החזקה פורכת את הדם הניתז ושייכא רק במקום שנמצא על בשרה לחודא.

אמנם הבדק בית לרא"ה כתב דכל ספק בבשרה טמאה ורק על חלוקה לבד דליכא מידי בבשרה טהורה, ולפי"ז בבגדה ובבשרה טמאה כיון דאיכא ספק בבשרה.

אך המשמרת הבית הקשה עליו דהא אי על בשרה טמא ועל חלוקה טהור בכל גווני, א"כ קשיא רישא לסיפא איך בחלוקה ובשרה מטמא הא איכא חלוקה דמטהר.

ועוד דאם כל על בשרה טמא א"כ מאי קאמרי אי מעלמא על חלוקה איבעי לאשתכוחי והא חלוקה לא מעלה ולא מוריד דהטעם שטמא הוא רק משום שמצאה על בשרה.

ועוד לפי"ד דלדברי הרא"ה דעל חלוקה הוי רק על החלוק ולא אף על הבשר, א"כ קשיא אמאי כשניתז עליה דם מטהרים רק בכה"ג שהיה על חלוקה ולא על בשרה והא שייך שינתז אף על בשרה.

ועוד אמאי צריך למימר על בשרה טמא דאי מעלמא על חלוקה הוי ליה לאשתכוחי, והא לרא"ה עיקר ההיתר הוא משום שאינו על בשרה ולכך טהורה והו"ל למימר דאי מעלמא אתא לא איבעי ליה לאשתכוחי על בשרה.

ועוד איך מבאר המש' להלן תולה בכל דבר שיכולה לתלות והא לדבריו על בשרה בכל גווני טמא ואין תליות והמש' התם אזלי אחר הדין דהרואה כתם על בשרה שיש בו תליות.

ובדברי הרא"ה יל"ד אם משום דיש רגל"ד דמגופה אף במקום שיש חלוקה ובשרה או דבעינן הוכחה בשביל לתלות ולטהר ותלינן בדברים חיצוניים ודבר חיצוני מגיע רק לחלוק ולא לבשר. ונפ"מ למצאה דם על ידיה דלצד א' לא יהיה חזקה דמגופה ולצד ב' רק החלוק הוא דבר שתולים בו ולכך טמאה. וצ"ע בדברי הרא"ה על כל קושיות הרשב"א.

ובביאור הגר"א ק"צ סקכ"ד כתב להוכיח דתוס' ס"ל כרא"ה בנקודה אחת, דהתוס' ד"ה על בשרה כתב דלא מגיע דם הניתז לבשרה ואף לרא"ה דרק על חלוקה טהורה ובחלוקה ובשרה טמאה והקשה הרשב"א דהא דם הניתז יכול להגיע בין רגליה, ולדברי התוס' א"ש דאין דרך שיכנס לבין רגליה, והיינו דלתוס' בדם הניתז סבר כרא"ה שאין דרך ליכנס וטהורה.

בתורא"ש י"ד. ד"ה ולעת כתב דבנמצא על חלוקה לחוד טהור בודאי ונמצא על בשרה וחלוקה ספק. ולכאורה מספק טמאה וכרא"ה.

 

על בשרה לבד:  בגמרא איתא דנמצא על בשרה ספק טמא ספק טהור טמא, והקשו הראשונים אמאי על בשרה לחוד טמאה אף בעברה בשוק של טבחים ולא תלינן דילמא נתקפלו כל בגדיה וניתז על בשרה, וכדמצינו בג' חלוקים בדוקים תולה בכל דבר אפילו על התחתון.

ונח' בזה הראשונים: תוס' נ"ז: ד"ה על בשרה כתבו שאין דרך לגלות בשרה ולכך טמאה, ומשמע שבמקום שבשרה מגולה יהיה ריעותא של שש"ט וטהורה. והיינו דאי"ז חומר בבשר אלא מציאות בכתם בלבד.

הרשב"א ביאר דעל בשרה לחוד טמאה כיון דיש רגלים לדבר שנמצא על גופה ובה נמצא הכתם ואיכא ראיה דמגופה וכן חזקה שפשטות שהגיע מגופה, ואין תליות בגופה כיון שבשרה הוי חלק ממנה ולא נתלה בדברים שהגיעו מבחוץ. ולכאו' הוי נמי ביאור החילוק בין גופה שטמאה לג' חלוקים שטהורה משום תליות, דבבשרה אין תולין בדברים מבחוץ כשיש רגלים לדבר שהיה מבשרה ובחלוקים תולים בכל דבר שיכולים לתלות. ולפי"ז לרשב"א איכא דינא דחמור בשרה דאין תולים במקום רגל"ד.

הט"ז (ק"צ סקי"ד) כתב דתליות בכתמים בידיה הוי רק כשנתעסקה ממש בידיה ונמצא על ידיה והיינו דליכא בכה"ג רגל"ד וראיה לומר שהיה ודאי מגופה, והוא מהרשב"א בתוה"ב הקצר כ"א. דנמצא על בשרה לבד אינה תולה בהם אא"כ נתעסקה ממש בהם ונמצאו על ידיה שהיא תולה בהם שהרי נתעסקה ממש בידיה בכתמים.

היוצא דשש"ט שתולים בו בכתמי בשר הוי רק שנתעסקה ממש ולא סתם שעברה, וי"ל דטעמו משום שתולים רק בדבר ודאי וכיון דאין רגל"ד ולא ממש נתעסקה אין תולין.

והגרעק"א (שם) כתב דנמצא על ידיה אף בלא נתעסקה אלא רק עברה בשש"ט תולין, ומשום דבבשר לחוד אין תולין משום הוכחה דמגופה דאי מעלמאעל חלוקה איבעי לאשתכוחי ובידה שאין מכוסה בחלוקה אין שייך אי מעלמא, וכן דייק בטור בשם הרשב"א דנמצא על ידיה תולין והיינו בכל דבר שנתעסקה.

ועוד כתב הגרעק"א דבעברה ונמצא על ידיה דתולין ה"ה אם מצאו נמי על גופה ויש לכלוך מעלמא על ידיה תולין במה שבידיה, ולט"ז משמע דדוקא בנמצא על ידיה תולין ולא בנמצא על שאר גופה.

והנה לדברי הט"ז יל"ע איך מבאר פלוגתת הרשב"א והרא"ה לעיל בדינא דבשרה וחלוקה אמאי לרשב"א טהורה והא בעינן דבר ודאי בשביל לתלות בו, ולגרעק"א יל"ע איך מבאר שיטת הרא"ה שטמאה. וביאר הרב קוסובסקי דהגרעק"א למד דנחלקו הרשב"א והרא"ה אי סגי בחזקה, דלרשב"א לא סגי בחזקה דבעינן נמי רגלים לדבר ובמקום שהיה על חלוקה ובשרה אין רגל"ד דמבשרה וטהורה, ולרא"ה סגי בחזקה ובמקום שיש על חלוקה ובשרה יש חזקה שהיה מבשרה וטמאה. ולט"ז לכו"ע סגי בחזקה, ונח' דלרשב"א בבשרה וחלוקה הוי ככתם אחד ואם מצאה כתם על חלוקה הוי מטהר אף מה שנמצא על גופה דאין כח לחזקה, ולרא"ה חלוקה ובשרה הוי כב' כתמים ולכך לא אכפ"ל שנמצא על חלוקה ויש בו תליה מ"מ כיון שמצאה אף על בשרה ויש חזקה לכתם הבשר טמאה.

 

איבעית אימא מחגור ולמעלה ואזדקרה: מבואר בסוגיין דאזקרה טמאה על בשרה אף מחגור ולמעלה, ונזדקרה היינו שהפכה ראשה למטה ורגליה למעלה, אבל אם נתכופפה ממתניה בלא קיפול רגליה אי"ז נזדקרה. ונחלקו הראשונים אי מיירי בעברה בשוק של טבחים או לאו, שיטת רש"י ד"ה נזדקרה דאיירי בעברה בשש"ט ואפ"ה טמאה דתלינן מגופה כיון שנזדקרה, ומוכחא מהא דרש"י פירש בל"ב אע"ג דעברה מוכח דס"ל דלא כרשב"א להלן דלא מיירי בעברה. וא"כ אין ראיה דעל חלוקה לבדה בלא שש"ט טהורה דאף באזדקרה דטהורה מיירי בשש"ט. ובמ"מ פ"ט מאיסו"ב הי"ט כתב דברמב"ם מבואר דהלישנות לא נחלקו ואף לל"ב בעינן שעברה בשש"ט לתלות בהיתר, והלכה כשתי התירוצין.

ושיטת הרשב"א (בחידושיו ובתוה"ב שם) דמיירי אפילו בלא עברה בשש"ט דבחלוקה טהורה ובבשרה טמאה, והסברא שבחלוקה טמאה הוא משום דאי הוי מגופה היה צריך לנטף על הגוף וגם על החלוק וכיון שניטף רק על חלוקה אמרינן שנתעסקה בכתמים ולאו אדעתא או שהיתה מאכולת ולכך טהורה.

ובבית יוסף (ד"ה ואיכא) פירש דדעת הרשב"א דלא אמרינן דתירוץ בתרא כתירוץ קמא דא"כ הול"ל בגמרא לשתי הלישנות כאחד וכשנזדקרה ועברה בשש"ט.

ובסדרי טהרה (ק"צ סקל"ג) כתב לבאר דעת הרשב"א עפ"י לישנא דגמרא, דאמרינן רבל"ק דעל בשרה מגופה אתיא ובל"ב אמרינן על בשרה ודאי מגופה אתא, ולכאו' אמאי בל"ק לא אמרינן נמי ודאי מגופה כפי הלשון בל"ב, ולדברי הרשב"א א"ש כיון שלל"ק מיירי בעברה בשש"ט ולכך אין ודאות שהיה מגופה דהא איכא למימר דניתז על בשרה מבין רגליה, ורק שייך לומר רגל"ד ולא חזקה דמגופה וזהו לישנא דגמרא על בשרה מגופה, ולל"ב דמיירי בלא עברה בשש"ט משו"ה אמרינן ודאי מגופה אתא כיון דליכא ריעותא לתלות בה וגם נמצא על בשרה ומבשרה עלולה לראות משו"ה הוי חשיב ודאות.

אך הקשה הסד"ט על דברי הרשב"א מהא דקאמר בל"ב על בשרה מגופה  אתיא דאי מעלמא  אתיא על חלוקה מבעיא ליה לאשתכוחי ולרשב"א למה לי האי טעמא כיון דליכא במה לתלות ורק משום שמצאה על גופה טמאה.

ובשיטת תוס' כתב הסדרי טהרה שם דתוס' ס"ל כדעת הרמב"ם ורש"י דבד"ה על בשרה הקשה אמאי טמאה על בשרה מחגור ולמעלה והא גבי לבשה ג' חלוקים אמרינן דתולה אפילו בתחתון, וכיון דהקשה כן על לישנא בתרא והא לדברי הרשב"א ל"ק מידי דשאני התם דודאי עברה בשש"ט ולכך תולין אף בתחתון משא"כ לל"ב לא מיירי בעברה בשש"ט, אלא ודאי דס"ל לתוס' דלל"ב מיירי אף בעברה, ומשו"ה ל"ק על הלישנא קמא דהתם איכא רק רגל"ד דמגופה חזיא ומשו"ה מטמאינן משא"כ על בגדיה אפילו בתחתון תלינן ומשום דמקלים בבגדים, אך לל"ב אמאי משווה ליה על בשרה ודאי טמאה והא כיון דעברה בשש"ט איכא למיתלי דמעלמא אתיא כמו בג' חלוקין.

והב"ח ביאר בשיטת הטור דס"ל דיש להחמיר כרש"י ולא מטהרין בחלוקה ולמעלה דנזדקרה אא"כ עברה בשש"ט, והתמיהה על השו"ע שפסק להקל כדברי הרשב"א דאי"צ דעברה בשש"ט. אך הש"ך סקכ"ו כתב דהרמב"ן ורבינו ירוחם והרמב"ם ס"ל כרשב"א ועוד דבכתמים תולין להקל.

והפתחי תשובה סקכ"ו מביא שי"א דאף לדעת המחמירים בחלוקה ולמעלה דנזקרה לבד טהורה בחלוקה וטמאה בבשרה ואי"צ שש"ט, מ"מ בימינו כיון שאין שייך בגדים המתהפכים ואינה חוששת בעליון.

ולענין אי אמרינן סתמא דנזדקרה כתב הרשב"א דלא אמרינן אלא כשידעינן ולא חישינן לזה כיון דלא שכיחא שתזדקר, והביא שהרמב"ם לא הזכיר והוא שנזדקרה ומשמע שחישינן לזיקור, וכן הקשה הראב"ד בפ"ט איסו"ב הלכה כ"א, והמ"מ שם כתב דמיירי ודאי .שנזדקרה והא דהרמב"ם לא כתב כן כיון שהזכיר זאת בהלכה ח'.

שיטת הראב"ד הובא ברשב"א ובטור בשם י"א דבעברה בשש"ט אף בנמצא על בשרה טהור, וביאר הרשב"א בשיטת הראב"ד דס"ל דל"ב פליגי אל"ק ובעברה תולין אף מחגור ולמטה דבכתמים דרבנן הלך אחר לישנא בתרא להקל, והפרישה סקכ"ב צידד דדברי הראב"ד רק מן החגור ולמעלה דאע"ג דאזדקרה לא הפך למעלה להיות כלמטה. אך הראשונים והפוסקים כתבו דעל בשרה אין תליות כלל וכ"ה בטור.

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים