תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

"בסוגיית ערב דכתובה"
בבא בתרא

מראה מקומות: דף קעד ע"ב

 

מובא בגמ' בב"ב קעד: דערב דכתובה לא משתעבד דמצווה הוא דעבד ולאו מידי חסרה, וכתב ע"ז הרשב"ם וז"ל, המשדך בזיווגן אין דעתו לפרוע הערבות, אבל מתכוין לזווגן שע"י ערבות זו מתרצין, ולא מידי חסרה לאשה, דהא טב למיתב טן דו, "ולטובתה נתכוין",

ונראה ברשב"ם חידוש דלולי הסברא של טב למיתב וכו', הוה אמרי' שחשיב שיש פה חיסרון במה שנישאת, וצ"ל דהחיסרון הוא החיובים שיש לאשה שחייבת לבעלה, כגון מעשי ידיה ומציאתה, (ואולי גם מה שנאסרת אכו"ע כהקדש), ורק הסברא של טב למיתב טן דו, גורמת שלא נחשב שחיסרה,  

אמנם יל"ע מה כוונתו בהוספת המילים האלו, הא לכאו' עיקר הטעם הוא שטב למיתב וכו', שזה סיבה למה הוא לא מחסר את האשה, ומה כוונתו במה שאומר ולטובתה נתכווין,

ובמרדכי כאן (בד"ה "הלשון") כתב את הטעם הזה שהוא לא חסרה משום דטב למיתב טן דו בלא ההוספה הזאת,

ושמעתי (מהחב' א.צ.) דיל"ח מהו הטעם שערב משתעבד, דאפשר לומר שהטעם שערב משתעבד הוא משום שהוא יכול לשעבד ולחייב את עצמו, וזה מה שהתחדש בדין ערב, שיכול לחייב ולשעבד עצמו סתם, או שהטעם הוא שמכיוון שלולי הערבות שלו, המלווה לא היה מחסר כסף לתתו ללווה, נחשב שהוא המחסר מהמלווה,

ומדברי הרמב"ם בהלכות מכירה פרק יא הט"ו שכתב לגבי אדם שמחייב עצמו, בפני עדים או בשטר שחייב, שהרי חייב עצמו, כמו שישתעבד הערב, משמע שערב משתעבד, משום שבערב נתחדש בתורה שאדם יכול לחייב עצמו סתם, וממילא ה"ה שסתם אדם יכול לחייב עצמו בדיבור גרידא, וכן כתב באבן האזל (בהלכות מכירה פרק יא) וז"ל ומה שכתב הרמב"ם שהרי חייב עצמו כמו שישתעבד הערב זהו רק לעיקר הדין שיכול אדם להתחייב בחיוב חדש מה שלא היה חייב מעולם. וע"כ אין כונתו מערב שלא בשעת מתן מעות או ביוצא אחר חיתום דכיון דבעי קנין אין הוכחה לכאן דמחייבינן בלא קנין. אלא כונתו מסתם ערב דהוא בשעת מתן מעות וסבר דמה דמהני הא דעל אמונתו הלוהו זה אינו אלא לומר דגמר והתחייב וליכא כאן אף דמיון לאסמכתא דליבעי קנין, עכ"ד.

ואפשר שזה הפשט בדברי הרשב"ם במש"כ ולטובתה נתכווין, דהוא הבין ג"כ כשיטת הרמב"ם שערב משעבד עצמו בדיבור גרידא, וכאן בערב דכתובה אמרינן שאין כוונתו להשתעבד, דנתכווין רק לטובתה שתוכל למיתב טן דו,

ומאידך בדעת המרדכי א"ל שהבין שעיקר הטעם שערב משתעבד, הוא כמו הסברא השנייה שהטעם הוא דלולי הערבות, המלווה לא היה מחסר כסף להלוות ללווה, וחשיב שהערב חיסר את המלווה, וממילא מבאר המרדכי שלא נחשב שחיסרה דטב לה למיתב טן דו מלמיתב ארמלו.

והנה בגמ' מבואר הטעם אמאי ערב דכתובה  לא משתעבד, דהוא משום שמצווה עבד ולאו מידי חסרה, וצ"ע מה עיקר הטעם, ובתוס' בגיטין נ. (ד"ה מצוה) כתב דבשביל שלא ישתעבד תרתי בעינן, ואם מדובר בגוונא שלא חיסרה ואין מצווה, כגון שנעשה ערב אחר הנישואין, או שיש מצווה ויש חיסרון משתעבד, וכ"כ הריטב"א בסוגיין, אמנם הריטב"א בגיטין בדף מט: כתב (בד"ה ותיפוק בתחילת הקטע "ואסיקנא") דערב דכתובה לא משתעבד דלאו מידי חסרה, וזהו עיקר טעמא, ולפי"ד יוצא שבגוונא שאין חיסרון וגם אין מצווה כגון ערב דכתובה אחר הנשואין, אינו משתעבד דסוכ"ס לא חיסרה שזהו עיקר הטעם,

ויש מקרה שיש חיסרון ויש מצווה וכגון מש"כ ברבינו ירוחם (נתיב כג חלק ג דף נו טור ב) לגבי ערב בנכסי צאן ברזל דאפילו בשעת נישואין, דמצוה קא עביד, כיון דחסריה משתעבד, וכך יוצא גם לפי הריטב"א בגיטין שעיקר הטעם משום חיסרון וגם להתוס'.

ולכאו' לפי הפשט הנ"ל ברשב"ם, שעיקר הנקודה אמאי ערב דכתובה לא משתעבד, הוא משום שלא נתכווין להשתעבד, אלא רק לטובתה ולזווגן, לכאו' אין אנו צריכין לטעם שלאו מידי חסרה, דאף אם נימא שהטעם הוא רק משום שזה מצווה, עדיין שייך לומר כנ"ל שמתכווין לזווגם, ולא מתכווין להתחיייב באמת, ולכאו' יצא לפי"ז שעיקר הטעם הוא משום דמצווה קא עביד ובהיפוך משיטת הריטב"א בגיטין שעיקר הטעם הוא משום שלאו מידי חסרה ויל"ע בזה.

עוד יש להעיר דלכאו' בכל הלוואה יש ג"כ מצווה דאו' (אם כסף תלווה), וא"כ איך ערב משתעבד, הא לכאו' כוונתו רק למצווה ולא להשתעבד.

ויתכן לומר (בשם החב' א.צ.) שמש"כ בגמ' לגבי כתובה מצווה הוא דעבד ולאו מידי חסרה, הפשט הוא דבעצם גם בכתובה יש חיסרון עתידי, שיחסר לבעל את דמי הכתובה אם יגרשנה, רק כיוון שהחיסרון הוא לא עכשווי, הסברא שמצווה עביד גוברת, ואמרי' שלא גמר בדעתיה להשתעבד משום חיסרון זה, ומאידך הפוך לגבי כל לווה, אע"פ שיש כאן גם מצווה, כיוון שיש חיסרון ממש עכשיו שהמלווה מחסר ממון על פיו, חיסרון זה גובר על הסברא של המצווה שכאן ומממילא אמרי' דמשתעבד.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים