תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בענין מחילה בהיזק ראיה
בבא בתרא
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: ריש בבא בתרא

א: הנה לענין מחילה וחזקה בהיזק ראיה כתב הרא"ש בסוגיין דליכא חזקה אבל אם יש עדים שמחלו השותפין על ההיזק ראיה אין יכולין לחזור אמנם ברמב"ן לקמן (כג.) הביא בזה מח' די"א דגם ראיה אין להם והרמב"ן כתב דמסתברא דחזקה ליכא וראיה יש להן

והנה יש לחקור בהיזק ראיה האם חשיב כמעשה מזיק אחד דכיון דאותו היזק דאיכא השתא יהא גם אח"כ דנים א"ז כהיזק אחד או דנימא דהגדרת ההיזק הוא כמזיק מתחדש דחשיב שכל רגע ורגע מוסיף להזיקו

ולפי"ז י"ל דהרא"ש סבר דמהני מחילה כיון דדנים ההיזק כמעשה היזק אחד א"כ שפיר מוחל על המזיק ושי' הסוברים דלא מהני מחילה כיון דההיזק מתחדש כל זמן וטוען כסבור הייתי שיכולתי לקבל ועכשיו איני יכול לקבל והוי מחילה בטעות

וברא"ש הוסיף דלא דמי לחלון דאיכא חזקה דהתם אין ההיזק תדיר שהחלון עשוי לאורה אבל בחצר א"א שלא יסתכל והוי כקוטרא ובית הכסא דאין להם חזקה ולכאורה צ"ב דהרי גם בחלון איכא היזק ראיה אף שאינו תדיר א"כ אמאי נימא שמחל ולפמש"נ הביאור דהרא"ש סובר דמהני מחילה כיון דהוי מעשה מזיק אחד ולפי"ז בחצר שההיזק תדיר אמרינן דמה ששתק ג' שנים אינו משום שמחל כיון דהוי היזק קבוע ומה שלא מיחה משום שלא הספיק כדברי הרמב"ן לקמן אבל אם איכא עדים שמחל יהני המחילה משא"כ בחלון דאין ההיזק קבוע אמרינן דאם שתק ג' שנים מסתמא מחל ולכך איכא חזקה

ב: ברא"ש הקשה דמ"ש מקרע כסותי דאם מחל יכול לחזור בו ובכותל אם מחל מהני המחילה ואינו יכול לחזור בו ולכאורה צ"ב בקושיתו דהא בקרע כסותי המחילה היא על העתיד לכך יכול לחזור בו וצ"ל דהשתא סבר הרא"ש דענין המחילה בהיזק ראיה היא נתינת רשות שמתיר לחבירו להזיקו גם על העתיד א"כ קשה מ"ש מקרע כסותי דהתם נמי הוי כנתינת רשות להזיק וא"כ יוכל לחזור בו ותירץ הרא"ש דחיוב הכותל הוא ממון לבניית הכותל וע"ז מהני המחילה כמו שמוחל חוב חבירו ומתבאר דהשתא סבר הרא"ש דענין המחילה הוא על מה שנתחייב כבר ולא נתינת רשות על העתיד

ולשיטתו מתבאר דאין דנים את ההיזק ראיה אלא את חיובו לבנות הכותל וע"ז מוחל וצ"ב דאחר המחילה איכא עוד היזק ראיה וא"כ יהא חיוב כותל חדש ומה יהני המחילה של קודם וצ"ל דסיבת הכותל הוא היזק ראיה ודנים א"ז כסיבה אחת שמחייבת כותל ואם מחל על הכותל מעשה ההיזק אינו יכול לחייב עוד כותל כיון דהוא אותו מעשה שחייב קודם כותל כמש"נ לעיל דדנים המעשה כמזיק אחד

ג: ברמב"ן לקמן (נט.) כתב דהיזק ראיה דומה לנזק קוטרא ובית הכסא דהוי נזקי אדם באדם שמצטער כל רגע ולא הוי כהרחקת נזיקין דהוי נזקי ממון וכתב דאפי' מחל הניזק אין למזיק להזיקו וכיון דא"א להיות בעצימת עיניים אמרינן ליה סתום חלונך ואל תחטא תדיר

מבואר מדבריו דהיזק ראיה אינו דין ממוני שצריך לבנות כותל אלא איסור מזיק כיון דהוי נזקי אדם ולכך אפי' מחל יש איסור להזיק כיון דמצערו וזהו ענין מציאותי שמצטער אפי' שמחל לכך אמרינן ליה סתום חלונך דהוי חיוב התורה על הגברא לבנות כותל שלא יזיק ולא מתביעת הניזק וא"כ הכותל הוא מניעת המזיק שלא יזיק

ולרא"ש דמהני מחילה מתבאר דחיוב הכותל הוא מהל' שכנים שלא יזיקו אחד את השני ולכך אם מחל יהני דהכותל הוא ה"ת להסתדר ואם מחלו אינם חייבים בכותל

והנה לשי' הרמב"ן מתבאר דלא מהני מחילה דהוי נזקי אדם באדם וקשה דברמב"ן שהובא לעיל איתא דסבר הרמב"ן דחזקה ליכא אבל ראיה איכא וצ"ל דסבר הרמב"ן דלא יהני מחילה ומש"כ דראיה יש כוונתו דמצד הניזק שייך מחילה לאפוקי מהשיטות דלא מהני מחילה כיון דההיזק מתחדש אבל לקמן (נט.) כתב דעדיין יש למזיק איסור להזיק

ד: בראשונים הקשו דאם חיוב כותל הוא מדין היזק ראיה אמאי חייבו חכמים בגויל וכו' ולא סגי בהוצא ודפנא ובנמו"י כתב דקים להו לרבנן דבפחות מגויל לא קאי וצ"ב מאי אכפת לן שיפול לאחר זמן השתא ליכא היזק ראיה וצ"ל דאם חיובו מצד הל' שכנים ודאי שיכול לחייבו כותל שיחזיק ימים רבים כיון שכותל שיפול ל"ח כותל אבל אם חיובו מצד מזיק השתא אינו מזיק ויש לחלק דאם כנס לתוך שלו ובנה א"א לחייבו לבנות עוד כותל כיון דהשתא אינו מזיקו אבל אם לא בנו יכול לחייבו לבנות גויל כיון דעכשיו חיובו לבנות כותל למנוע ההיזק א"כ מחייבו לבנות כותל שימנע ההיזק לאורך זמן דעכשיו דנים את ההיזק כהיזק אחד גם ההיזק של אח"כ וברא"ש לקמן (ד.) הביא בזה ב' שיטות וכתב שהטעם שיכול לחייבו לבנות גויל שלא יעשה מעותיו אנפרות אבל מדין מזיק מהני גם בהוצא ודפנא

ה: בנמו"י הביא את שי' הרא"ה דאם כנס לתוך שלו ובנה בגויל או גזית יכול לחייבו לבנות עוד כותל ברשות שניהם שיוכל לסמוך קורותיו ובחזו"א כתב דאי"ז כוונת הרא"ה דודאי אם בנה א"א לחייבו דסילק ההיזק רק כוונת הרא"ה היא לכתחילה

ולכאורה הדבר תליא כדלעיל דאם חיוב הכותל מדין מזיק כיון שסילק ההיזק א"א יותר לתובעו אפי' שאינו יכול לסמוך קורותיו דחיוב הכותל הוא שלא יזיק אבל הנמו"י סבר דחיובו מדין הל' שכנים לכך יכול לחייבו שיסמוך קורותיו דחלק מהכותל הוא גם השימושים

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים