תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בעניין חנוכה
חנוכה
כותב החידוש: משפחת קרסניצקי

מראה מקומות: כתוב ליד כל אחד

                  בענין חנוכה

הרמב"ם בפ"ד מהלכות חנוכה ה"א כתב כמה נרות הוא מדליק בחנוכה מצותה שיהי' כל בית ובית מדליק נר אחד וכ"ו והמהדר את המצוה מדליק נרות כמנין אנשי הבית נר לכל אחד ואחד וכ"ו והמהדר יותר על זה ועושה מצוה מן המובחר מדליק נר לכל אחד בלילה הראשון ומוסיף והולך בכל לילה ולילה נר אחד כיצד הרי שהיו אנשי הבית עשרה בלילה הראשון מדליק עשרה נרות ובליל שני עשרים וכ"ו עד שנמצא מדליק בליל שמיני שמונים נרות עכ"ל   ומבואר מדברי הרמב"ם דמה דמבואר בגמ' נר לכל אחד ואחד אין פירושו שכל אחד ידליק בפני עצמו אלא פירושו דבעה"ב מדליק נר לכל אחד והכל זה הדלקה אחת של בעה"ב   אמנם בשו"ע סי' רע"א ס"ב כתב שם הרמ"א וי"א דכל אחד מבני הבית מדליק והיינו דמפרש להגמ' נר לכל אחד דכל אחד מבני הבית מדליק וכבר ידוע שהק' הבית הלוי מדברי הרמב"ם הנ"ל דמבואר דבעה"ב מדליק בשביל כולם ולא שתהא הדלקה מיוחדת לכל אחד ואחד והבית הלוי מתרץ דמה דמבואר ברמב"ם דבעה"ב מדליק זה היה רק בזמן שהדליקו על פתח הבית דבזה אי אפשר שכל אחד ידליק שהרי צריך בטפח הסמוך לפתח ולכן בזה היתה התקנה שיתקיים ההידור בהדלקת בעה"ב אך בזמנים שמדליקים בפנים סובר הרמ"א דעדיף שכל אחד יקיים את ההידור בעצמו אמנם זה קצת דוחק

וביאר הבריסקר רוב בספר בהלכות חנוכה דבאמת הרמב"ם והרמ"א נחלקו בזה לשיטתם דהנה ברמב"ם פ"ב מהלכות מילה ה"ד כת' הרמב"ם המל כל זמן שעוסק במילה חוזר בין על ציצין המעכבין ובין על ציצין שאין מעכבין פירש על ציצין המעכבין חוזר על ציצין שאין מעכבין אינו חוזר  ועי' בכסף משנה שם ובהגהות מיימונית דרש"י והטור חולקים על זה והם סוברים דזהו רק במל בשבת שם הוא דנאמר הדין דאם פירש הוי התחלה בפני עצמו ולא דוחים שבת בשביל ציצין שאין מעכבין אבל בחול לעולם חוזר אף על ציצין שאין מעכבין משום הידור מצוה אומר הבריסקר רוב שמבואר כאן  מחלוקת הרמב"ם והטור אם שייך לקיים את ההידור מצוה כשהיא נפרדת מעיקר מעשה המצוה דהרמב"ם סובר דרק בשעה שמקיים את עיקר המעשה מצוה שייך בזה גם לקיים את ההידור אבל כשכבר קיים את עיקר המצוה לא שייך לקיים את ההידור לבד ולכן סובר הרמב"ם שמכיוון שכבר קיים את עיקר מצות מילה לא שייך לחזור על ציצין שאין מעכבין מכיון שזה רק דין הידור ולא שייך הידור שלא בזמן עיקר קיום המצוה אבל הטור ורש"י סוברים שכן שייך לקיים את ההידור לבד ולכן הם סוברים שיש לחזור גם על ציצין שאין מעכבין והרמ"א ביו"ד סי' רס"ד ס"ה פסק להדיא כשיטת ש"י והטור דבחול בכל גווני צריך לחזור על ציצין שאין מעכבין אף אם כבר פירש וסילק ידו מן המילה  ולכן הרמב"ם לשיטתו שסובר דלא שייך לקיים את ההידור לבד לכן פסק כאן בחנוכה דבעה"ב מדליק לכולם דמכיוון שכל הדין של נר לכל אחד ואחד זה רק דין הידור מצוה א"כ לא שייך שכל אחד ידליק דנמצא דההדלקה השניה היא רק משום הידור בלבד והיא נפרדת מעיקר מעשה המצוה וזה אי אפשר לדעת הרמב"ם וכמו בציצין שאין מעכבין דלא שייך לדעת הרמב"ם דין הידור מצוה אם כבר פירש וסילק ידו מהמילה ולכן סובר הרמב"ם דעל כרחך אחד מדליק לכולם והכל זה הדלקה אחת ואז עצם המצוה נעשית בהידור אבל הרמ"א לשיטתו דחוזר על ציצין שאין מעכבין והיינו דשייך לקיים את ההידור לבד אף שכבר קיים את עיקר מעשה המצוה לכן גם כאן סובר שכל אחד מדליק לבד אף שזה רק דין הידור מצוה    ובאמת גם הבית הלוי עצמו בחלק שני מבאר בארוכה את שיטת הרמב"ם במילה דהרמב"ם סובר דדין ואנוהו לא שייך רק בעיקר מעשה המצוה אבל כשפירש שוב ההידור אינו שייך למעשה המצוה כלל וזה כמו שאומר הבריסקר רוב וכמו שהסברנו

אמנם לפי מה שמבואר בתשובות רע"א תנינא סי' י"ג לכאורה אין מקום לדברי הבריסקר רוב דהרע"א מק' לפי הסוברים דאין לברך על הידור אם לא בירך בזמן עיקר המצוה (ויובא להלן)  א"כ איך מברכים שאר בני הבית לשיטת הרמ"א הרי מכיון דמדינא נר איש וביתו ושאר בני הבית מדליקים רק מצד הידור א"כ איך מברכים ותירץ רע"א דכיון דאנו רוצים להיות מהמהדרין א"כ כוונתו שלא לצאת בשל בעה"ב וממילא מחויב מדינא ומזה הקשה על מה שפסק הרמ"א ונהגו בנרות חנוכה שלא להדליק אפי' מנר לנר וביאר המג"א משום דבנר אחד סגי לכל בני הבית והם מדליקים רק מצד הידור והרי מכיון שאינו רוצה לצאת בהדלקת בעה"ב א"כ הם מחויבים מדינא בהדלקה והוי נר חנוכה ממש ונשאר בצע"ג

אבל עכ"פ מבואר בדברי רע"א דמה שלפי הרמ"א מדליקים כל אחד משום שאינם רוצים לצאת בהדלקת בעה"ב וא"כ מחויבים מעיקר הדין ואין זה רק הידור מצוה וא"כ הדרא הקושיא בדעת הרמב"ם דמה הכריחו לומר שבעה"ב מדליק בשביל כולם ולא מסתבר שבזה גופא הם חולקים אם מתכוין שלא לצאת בשל בעה"ב

אמנם בעיקר דברי רע"א שמועיל כאן כוונה שלא לצאת בשל בעה"ב אין זה פשוט כ"כ דעל קושית הרע"א על המג"א הנ"ל תירצו האחרונים ע"פ המבואר בפנ"י בשבת כ"א שהק' מדוע קבעו בחנוכה את עיקר המצוה נר איש וביתו הרי קיי"ל מצוה בו יותר מבשלוחו וא"כ מצד זה שכל אחד ידליק ומדוע רק משום דין מהדרין כל אחד מדליק ותירץ הפנ"י שאין הכא עיקר המצוה אלא בסמוך לרה"ר שהוא משופ פרסומי ניסא משום כך הטילו חובת מצוה זו כאילו היא חובת הבית  ומבואר בדבריו דעיקר החיוב תיקנו על הבית וכשבעה"ב מדליק ממילא נפטרים כל בני הבית וא"כ לא יועיל במה שהם מתכוונים שלא לצאת בשל בעה"ב דמ"מ עיקר החיוב של הבית כבר נפטר בהדלקת בעה"ב והם מדליקים רק מצד הידור וכמו שבמזוזה לא שייך לומר שבני הבית יתכוונו שלא לצאת בקביעת בעה"ב ויקיימו בנפרד מכיון שזה חובת הבית וכבר יש בבית מזוזה ממילא כבר נפטרו כל בני הבית ה"ה בנר חנוכה וא"כ מבואר דנחלקו בזה רע"א והפנ"י אם נר חנוכה הוי חובת הבית או חובת גברא וכן סובר רע"א ולכן סובר ששייך להתכון שלא לצאת בשל בעה"ב והפנ"י סובר שזה חובת הבית ומלשון הרמב"ם דדיקו האחרונים השפת אמת ועוד שהוא חובת הבית שכתב מצותה שיהי' כל בית ובית מדליק וכ"ו וא"כ בדעת הרמב"ם א"א לומר כרע"א שמתכוונים שלא לצאת וא"כ בהכרח שהם מדליקים רק מצד הידור והרמב"ם הרי סובר שאי אפשר לקיים ההידור לבד ולכן סובר הרמב"ם שבעה"ב מדליק לכולם וכמו שהסביר הבריסקר רוב

אמנם בעיקר דברי הבריסקר רוב יש להקשות דמדמה דין הידור מצוה של ציצין שאין מעכבין להידור מצוה דנר חנוכה דהנה הקשו האחרונים על עיקר דין מהדרין ומהדרין מן המהדרין בחנוכה והרי קיי"ל דהידור מצוה אינו אלא עד שליש והכא הוי הרבה יותר משליש והבריסקר רוב עצמו בסוף השטיקל שם הק' כן ועוד קשה מדוע בחנוכה תיקנו גם מהדרין וגם מהדרין מן המהדרין שלא מצינו כן בשאר מצוות ונאמרו בזה הרבה ביאורים שכמו שהם רצו להדר יותר שהרי באמת טומאה הותרה בציבור ועוד

וביאר הבריסקר רוב דבאמת חלוק משאר הידור מצוה בעיקר דינו דבכל מקום הרי זה גופי' מצוה לכתחילה שיעשה המצוה בהידור ומן המובחר וכדדרשי' ואנוהו התנאה לפניו במצוות אבל בנר חנוכה לא הוי חיוב דהרי באמת זה יותר משליש אלא זה תקנה של מהדרין ואינו שייך לגוף המצוה שיעשנה בחנוכה הוא כדלעיל  ועיי"ש שהביא לדייק כן גם מדברי הר"ח בב"ק דף ט'. עיי"ש וא"כ לפי"ז אין מקום לדמות כלל דין פירש בציצין שאין מעכבין למהדין מן המהדרין בחנוכה דבמילה כיון שזה הידור בגוף המצוה בזה ס"ל להרמב"ם דלא שייך לקיים ההידור שלא בזמן קיום עיקר קיום המצוה  דזה חלק מגוף המצוה משא"כ בחנוכה כיון שאין זה הידור בעיקר המצוה ורק תקנה מחודשת של מהדרין א"כ אין זה נוגע לעיקר קיום המצוה ויכול לקיימה בנפרד וא"כ מדוע הוצרך הרמב"ם שבעה"ב ידליק לכולם וקושיא זו הק' הרב שך שהיום חל היארצייט שלו באבי עזרי והוכיח לה ג"כ ממה שהקשו לשיטת האליהו רבא דמברכין על ההידור לבד באופן שהדליק ביום ז' וחשב שזה יום ו' והדליק רק שש ואח"כ נודע לו שצריך להוסיף עוד אחד דדעת הפר"ח דאינו מברך כיון שמה שמדליק זה רק משום הידור ואין מברכין על הידור אמנם האליהו רבא חולק (וע"ז כתב רע"א הנ"ל דאין להוכיח ממה שאנו מברכים לדעת הרמ"א דמתכוונים שלא לצאת בשל בעה"ב) והקשה דברמ"א מבואר דרק כשחוזר על ציצין המעכבין מברך אבל כשחוזר על ציצין שאין מעכבין אינו חוזר ומברך הרי מפורש דאין מברכין על הידור לבד ובהכרח דחלוק וכדביארנו דאינו דומה הידור דנ"ח להידור דכל המצוות דהתם ההידור הוא בגוף המצוה לעשות המצוה בצורה מהודרת ונאה וכמו שיעשה בנ"ח בשמן נאה ובפתילות נאות אבל בנ"ח זה תקנת מהדרין בפרסומי ניסא ע"י שמוסיפים נרות ואין זה הידור בנר המחויב להדרה ע"י הוספת נרות אלא זה קיום דין לעצמו להדר בפרסום הנס ולכן בזה איכא ברכה משא"כ בכל הידור אין ע"ז ברכה דכיון שבירך על עיקר המצוה ההידור שלה אינו מצריך ברכה וא"כ דברי הבריסקר רוב צ"ע

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים