תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בענין דין חיוב תרומות ומעשרות
תענית

מראה מקומות: תענית ח: ט.

הגמרא(תענית ח:-ט.)הביאה את דברי רבי יוחנן שדרש מפסוק "עשר תעשר" (דברים יד כב) עשר בשביל שתתעשר משמע שעישור זה שייך לעניין צדקה      

וכתב תוספות (ט. ד"ה עשר)"הכי היתה בסיפרי עשר תעשר את כול תבואה  זרעך היוצא משדה שנה שנה" ואת שאר רווחים מנין לומדים מפסוק שלא   רשום תבואתך אלא רשום תבואה בא לרבות  דברים אחרים כול דבר שיש לך רווח ממנו כגון ריבית וכו' צריך להפריש ממנו

וקשה ולא מצאתי דרשה זו בסיפרי

ועוד בגמרא שמותר לנסות את הבטחה זו  עשר תעשר בשביל  שתתעשר וקשה על גמרא כיצד מותר לנסות את קדוש ברוך הוא תירץ רבי הושעיה כול איסור בשאר דברים אחרים אבל אצלנו רשום "הביאו את כול המעשר וכו' ובחנוני נא בזות אמר ה צבאות אם לא הפתח לכם ארובות השמים וכו'

לעניין הלכה אמר רמב"ם(מתנות ענים פ"ז ה"ה) שבמשך השנה יפריש מכול רווח שיש לו במשך השנה אחד מעשרה ולאו דווקא מריווח של סחורה וכו'

הובאו לעיל בדברי תוספות מפרישים מכול מיני רווח כמו סחורה ריבית וכו' ויש לדון מהשינה של מתנה או מציאה שזכה בא בהפקר

ומצינו בספר חסידים (סי" קמד) מה שמדובר בפסוק "הביאו את כול מעשר" וכו' זה מעשר עני לתת לעני מעשר מכול רווח שיש הן בריבית וגניבה הכל

היעב"ץ שעל מעשר זה יעקוב אבינו וכול אשר תיתן עשר עשרנו לך הרי לא הפריש לעניים אלא לשם מצווה או קדושה משמע שמעשר גם בשביל עמלי תורה ולא רק ענים

והנה נחלקו פוסקים אם דין תרומות ומעשרות מתורה או מנהג טוב בלבד

רמב"ם ס"ל שזה דין מתורה רק בארץ ישראל אבל בחו"ל לא

הט"ז (יו"ד סי" שלא ס"ק לב) כתב וזה חובה גמורה רק לא פירש אם מתורה או מדרבנן וספר חסידים פירש שזה מתורה

אולם רבי דוד אופנהיים סובר שזה דרבנן ומה עם דרשה מתורה מן "עשר  תעשר" אלא אסמכתה בעלמא מצווה

המהרי"ל סובר שזה מדרבנן וחתם סופר הבין מדבריו שזה מתורה

ב"ח אין חייב לא מתורה ולא דרבנן אלא מעלה טובה מאוד

פתחי תשובה(ס"ק יב) ס"ל זה מנהג בלבד ואין דין בזה

שו"ת פני יהושע סובר שזה מנהג ואין בזה אפילו דין דרבנן ורוב העולם מקל בזה משמע שאם זה היה מדרבנן לא היו מקלים בדבר כלל

החתם סופר(שו"ת יו"ד סי" רלא-רלב) מותר לקנות מכספי מעשר כול מצווה שתבוא לידו כגון להיות בעל ברית ,לכניס כלה וחתן לחופה, לקנות ספרי קודש וכו' ובלי מעות אלו לא היה עושה מצווה מוכח שאין חייב הפרשה מעשרות כי אם כן לא היה משתמש בכסף לדברים אחרים למסקנה יכול להשתמש בכסף רק לדברי מצוה מוכח שהפרשה זה רק מנהג                                                           

אולם מובא בשולחן (ערוך יו"ד סי" רמט) אסור לעשות בכסף  דברים לשאר מצווה אלא לתת רק לעניים  

והנה הט"ז(שם)מותר לשלם בכסף הזה לצורך לימוד תורה לבניו או עליה לתורה וזה רק אם יחד מהתחלה אבל גם אם לא כיון ורק אחרי זה בדיעבד זה מותר

בדרישה בשם מהר"ר מנחם שאם קונה ספר יכתוב  שזה מכספי מעשר כי יש לזה דין הקדש

רבי יעקב עמדין אין חייב מדברי סופרים וחכמים לא הטילו חובה על אדם בעל כורחו  כי אין מדת אדם לתת צדקה

ולענ"ד לעניין הלכה צריך להפריש תרומות כדעת הט"ז משא"כ חתם סופר שאר אחרונים אין חייב וזה מנהג חסידות קדוש

 ויש לדון אם הפריש ולא נתנם לעניים ונאבדו אם צריך להביא שוב או כבר משעת הפרשה

פתחי תשובה(יו"ד סי" רמט סק"א) לא חייב באחריותו ולא צריך להפריש מחדש משא"כ חתם סופר ס"ל שחייב  באחריותו עד שעת נתינה

 ולענ"ד כמו חתם סופר כי כול הפרשה חלה שנותן לעניים זה חל ומזה שלא הביא לא קיים דין זה

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים