תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בענין כבר כרתו דוד ברוח הקודש
ערכין
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: ערכין טו:

ראיתי בשם הנפש החיים [שער ד פ"א] שכ' אמאי דאי' במדרש שוח"ט [א] במש"כ [להלן יט, טו] יהיו לרצון אמרי פי וגו' הרי שביקש בזה דוד שהאומר תהלים יהיה זה נחשב כעוסק בנגעים ואהלות, והק' הנפה"ח דמנ"ל שנתקבלה תפילתו של דוד בזה שלא מצינו מה השיב לו הקב"ה על כך, וזקני הרה"ק רמ"צ מסאווראן זי"ע תי' בזה, עפ"ד הגמ' הנ"ל בערכין שכבר כרתו דוד לבעל לשה"ר ברוה"ק, שנא' יכרת ה' כל שפתי חלקות, ולכאו' כמו ששם היה פשוט לגמ' שנתקבלה בזה תפילתו, ה"ה בנדון זה דהשוח"ט הנ"ל. והנה י"ל בזה כד' המפ' כאן וכדמשמע שם בגמ' דכאן הוי שאמר זאת בנבואה ורוה"ק, וא"כ בודאי שאמר זאת מידיעה, ודלא כבמדרש שוח"ט הנ"ל. אכן יל"ע באמת מה משמע יותר כאן אי הוי תפילה או נבואה, דבמפ' הנ"ל הרי שאין הכרע בזה, ולכאו' י"ל טפי דהוי תפילה וכמו שפתח דוד המזמור ואמר הושיעה ה' דהיינו תפילה. אכן לד' הספורנו שהבאנו לעיל הרי גם מה שאמר כי גמר חסיד, כי פסו אמונים מבנ"א, הרי שהוי גם נבואה למה שיהיה בזמן החורבן, אכן שאר המפ' לא פי' בזה כהספורנו, ואולי יש להכריח כדברינו דהוי נבואה ולא תפילה, דאי הוי תפילה הו"ל לומר הכרת ה', בל' בקשה ותפילה, ומהלשון הפסקני דיכרת ה', משמע טפי דהוי נבואה, אכן בפשטות הבקשה בזה היא שהמדבר לשה"ר ייענש  בעונש דכרת ותיקשי דמה"ת שהמדבר לשה"ר ייענש בכרת, אכן זה יקשה בין להצד דהוי תפילה ובין להצד דהוי נבואה, אכן להצד דהוי תפילה י"ל דהא גופא נתפלל דוד שיהיה בזה העונש דכרת, אך אי הוי נבואה תיקשי דהיכן מצינו עוד מקום דהמדבר לשה"ר הוא בכרת, ובפשטות מצינו ברמב"ם שהמדבר לשה"ר אין לו חלק לעוה"ב, אך א"א לומר שזה הכוונה בבקשת דוד דא"כ מהו שאמרה הגמ' שם כבר כרתו דוד והרי לא דוד המציא ענין זה, ועוד ק' דמהו כבר כרתו דוד, דממנ"פ אם זה תפילה הרי שדוד רק נתפלל ע"כ, ולא הוא עצמו כרתו, ואם זה כנבואה א"כ גם כאן נתנבא דוד על ענין זה הידוע ממקום אחר אך לא דוד עצמו כרתו, ואולי צ"ל בזה, דהכוונה שדוד חידש כאן למושג זה דכרת לבעלי לשה"ר, וזה הכוונה כבר כרתו דוד, וזה ניחא טפי להצד דהוי תפילה וכנ"ל, ויל"ע בזה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים