תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בענין סדר מכות מצרים ובהנהגתו של פרעה בהם
שמות
כותב החידוש: רונן טוויג

מראה מקומות: פרשת וארא ח, ד

 

ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל ה' ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את העם ויזבחו לה' (ח, ד)

 

בעיקר הנהגתו של פרעה בזמן המכות יש להביא את ביאורו של האור החיים שביאר ענין זה באר היטב, "צריך לדעת למה לא פנה ובא אל ביתו במכה זו (צפרדע), כמו שעשה במכת הדם, הלא גם את זאת הראוהו חרטומיו כי עשו גם המה, אכן פיו ענה בו טעם הרגשתו בזו וכל כיוצא בה שהורגש וקרא למשה להתפלל בעדו, כי לא היה מתפעל אלא כשאימות מות נפלו עליו, וזה סדר מכותיו.

א. ראשונה מכת דם לא היה לו בה סכנת מות, ומים לצמאו מצאו לו סביבות היאור או היה קונה מישראל לזה לא נרגש ממנה.

ב. מכת צפרדע היו בו שני דברים, הא' הרעשת הקול, והשני שהיו נכנסים במעיהם דכתיב (לעיל ז, כט) "ובכה ובעמך יעלו הצפרדעים", ומכה זו מבהלת הנפש ואין אדם בטוח בחייו, לזה אמר פרעה אל משה "ויסר הצפרדעים ממני", פי' מתוך בני מעיו.

ג. מכת כינים כי הגם שיצטער, אבל אין שם סכנת מות כצפרדעים שתנקוב בני מעיו וגו' ותעשנו טרפה, ולזה הגם שידע כי אצבע אלהים היא, והעידו החרטומים כי אינם יכולים עשות אף על פי כן ויחזק לב וגו'.

ד. מכת ערוב אימות שן בהמות ששלח ה' בו בהלוהו, וירא עד מאוד ותיכף שלח אחריהם ואמר (פסוק כ"א) "לכו זבחו וגו' אנכי אשלח וגו' העתירו בעדי".

ה. מכת דבר לצד שהיתה במקנה לבד, הגם כי שלח וראה מקנה ישראל ולא מת אחד, אף על פי כן לא שת לבו לבקש רחמים.

ו. מכת שחין לצד שלא היה בו סכנה, גם אפשר שנתכבד במכה זו ממה שלא הזכיר ה' בפירוש כי גם בו היה שחין, ולא אמר אלא (לקמן ט' י"א) "כי היה השחין בחרטומים ובכל מצרים", לזה לא בקש ממשה להתפלל בעדו

ז. מכת ברד לצד שהרעים ה' משמים, ונתן קולות ואש מן השמים, נפלה עליהם אימתה ופחד שיעשה להם כמהפכת סדום ועמורה, ופחד ורהב (ישעי' ס') לבבו ואמר ה' "הצדיק וגו' העתירו אל ה' וגו" (ט' כ"ז).

ח. מכת הארבה פיו ענה בו כי מה שנתרגש הוא לצד שירא יראת מות דכתיב (י' י"ז) "ויסר מעלי רק את המות הזה".

ט. מכת חושך לא ראינו לו שבקש ממשה להתפלל, ואולי כי בג' ימים ראשונים היה מדליק עששיות ופנסות גדולות, ויאר את החושך, ובג' ימים שניים שהיה חושך ממושש, ולא קמו איש מתחתיו, לא היה מציאות לו שילך אדם לקרא למשה, כי לא קמו איש מתחתיו, ואחר ששלמו שבעת ימי אפילה, תכף ומיד שלח אחר משה וכו', ולצד שכבר פסקה המכה, לא הוצרך לומר לו התפלל".

וראוי להתבונן לאור דבריו מדוע נשתנה הסדר במכת שחין, שהרי עד עתה היה פרעה בסכנת מיתה במכת צפרדע השניה, ומכת ערוב הרביעית, ולפי סדר זה היה ראוי לשלוח לו אימת מות גם במכה השישית, ומדוע אם כן שינה הקב"ה את הסדר, ובמכה זו לקה רק בשחין שבו לא נשקפה סכנה לחייו.

ויתכן לבאר לפי מה שכתב רש"י (ז, ג) "ואני אקשה – מאחר שהרשיע והתריס כנגדי וכו', טוב לי שיתקשה לבו למען הרבות בו אותותי, ותכירו אתם את גבורותי וכו', ואף על פי כן בחמש מכות הראשונות לא נאמר "ויחזק ה' את לב פרעה", אלא ויחזק לב פרעה[1]" ומבואר דאחר המכה החמישית כבר נטלה של פרעה, ומשם כבר אין שחרורם של ישראל תלוי ברצונו.

ומעתה יובן היטב, דעד עתה הוצרך הקב"ה להכותו בסדר מסוים שיש בו ענין איזון בחירה באופן שמלקהו מכה קלה בתחילה, ואחר כך חמורה, ושוב חוזר חלילה, וכל זה כדי שבחירתו תהא שקולה ולא יוכרח לשלח את העם בעל כרחו ושלא בטובתו, אולם אחר המכה החמישית שכבר נטלה בחירתו, אזי שוב אין הקפדה בסדר מסוים, משום שבלאו הכי לא ישלח את בני ישראל מרצונו החפשי כעת, שהרי מעתה אין הדבר תלוי כבר בבחירתו.

[1] ומקורו במדרש רבה בפרשת בא (י"ג, ג) "אף כך פרעה הרשע כיון ששיגר הקב"ה ה' פעמים ולא השגיח על דבריו, אמר לו הקב"ה אתה הקשית ערפך והכבדת את לבך, הריני מוסיף לך טומאה על טומאתך, הוי כי אני הכבדתי את לבו". וכן במדרש רבה בפרשתנו (י"א ז) "ויחזק ה' את לב פרעה, כיון שראה הקב"ה שלא חזר בו מה' מכות ראשונות, מכאן ואילך אמר הקב"ה אפילו אם ירצה לשוב אני מחזק לבו, כדי שאפרע כל הדין ממנו, כאשר דבר ה' אל משה, שכן כתיב ואני אקשה את לב פרעה".

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים