תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

   בענין שנים שעשו בשבירת עצם בפסח
פסח

מראה מקומות: נכתב בתוכו

 

הרמב"ם בפ"י מקרבן פסח ה"ד והשובר אחר השובר בעצם אחד לוקה ומקורו מהירושלמי בפסחים כמבו' בכ"מ שם  אמנם באיסור הוצאת הפסח מן הבית מבו' בירושלמי שם דאחר שהוציאו הראשון שוב אין עוד איסור להוציאו אם חזר ונכנס כיון דבשעה שיצא כבר נפסל ביוצא ובבשר פסול אין איסור להוציאו

והגאון ר' זלמלה מוולזי'ן זצ"ל הובא בספר תולדות אדם ביאר לפי"ז את לשון הפסוק בפ' בא דכתי' לא תוציא מן הבית מן הבשר חוצה ועצם לא תשברו בו " ויש לדקדק מדוע לגבי האיסור להוציא נקט הכתוב לשון יחיד ולגבי האיסור דשבירת עצם כתי' בלשון רבים וביאר לפי הנ"ל דבאיסור להוציא נקט לשון יחיד כיוון דא"א שיתחייבו באותו בשר פעמיים ורק לראשון אזהר רחמנא דלא יוציא ושוב מאחר שיצא נפסל וכבר אין איסור לחזור ולהוציאו משא"כ לגבי שבירת עצם שבזה אף השובר אחר השובר חייב נקט הכתוב לשון רבים כיוון שאפשר לרבים שיתחייבו באותו עצם

ונראה ליישב באופן אחר דהנה בשבת צ"ב: תנן המוציא ככר לרה"ר חייב הוציאו שנים פטורין ודריש לה התם בבריי' מדכתי' בעשותה העושה את כולה ולא העושה את מקצתה ונחלקו הראשונים אם זהו דין בכל התורה כולה דשנים שעשו פטורים או דהוא דין מיוחד במלאכות שבת דבריטב"א קידושין מ"ג. מבו' דס"ל שהוא דין בכל התורה שהק' אמאי איצטריך קרא למעט שנים ששחטו קדשים בחוץ דפטורים ותיפוק לי' מקרא דבעשותה עיי"ש וחזינן דס"ל שהוא פטור בכל התורה  אמנם בתשו' הרשב"א ח"א סי' כ"ח כת' דמסתברא דפטורא דשנים שעשאוה הוא דין מסויים במלאכות שבת ולא בכל התורה

והנה בפסחים פ"ה: אמר רב אמי המוציא בשר פסח מחבורה לחבורה אינו חייב עד שיניח הוצאה כתי' בי' כשבת מה שבת עד דעבד עקירה והנחה אף ה"נ עד דעבד עקירה והנחה והיינו דכמו דלגבי שבת לא חשיב מלאכה עד דעבד עקירה והנחה ה"נ באיסור דהוצאת בשר הפסח אינו אלא בעקירה והנחה     ולפי"ז נראה דגם לדעת הרשב"א דבשאר איסורי תורה שנים שעשו חייבים מ"מ באיסור הוצאת בשר הפסח שנים שיוציאו יהיו פטורים כיוון דילפי' לה מהוצאה דשבת ובשבת אינו חייב אלא בשעשאה לבדו וכמו דילפי' לענין עקירה והנחה ויש להוסיף דבאמת הך דינא דבעי עקירה והנחה ילפי' לה מדכתי' בעשותך בעושה את כולה ולא בעושה מקצתה ומהך בעשותה גופא ילפי' גם לשנים שעשו שפטורים דלא חשיב עושה את כולה דכל חד עשה מקצתה וא"כ כמו דלענין כולה ולא מקצתה דאינו חייב בלא הנחה ילפי' הוצאה דפסח משבת ה"נ הא דדרשי' כולה ולא מקצתה למעוטי שנים שעשאוה אית לן למילף הוצאה דפסח משבת

ומעתה מיושב היטב הא דלגבי הוצאת בשר הפסח נקט הכתוב לשון יחיד ולגבי איסור שבירת עצם נקט לשון רבים דלדעת הרשב"א דבכל התורה שנים שעשו חייבים א"כ גם בשבירת עצם אם שנים ישברו יחד יהיו חייבים ושפיר משכחת לי' באותו עצם רבים שיעברו באיסור שבירה ולכך נקט הכתוב לשון רבים משא"כ באיסור הוצאת בשר הפסח ליכא חיוב אלא באחד שהוציא לבדו דשנים שיוציאו יהיו פטורים לפיכך נקט לשון יחיד

אמנם יש לדחות דדוקא דין עקירה והנחה ילפי' משבת כיון דהוא דין בעצם מעשה ההוצאה דכל שלא עקר והניח לא הוי מעשה גמור וזה ילפי' להוצאת בשר הפסח דגם בזה בעינן שתהא הוצאה גמורה משא"כ הך דינא דשנים שעשו אינו חסרון בגוף מעשה ההוצאה דסוף סוף נעשית כאן הוצאה גמורה והוא רק דין כלפי הגברא דא"א לחייבו אלא בשעושה את כל המלאכה לבדו ולענין זה לא ילפי' פסח משבת וע"כ מוכרח כן דלא ילפי' אלא את עצם צורת ההוצאה דאל"כ נילף גם פטורא דמשאצל"ג שלא יתחייב בהוצאת הפסח אם אינו צריך לגוף ההוצאה אלא ודאי דכל שאר פטורי דשבת דאינם חסרון בגוף מעשה ההוצאה רק דינים על העושה לא ילפי' לפסח

וכן מוכרח דלא ילפינן אלא את עצם צורת ההוצאה דאל"כ נילף נמי לענין פטורא דמשאצל"ג שלא יתחייב בהוצאת הפסח אם אינו צריך לגוף ההוצאה אלא ודאי דכל שאר פטורי דשבת שאינם חסרון בגוף מעשה ההוצאה לא ילפי' לפסח

ולכ' יש להוכיח דלא ילפי' דין שנים שעשו מהך ילפותא דהוצאה כתיב בי' כשבת דהא בסוגיא שם מבואר דגם דין טומאה האמורה בהוצאת פרים הנשרפים ילפי' משבת דבעי עקירה והנחה ואין המוציאין נטמאים עד דאיכא עקירה והנחה ואי נימא דילפי' גם דינא דשנים שעשו פטורין א"כ שנים שיוציאו יחד את הפרים הנשרפים לא יטמאו בגדים ולהדיא תנן במשנה בזבחים ק"ד: דאף מרובים הנושאים את הפר נטמאים כולם ועל כרחך דמיעוטא דשנים שעשו לא ילפי' משבת וכמשנ"ת אמנם יש לדחות דאיירי במשא כבד דא"א להוציאו אלא ע"י כולם דבכה"ג גם בשבת חייבין וכדתנן שם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין

ועי' מנ"ח מצוה ט"ו שדן שם בענין הלאו שלא להוציא הפסח מחוץ לחבורה בשנים שהוציאו אי חייבין או לא וכת' שם דנראה דדוקא בשבת איכא גזירת הכתוב בעשותה דזה יכול וזה יכול פטורים אבל לענין שאר מילי אין לנו קרא לפטור    ועוד דן שם בהא דחיוב הפסח הוא רק בעקירה והנחה דומיא דשבת אי חייב אף בזה עוקר וזה מניח דרק לענין שבת גלי קרא דפטור בכה"ג והניח בצ"ע

והעירו ע"ז ממש"כ רש"י בפסחים פ"ה: אהא דאמרי' דבעינן בפסח עקירה והנחה כשבת ופירש"י כשבת דבעי עקירה והנחה דעד שיניח לא נגמרה מלאכתו וגבי שבת וכל חיובי חטאת כתי' בעשותה את כולה ולא בעושה את מקצתה והאי נמי אע"ג דלאו בר חטאת הוא הוצאה כי התם בעינן הרי מבואר להדיא ברש"י דבפסח פטור זה עוקר וזה מניח ונפשט ספיקו דהמנ"ח

ולכ' יש ללמוד מרש"י הנ"ל לענין שנים שעשו בכל התורה דילפי' להו מבעשותה דאין זה דוקא לענין שבת אלא כללא הוא בכל חיובי חטאת וכמש"כ וגבי שבת וכל חיובי חטאת כתי' בעשותה

ובעיקר דינא דשנים שעשו עי' במשך חכמה פרשת אחרי בעינינא דשחוטי חוץ שכתב לפרש בהא דאליהו בהר הכרמל דהאיסור שם הוא רק משום העלאה אבל מצד השחיטה י"ל דשנים ששחטו קיי"ל דפטורין ומשמע דנקט דשנים שעשו בשחוטי חוץ מותר מן התורה אמנם עי' בסוף פרשת בהר שכת' הא דכתי' את שבתותי תשמורו לשון רבים לומר שלא יעשו שנים כאחד דאף דפטורין מכרת וקרבן מ"מ לא יעשו לכתחילה שנים כאחד ומשמע דס"ל דאסור מן התורה ורק דפטור מכרת וקרבן ולא כמש"כ בפרשת אחרי וצ"ע

ובחיי אדם שבת כלל ט' ס"ט נראה דפשיטא לי' דשנים שעשו בשבת אינו אלא מדרבנן וע"ע במנ"ח מצוה מ"ח שדן גבי מכה אביו אם הבן ועוד אחד החזיקו במקל והכו לאב מכה שיש בה חבורה אי חייב הבן וכן היכא דשני בנים הכוהו כאחד במקל אי שניהם חייבין או לא ובפשוטו זה תלוי אי אמרי בכל התורה פטורא דשנים שעשו או דאין זה אלא לענין כרת וקרבן

והנה במשנה  אבל המותיר בטהור והשובר בטמא אינו לוקה את הארבעים ובמנ"ח ט"ז או' ב' כת' שממה שהמשנה כללה שובר בטמא עם מותיר בטהור נראה שכמו שמותיר בטהור עובר איסור אלא שאינו לוקה כך שובר בטמא עובר איסור אלא שאינו לוקה אך כת' שלא נראה כן כיון שאין מקור לאיסור זה שהרי בגמ' מיעטו מפסוק שובר עצם בקרבן פסול ומנין שיש בו איסור וגם לא נראה שיש בו איסור דרבנן כיון שהגמ' היתה צריכה לפרש דין זה ולכן נראה שאין בו איסור כלל

אמנם השפ"א ד"ה השובר כת' שממה שכללה המשנה את שניהם יחד נראה דעובר איסור והאיסור הוא מדרבנן שמא ישבור בפסח כשר אלא שהק' מדף פ"ג ,דמוכח שם דליכא איסור לשבור פסח פסול ולכן כת' דאף שבכל פסח פסול ליכא איסור מ"מ בפסח הבא בטומאה יש איסור  וע"ע באור שמח פ"י ה"א במש"כ בדעת הרמב"ם

והנה בחולין י"א, מוכיחה הגמ' דאזלי' בתר רוב ולא חיישי' על כל בהמה שמא היא טריפה ממה שאסור לשבור עצם בפסח ואי לא אזלי' בתר רובא וצריך לבדוק כל בהמה שמא היא טריפה א"כ ניחוש שמא ניקב קרום של מוח  והק' הרשב"א בתוה"ב לשי' הרמב"ם דספק דאוריי' מדאוריי' לקולא מנין דאזלי' בתר רוב הרי אפי' אי לא אזלי' בתר רוב יוצא יד"ח פסח מה"ת מספק כיון שמהתורה ספיקו לקולא ותי' החוו"ד סי' ק"י דהרמב"ם מודה בספק מ"ע דספיקו לחומרא דטעמי' דהרמב"ם דספיקא לקולא משום דהתורה דיברה על הודאי ולא על הספק וכשהתורה אוסרת הוא רק בודאי ולא בספק וא"כ מאותו טעם במ"ע הוי להיפך שהתורה אמרה לעשות המצוה רק בודאי ולא בספק  ובתועפות ראם שו"ת או"ח סי' כ"ו הק' שהרי מבואר בסוגיין דבפסח פסול אין איסור לשבור עצם והרי להרמב"ם כשיש ספק אם פסול מותר לשבור מספק דמה"ת לקולא וא"כ איך הוכיחה הגמ' ממה דלא חיישי' שמא ניקב קרום של מוח דאזלי' בתר רוב הרי יתכן שאדרבה דבאמת חיישי' שמא היא טריפה ומספק מותר לשבור וא"כ יכול לבדוק מספק אם הוא טריפה ותי' דכיון דמספק מותר לאכול את הפסח לפי הרמב"ם שמקילים מספק לכן נחשב פסח כשר ואסור לשוברו בתורת ודאי

ולכ' יש לדון בדבריו שהרי כדי לאסור שבירת עצם לא די בזה שמותר לאכול אלא צריך שיוצא ידי חובת פסח והרי אינו יוצא מספק גם לדעת הרמב"ם וי"ל שזה תלוי במחלוקת רבי ורבנן בפסחים פ"ד אם האיסור שבירה הוא רק כשראוי לאכילה או דהאיסור הוא רק כשהוא כשר דאי האיסור רק כשראוי לאכילה א"כ הכא הרי ראוי לאכילה ויש בו איסור שבירה אבל אם האיסור הוא רק כשהוא כשר הרי כאן הוא ספק פסול ואין בו איסור שבירה אמנם י"ל דגם אי נימא דהאיסור הוא כשהוא ראוי לאכילה לא די בזה שהוא מותר לאכול אלא בעינן שיהא ראוי לקיים בו מצות אכילה והרי כאן יש ספק אי מקיים בי' מצות אכילה ומספק אינו מקיים גם לדעת הרמב"ם וכמשנ"ת וכ"כ הגר"י פערלה על סה"מ לרס"ג דהא דאינו עובר מבעוד יום משום דלא מקיים בי' מצות אכילה דכתי' בבית אחד יאכל והתם כתי' איסור שבירת עצם ולכן רק היכא דאיכא מצות אכילה איכא איסור שבירת עצם

 

 

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים