תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בסוגיא דקידושין בכסף וש"כ, וקנינים:
קידושין
כותב החידוש: יעקב

מראה מקומות: ב.

א. במשנה (ב.) – תנן האשה נקנת בשלש דרכים כסף שטר וביאה וקונה את עצמה בב' דרכים וכו'…

ברש"י – מפ' נקנת לבעלה, ומעירים דפשיטא, וי"ל דבא לחדש דהוי קנין אישות בלבד ולא לכל מילי (כשפחה ועוד) ובר"ן כותב – להצריכה ממנו גט.

בענין ש"כ ככסף מובא בר"ן – את דעת בעל העיטור דאשה אינה מתקדשת בקרקע דהוי מחובר וקנין כסף נלמד מגיטין, וקיי"ל בגט דהוי פסול במחובר א"כ ה"ה בקידושין. ובהסבר סברתו מובא בחידושי ר' שמואל ובחידושי הרי"ם – דהחסרון כמו במחובר והוא ענין הקציצה דכתיב "וכתב ונתן", ה"ה בקידושין דהוקשה הויה ליציאה ולכן לא חלי קידושי קרקע, בקוב"ש מובא – דהטעם ע"פ הירושלמי דכמו שבגירושין צריך ספר כריתות ה"ה בקידושין בעינן ספר וקרקע אינה כך. וצ"ב בדבריו – דוודאי שקידושין לא בעינן ספר ממש וכו'… ואפש"ל – דההגדרה בקרקע דהיא אינה ספר, אלא שימושה בעיני התורה מוגדר חשוב מאוד ולפ"ז כמו דהוי שלילה לענין ספר הוי שלילה לענין כסף ולכן א"א לקדש בה. ועוד אפשר לתת טעם בסברת ר' שמואל וחידושי הרי"ם – דכתוב בר' ברוך בער (סי' א') בשם ר' חיים – דהכסף הוי חלק מהקיחה ולא קנין אלא תוצאה של הקיחה, ממילא בקרקע יש חיסרון בקיחה ודו"ק. וק"ל.

בר"ן מובא – את הגמ' לענין האם כסף קני או לא מ"ד קונה ומ"ד אינו קונה. ונפסק דאינו קונה אלא הקנין מתבצע במשיכה / הגבהה וכו'… והכסף הוי תמורה בלבד. ואומרת הגמ' שם למ"ד קונה קשיא דיש פס' במטלטלין שקונה "ונתן הכסף", וגם פס' לקרקע כנ"ל, וצ"ב מדוע צריכי ב' קראי, ושמעתי מהגאון ר' יצחק מאיה שליט"א – דקרקע שונה דאינה יכולה להחשב כאמצעי תשלום אלא רק משלמים עליה, והגם שמביאים אותה אינו אלא בתורת חוב בלבד, ולכן צריכי קראי בקרקע, וה"ה לגבי נידון דידן דיש עדיפות לכסף דהוא אמצעי תשלום מובהק לאפוקי קרקע, ובזה אתי שפיר דברי הבעל העיטור הנ"ל דא"א לקנות אשה בקרקע דקרקע הוי דבר שאינו יכול לשמש אמצעי תשלום כנ"ל, דגם  אישה היא אינה אמצעי תשלום אלא דבר הנקנה בלבד, ודבר הנקנה בדבר הנקנה, לא חל.

וראיה לדבר – דבתשובת הרשב"א מביא דאפשר לעשות מעשה בקרקע מצד חליפין ואם כשיטת ר' אלחנן הנ"ל דהוי מצד ספר וכו'… לא היה מועיל ודו"ק.

ועפ"ז יש ליישב את קו' רעק"א בפ' איזהו נשך – דבגמ' כתוב שקרקע התמעט מהל' ריבית והק' התוס' דלכאו' מה שנתמעט הוא דווקא שההלואה קרקע והריבית קרקע אך שההלוואה כסף והריבית קרקע לא נתמעט, והק' רעק"א הרי אותו מיעוט גם מיעט פ"ח משווה פרוטה דלא שייך ריבית וקשה דא"כ לפ דברי התוס' הנ"ל צריך שגם ההלוואה תהא פחות משו"פ, ובזה אין איסור, א"כ צ"ב מה ההבדל, ולפי היסוד הנ"ל אפש"ל דלגבי קרקע שאני דאם הריבית קרקע וההלוואה כסף הוי ריבית כי ההלואה תמורת הריבית או הפוך, אז יש ריבית תמורת ההלוואה, אך בפחות משו"פ יש חסרון בשיעור הממון ולכן לא הוי ריבית.

ב. בתוד"ה בפרוטה – שואל דמנ"ל דשווה כסף ככסף בקידושין וערכין (דלנזיקין ופדיון הבן יש מקור יעויין בתוס') ומתרץ דנלמד מעבד עברי, בנין אב. ואכתי תיקשי דיש פס' לנזיקין והוי ב' כתובים הבאים כאחד ואין מלמדין ומת' דא"ז ב' כתובים דבכ"א יש צריכותא בנזיקין מיטב ולכן לא יכול ללמד וכן עבד לא יכול ללמד עליו, ותי' תוס' עוד – דעבד לא יכול ללמד דהוא גרם לעצמו דהתעסק בשביעית, וכן נזיקין לא יכול ללמד עליו דהוא מיוחד שלא יטמע בן הגויים יעו"ש.

מדייק המהרש"א דכל הלימוד מע"ע אתי שפיר לתי' הראשון בתוס', דלתי' השני א"א ללמוד דאולי החומרא שמא יטמע בן הגויים ודו"ק, ושואל הרש"ש דגם מנזיקין א"א ללמוד (ע"פ התי' הראשון) דנצריך מיטב וצ"ב דברי המהרש"א, וכן שאל העצמות יוסף.

[בהמשך דברי המהרש"א מקשה דהו"ל למימר מסברא דש"כ ככסף והקראי בשביל הרבותות שהבאנו בתוס' כנ"ל, ונשאר בשאלה].

בדברי המהרש"א הנ"ל שנקט שדברי התוס' א"ש לתי' הראשון, מוסיף המהרש"א וכן נראה מדבריהם לקמן, ואפשר לבאר דהוספה זאת חוזרת על דברי המהרש"א בתחילתו שכתב שפדיון הבן והקדש לא נילף דקידושין ישנם בקרקע כשיטת הר"ן וכן בשטר וכו'.. וע"ז המהרש"א אומר דמדויק מהתוס' בסופו שכתב והא איצטרכי קרא לפדיון הבן והקדש דש"כ ככסף ולא ילפינן מע"ע ונזיקין דהפס' בא למעט שטרות וכו'.., וכנלע"ד, אך אין זה לפי הסדר של המהרש"א עיין שם. ואמר לי הגר"י מאיה שליט"א, דדברי המהרש"א חוזרים על סופו שהוכיח כהתי' הראשון בתוס', ומוכח מדתוס' כתב בסופו ולא ילפינן מע"ע ונזיקין, כתב את שניהם ולכאו' דסגי באחד בע"כ כתי' הראשון שהכריח לענין מיטב ע"ז נלמד מע"ע וק"ל.

בקו' הרש"ש הנ"ל – אפש"ל דהיה צד לומר שש"כ אינו יכול לשמש בתור תשלומים דאינו מיועד לזה א"כ המיטב של מטלטלין הוי כסף, וא"כ א"ש הלימוד מנזיקין.

בחזו"א על דברי התוס' (ר"ס קמ"ח)  מביא דתוס' למד דאם קונה בקרקע ליבעי מיטב, ושואל החזו"א דבנזיקין אם לית ליה אלא זיבו' א"צ למטרח ולהביא לו כסף או מיטב אלמה דש"כ ככסף ואפי' בזיבו', וכל דין מיטב נאמר היכא דאית ליה וא"כ א"א ללמוד ע"ע מנזיקין.

בקוב"ש (אות ו') – מביא ר' אלחנן על התוס' דמנ"ל דש"כ ככסף בקידושין תי' פשוט לכאורה, דכיון שע"ע ש"כ ככסף ואכ ה"ה באמה עבריה דהוקשה לעבד, וא"ת שבקידושין ש"כ לא מהני, המכירה אינה ראויה ליעוד לפי מ"ד מעות הראשונות לקידושין ניתנו, ואפי' למ"ד שהמעות הוי מחילת השיעבוד ג"כ אין זה כסף אלא ש"כ ולכאו' כמו שנלמד לאמה עבריה נלמד לקידושין רגילין. וע"ש בתירוצו דאה"נ אין יעוד בש"כ ול"ש לאקושי עיי"ש.

ולכאו' הוקשה לי, דלפי התוס' (בדף ד.) דמפורש שם לגבי אמה עבריה דא"א ללמוד דקידושיה ב-ב' פרוטות, וכן כתב מפורש הרש"ש בסוגין. וצ"ע. [ואין לומר דנלמד מאמה עבריה אך את דין ב' פרוטות לא נלמד, דלענין קידושין שלמדנו, למדנו הכל עיי"ש וק"ל].

שואל ר' לייב מאלין – ע"ד התוס' הנ"ל דהביא לענין פדיון הבן דרב כהנא לקח סודרא אע"פ שכתוב כסף, דלכאו' כתוב בגמ' בדף ח. שעגל בתור פדיון הבן מועיל (ברייתא) א"כ למה הביא ראיה מר"כ, [ואפש"ל דמכיון שר"כ מסביר את הברייתא יעו"ש בגמ' לכן הבאנו זאת].

ויש להעיר – דלכאו' יכל להקשות יותר טוב מהמשנה בבכורות (פ"ח מ"ז) דכולם נפדים בכסף ובשווה כסף וקשיא התוס' הנ"ל, (ר' דוד לוי ישיבת פונביז').

ומתרץ ר' לייב מאלין – דפדיון הבן יש כו"כ ואין אתה דן אלא כעין הפרט וא"כ הו"ל רק כסף דזה הפרט ואם בכ"ז למדנו ש"כ משמע שש"כ ככסף, אז וודאי דתוס' לא חיפש מקור לזה, אלא דתוס' רצה לומר ולחדש כמו בדברי ר"כ דהרי מדובר שם שהסודר לדידו היה שווה חמש סלעים ואעפ"כ חשיב ש"כ יוצא יסוד דכל היכא שיש קונה בעין שיכול ומוכן לשלם ע"ז אע"פ שמהות הדבר אינה בשווי מסויים אפש"ל דהוי ש"כ, וזה מוכח רק מר"כ וק"ל.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים