תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בפטור מקלקל במלאכות והאם בעי במלאכות מתקן או שלא מקלקל
שבת
כותב החידוש: בנימין מ

מראה מקומות: שבת עג. קו.

בפטור מקלקל במלאכות

והאם בעי במלאכות מתקן או שלא מקלקל

בסברת פטור מקלקל ובנידון האם הוי פטור או שלא הוי מלאכה כלל והמסתעף בגדר מקלקל

א. במקור דין פטור מקלקל ב. במחלוקת הראשונים האם מקלקל הי מלאכה או שכלל לא הוי מלאכה ג. בדברי האו"ש שכל שכוונתו ליצור תיקון אפילו שלא גמר התיקון לא הוי פטור מקלקל ד. האם בעי מחשבה של תיקון או רק תוצאה של תיקון ה. במקלקל לתקן לאותו דבר אם גדרו מקלקל או לא ו. בגדר מקלקל האם הוי במעשה או בדין

ז. חקירה בעצם גדר מלאכה האם בעי מתקן או לא מקלקל

במשנה קה: מתבאר דכל המקלקלין פטורין דהיינו דמי שבמאלכה שלו עושה קלקול ולא תיקון לא חייב כלל במלאכות שבת.

במקור דין פטור מקלקל

א. ובמקור דין מקלקל שפטור מתבאר בגמ' חגיגה י: על דברי המשנה הלכות שבת חגיגות והמעילות הרי הם כהררים התלוין בשערה ומבארת הגמ' ע"א הלכות שבת מיכתב כתיבן לא צריכא לכדרבי אבא דאמר רבי אבא החופר גומא בשבת ואין צריך אלא לעפרה פטור עליה כמאן כרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה אפילו תימא לרבי יהודה התם מתקן הכא מקלקל הוא מאי כהררין התלויין בשערה מלאכת מחשבת אסרה תורה ומלאכת מחשבת לא כתיבא.

ומתבאר דלר"י הפטור הוי מקלקל והטעם בכ"ז מדין מלאכת מחשבת א"כ כל מקלקלים פטורים כיון שהוי מלאכת מחשבת [חוץ מחובל דהתרבה במילה לחייבו].

וכן מתבאר בתוס' ב"ק לה. [תחילת העמוד] וז"ל וא"ת ורבי יוחנן מאי טעמא דלא מחייב מקלקל גמור דהא טעמא דמקלקלין פטורין היינו משום דבעינן מלאכת מחשבת כדמוכח בספ"ק דחגיגה (דף י:) עכ"ל.

במחלוקת הראשונים האם מקלקל הי מלאכה או שכלל לא הוי מלאכה

ב. והנה יש לעין בפטור מקלקל האם הוי מוגדר כמלאכה ורק פטור בה או דלא הוי כלל מלאכה אם הוי מקלקל.

והנה הרעק"א בשו"ת סימן ח' כתב וז"ל אבל מה דממעטינן מטעם דמלאכת מחשבת אסרה תורה היכא דליכא מלאכת מחשבת אינו בכלל מלאכה ולא נעשה העבירה כלל עכ"ל ומתבאר דלא הוי כלל מלאכה אם החיסרון מדין מלאכת מחשבת.

אולם האחרונים [העונג יו"ט סימן כ' ואפיקי ים חלק ב' סימן לז'] מבארים שזה תלוי במחלוקת רש"י והתוס' ב"ק לה. דהנה במשנה שם מתבאר והוא שהדליק את הגדיש בשבת פטור מפני שהוא מתחייב בנפשו ומקשה הגמ' תני רבי אבהו קמיה דרבי יוחנן כל המקלקלין פטורין חוץ מחובל ומבעיר דהיינו שפטור מדין מקלקל.

ומיישב רבא מתניתין בשוגג ומבאר רש"י וז"ל רבא אמר לעולם מתני' בדלא קבעי ליה לאפרו והאי דפטור מתשלומין לאו משום דליהוי ביה חיוב מיתה דהא מתני' אפי' בשוגג נמי דליכא חיוב מיתה מיתוקמא דפטור מתשלומין כדתני דבי חזקיה עכ"ל.

ומתבאר ברש"י דמה שלא חייב במקלקל הוי כשוגג ולכן יש לו פטור של משום קים ליה בדרבה מיניה דהיינו דמקלקל חשיב שעושה מלאכה כשוגג רק דפטור ולכן נכלל בקים ליה.

ובביאור דבריו נראה לומר כיון דבכל התורה כולה אין דין מלאכת מחשבת וכל שהיה מעשה בכוונה אפילו דלא הוי מלאכה חשובה חייב א"כ בגדר העשיה יש עשיה של מלאכה ורק לא חייבים עליה וא"כ הוי חשיב מלאכה כשוגג שפטור עליה.

ובתוס' שם בד"ה מתניתין בשוגג היקשו וז"ל ועוד דלא דמי לשוגג שיש בו איסור מלאכה אבל כאן אין איסור מלאכה עכ"ל ומתבאר דבזה גופא מקשה דזה כלל לא מלאכה וא"כ לא נפטר בקים ליה בדרבה מינה.

וא"כ מתבאר מחלוקת מפורשת בפטור מקלקל האם לא הוי כלל מלאכה ולכן לא חייב וממילא לא יהיה קים ליה אן דהוי מלאכה ורק הוי פטור.

בדברי האו"ש שכל שכוונתו ליצור תיקון אפילו שלא גמר התיקון לא הוי פטור מקלקל

ג. והנה במה דבעי שיהיה מתקן במעשיו ולא מקלקל יש לעין האם בעי מעשה מתוקן גמור או כל שיהיה תיקון סגי אפילו שהתיקון לא יהיה שלם ועכשיו מוגדר קלקול.

ומסברא אפשר לומר דכיון דאין מתקן גמור ההגדרה במעשיו עכשיו הוי מקלקל כל שלא יהיה תיקון דאז באמת תיקן.

אולם מבאר האו"ש בפרק א' ממילה הלכה יד' וז"ל באתי מזה על מובן דבריו דהיכי שמתכוין לעשות מלאכה שבמלאכתו יבוא תיקון חייב דזה נקרא מלאכת מחשבת ואפילו אם לא גמר מלאכתו מ"מ הרי כוון לגומרה ולעשות מלאכה שבעצמותה יהא תיקון בודאי חייב דהוי מקלקל ע"מ לתקן ומלאכת מחשבת קרינא ביה שנתכוון לעשות מלאכה שתקונה מעצמותה וזה אינו מלאכת קלקול וכן בקורע על מתו אף על גב דבעי טפח חייב בתחילת הקריעה עכ"ל.

ומתבאר בדבריו דכיון דכל הפטור של מקלקל הוי מדין מלאכת מחשבת אם כיוון לתיקון אפילו שעכשיו הוי קלקול עד לסיום חשיב מלאכת מחשבת שיש במעשיו התחלה של תיקון וחייב.

ולכן נקט דלא בעי לקורע על מתו לחייב טפח אלא כל שקרע קצת ואחרי המשיך כיון שיש במעשיו התחלת תיקון הוי מלאכת מחשבת וחייב.

האם בעי מחשבה של תיקון או רק תוצאה של תיקון

ד. התוס' קו. בד"ה בחובל וצריך לכלבו כו' מקשה דלר"ש דחייב במקלקל גמור עדיין מה עושה אם מלאכה שאינה צריכה לגופה ומיישב וז"ל וי"ל דאפי' במקלקל גמור משכחת לה דהויא צריכה לגופה כגון חובל ומבעיר באיסורי הנאה שסבר שיכול ליתן לכלבו ולבשל בו קדרה ור' אבהו אף על גב דלא חשיב צורך מצוה תיקון מ"מ צריכה לגופה חשיב עכ"ל.

ומתבאר במקום שהיה שורף איסור הנאה דלא ידע שנאסר דהוי מקלקל אולם בכ"ז הוי צריכה לגופה כיון שרצה בחבלה דנאסר.

והנה מתבאר דלגבי מה שצריכה לגופה אפילו שלמעשה לא היה צריך כיון שזה איסור הנאה לא חשיב אינה צריכה לגופה כיון שבמחשבתו היה צריך אולם לגבי מקלקל חשיב אפילו שבמחשבצו היה צריך את העברה והיתה בזה תיקון.

ומבאר הפנ"י ב"ק לה. וז"ל פי' דלענין מלאכה שאינה צריכה לגופה ודאי בתר מחשבתו אזלינן דעיקר הטעם הוא משום שאין מחשבתו לזו המלאכה אלא לדבר אחר אבל לענין מקלקל לא שייך לקרותו מתקן בשביל מחשבתו שסבור שיכול ליהנות דכיון דבאמת אסור בהנאה הוי מקלקל מצד המעשה עכ"ל.

ומתבאר בדבריו דשונה דין מלאכת מחשבת דמלאכה שאינה צריכה לגופה לדין מלאכת מחשבת של קלקול  דבמלאכה שאינה צריכה לגופה התוצאה לא מעניינית והמלאכה נמדדת לפי רצון עשית המלאכה משא"כ במקלקל אין הנידון בעשיה אלא בתוצאה בעי שיהיה באמת תוצאה של תיקון ולא מהני כוונתו לתיקון אם אין עשיה של תיקון.

ונראה בביאור הסברא שיש שני דיני מחשבת א. על הפועלה שיהיה צורך בה ב. שיהיה ממנה תוצאה חשובה ונראה דבמלאכה שאינה צריכה לגופה הנידון שירצה את העשיה ולכן כל שרצה מחייב אולם במקלקל זה לא ברצון העשיה אלא שיהיה תוצאה חשובה וזה אפילו אם התכון לתקן וקלקל אין ופטור.[א]

במקלקל לתקן לאותו דבר אם גדרו מקלקל או לא

ה. והנה התוס' קו. בד"ה חוץ מחובל ומבעיר א"ל פוק תני לברא וז"ל וקורע ע"מ לתפור ומוחק ע"מ לכתוב דמיחייב לכ"ע אף על גב שבשעת הקלקול אינו בא התיקון היינו משום שהקלקול גורם תיקון יותר טוב לבסוף ותיקון גמור הוא שהרי אינו יכול לעשות התיקון אלא ע"י הקלקול עכ"ל.

ומתבאר בתוס' שאם הקלקול לא באותו זמן של התיקון אם הוי תיקון באותו מצב שלפני התיקון אין הגדרתו תיקון ובעי לתיקון טפי כדי להגדירו תיקון.

ובסברת החילוק בפשטות נראה דהנידון מה המעשה שלו דאם התיקון בא מיד לא חשיב כלל המעשה קילקול אלא תיקון ולכן אין מדד לרמת התיקון אולם אם מעשה התיקון מגיע אחרי א"כ מהות המעשה הוי קלקול ולכן בעי להגדירו מחדש למתקן וכל שלא הוי יותק מתקן חשיב מעשה מקלקל.

וכן מתבאר בתוס' גיטין יט. בד"ה מוחק וז"ל ומקלקל לא הוי דעל הכתיבה זאת תהא כתיבה העליונה רישומה ניכר טפי משאם היתה תחתונה לבדה עכ"ל ומתבאר דבעי למתקן טפי כדי להגדירו מתקן.

ומתבאר דלתיקון בעי יותר מהקלקול בשביל להגדירו לא מקלקל במעשה שמוגדר מקלקל ואם יהיה אותו דבר עדיין יוגדר מקלקל.

בגדר מקלקל האם הוי במעשה או בדין

ו. והנה יש לדון במקלקל בדין אבל לא במעשה בפועל כמו המבשל בשר וחלב דהוי מקלקל בדין אולם מתקן בבישול האם הוי מקלקל מכח המעשה או דהוי מקלקל מכח הדין.

והנה הגמ' קה: מקשה למה דאמרינן דקורע בחמתו הוי מתקן וחייב וכהאי גוונא מי שרי וכו' ומבאר רש"י וז"ל מי שרי והא תניא כו' אלמא לאו מתקן הוא שמלמד ומרגיל את יצרו לבא עליו עכ"ל ומתבאר דלא הוי מתקן אפילו שמוריד את הכעס כיון שעובר איסור ולמסקנת הגמ' שזה רק כעס חיצוני מתבאר בפשטות דאם קורע מחמתו הוי מקלקל אפילו שתיקן למעשה כעסו כיון שמחמת האיסור הוי מקלקל.

ומוכח דלא אזלינן בתר המעשה שתיקן כעסו אלא הדין קובע את התיקון וכיון דלדין הוי מקלקל לא מהני מה שלמעשיו הוי מתקן.

אולם במרכבת המשנה בפרק ח' הלכה ח' כתב להקשות וז"ל ובגוף פי' הראב"ד וכה"ג מי שרי והו"ל מקלקל תמהתי דלמה ליה להדר אחר איסור קורע בחמתו תיפוק ליה דאפילו קורע למרמי אימתא להוי מקלקל מחמת איסור שבת ולפ"ז כל המלאכות בשבת להוו קלקול ואין לומר דכל מלאכה שהיא תיקון בחול חייב עלה בשבת דא"כ המבשל בשר בחלב והחורש בשור וחמור בשבת או הזורע כלאים להוי מקלקל ואנן תנן במסכת מכות דיש חורש תלם אחד וחייב עלה משום שמנה לאוין וחד מינייהו יום טוב ובברייתא המבשל גיד וכו' ביום טוב עכ"ל.

ומתבאר דמקשה דאם איסור מגדיר מקלקל א"כ גם איסור שבת יגדיר אותו כמקלקל ויפטר בכל איסורי שבת מדין מקלקל ועי"ש שם במו"מ בדבריו.

ולכן כתב וז"ל אמנם מלשון רש"י שכתב שהרי מרגיל את יצרו וכו' נראה לפרש דאין הקלקול מצד האיסור אלא מצד עצמו דמאחר שהוא מרגיל את יצרו אין זה נחת לו מה שמשקיט כעסו לפי שעה וקלקולו יתר על תיקונו לקנות מדת הכעס ולפ"ז עיקר הקושיא מסיומא דברייתא היום אומר לו עשה כך וכו' ובזה נשמר רש"י מקושיא הנ"ל אך אכתי אין זה מספיק דכל מלאכה שהיא תיקון בשעתו וקלקול לאחר זמן יהא פטור וא"כ מי שטעה ותפר בגד באופן שלאחר זמן צריך לתפור באופן אחר יהא פטור וזה דבר אשר לא שמענו וגם דחוק לשון הגמ' וכה"ג מי שרי דהו"ל למימר וכה"ג מי הוה תיקון אלא מחוורתא כפי פי' הרב המגיד לדרך רבנו עכ"ל.

ומתבאר שרצה ליישב שרש"י סבר שלא מתקן כיון שיכעס אחרי אולם דחה דעכשיו הוי מתקן וכי אם יתקן ואחרי יתבאר דבעי תיקון אחר לא חשיב תיקון.

ולכן נוקט שאיסור מגדיר מקלקל כמבאר בפשטות דברי רש"י אפילו שהמעשה תיקון ומה דהקשה מאיסור שבת נראה דלא יושב שם לגמרי.

וכן נראה מלשון התוס' רא"ש וז"ל וכי האי גוונא מי שרי פירוש וכיון דאסור אף על גב דמיתהני לא כמתקן חשיב ליה עכ"ל.

והנה הרמב"ם בפרק י' הלכה י' כתב וז"ל הקורע כדי לתפור שתי תפירות על מנת לתפור שתי תפירות חייב אבל הקורע להפסידה פטור מפני שהוא מקלקל הקורע בחמתו או על מת שהוא חייב לקרוע עליו חייב מפני שמיישב את דעתו בדבר זה וינוח יצרו והואיל וחמתו שוככת בדבר זה הרי הוא כמתקן וחייב עכ"ל ומתבאר דמחייב קורע בחמתו דלא כמסקנת הגמ' ולא הפריע לו קושיית הגמ' שהוי מקלקל מכך האיסור של הכעס.

וברב המגיד פרק ח' הלכה ח' כתב וז"ל והדין הזה יצא לו מסוגיא שבפ' האורג (שם ק"ה ב') ששנינו שם הקורע בחמתו ועל מתו פטור וכל המקלקלין פטורין וכו' והקשו אימר דשמעת ליה לר' יהודה במתקן במקלקל מי שמעת ליה ותירצו הא נמי מתקן הוא דקא עביד נחת רוח ליצרו ואקשינן וכה"ג מי שרי והא תניא ר"ש ב"א אומר הקורע כליו בחמתו כו' יהי בעיניך כעובד גלולים ותירצו לא צריכא דקא בעי למירמי אימתא אאינשי ביתיה.

וממ"ש מתקן הוא דקא עביד נחת רוח ליצרו למד רבינו שכיון שהוא פוסק כר' יהודה במלאכה שאינה צריכה לגופה שהוא חייב עליה כל שהוא עושה הדבר דרך נקמה וכעס הרי זה נקרא מתקן אצל יצרו וחייב. ומ"ש וכה"ג מי שרי לא רצו להקשות על הדין שאמרו שהוא מתקן אצל יצרו אלא לומר ובחול נמי מי שרי כלומר שהיה להם לומר בברייתא ודבר זה אף בחול אסור וכו'.

אבל רש"י ז"ל והמפרשים האחרונים פירשו שהוא מקשה על התירוץ לומר דכיון דלא שרי לאו מתקן הוא ותירצו דברייתא דמחייב בגוונא דשרי הוא בדוקא וכגון דקא עביד למירמא אימתא אאינשי ביתיה. וזה דעת ההשגות וכ"כ שם א"א כמה נפלאים דבריו ומתמיהים אסופותיו שהרי אפילו קריעת בגדיו אם לא להטיל אימה קראוהו עובד גלולים כ"ש חובל בחבירו ואפילו לנקמה עכ"ל.

ומתבאר דמבין דלרמב"ם באמת חייב לשכח חמתו והוי מתקן ומה דאסור לעשות לא מחשיב מקלקל וקושית הגמ' רק לומר דאסור גם בחול לעשות ודלא כרש"י דהוי מקלקל מכח האיסור.

חקירה בעצם גדר מלאכה האם בעי מתקן או לא מקלקל

ז. והנה במה דמתבאר במשנה דמקלקלים פטורים מה גדרה האם כיון דבמלאכה בעי תיקון וכל דלא הוי תיקון הוי חסר בעצם או דילמא דהנידון הוי בקלקול לבד אולם לא בעי במלאכה תיקון.

ובהרחבת הנידון דמה מחשיב מלאכת מחשבת האם מה שיש תיקון בעצם המלאכה התיקון מחשיב מלאכת מחשבת.

או גם דבר שלא הוי עושה תיקון אלא רק לא קלקול כבר עושה למלאכת מחשבת דעצם מה שעשה בשיעור חשוב כל שלא קילקל כיון דעצם רצון בעשיה הוי מלאכת מחשבת.

ויש כמה ראיות בדבר.

א. והנה מתוס' קו. בד"ה בחובל וצריך לכלבו כו' כתב וז"ל וי"ל דאפי' במקלקל גמור משכחת לה דהויא צריכה לגופה כגון חובל ומבעיר באיסורי הנאה שסבר שיכול ליתן לכלבו ולבשל בו קדרה ור' אבהו אף על גב דלא חשיב צורך מצוה תיקון מ"מ צריכה לגופה חשיב עכ"ל.

ומתבאר דאם שרף איסורי הנאה חשיב מקלקל ולכאורה היה לדון למה חשיב מקלקל הרי מ"מ לא היה בזה שימוש כלל ולא הפסיד כלום וא"כ למה הוי קלקול דפטור עליה.

ומוכח דכל מלאכה שאין בה תיקון הוי חשיב קלקול ובעי במלאכה בעצם שמתקנת להחשיבה מלאכת מחשבת ולא מה דלא מקלקל.

ואפשר לומר דאולי גדר המלאכה במעביר הוי קלקול לכן בעי תיקון כדברי סוף התוס' לעיל שבעי תיקון יותר מהקלקול.

ב. הרמב"ם בפרק יא' הלכה ט' כתב וז"ל הכותב על מנת לקלקל העור חייב שאין חיובו על מקום הכתב אלא על הכתב עכ"ל והנה בפשטות מתבאר דאין שום מעלה עכשיו בכתב אלא רק לקלקל הוי חייב כיון שלא מקלקל ומוכח בפשטות דלא בעי מתקן אלא לא מקלקל ולגבי הכתב לא הוי מקלקל אפילו שלא מתקן וחייב.

אולם אפשר לדחות נהי דמעשיו עכשיו לא הוי מתקן אולם עצם מעשיו בעולם הוי מתקן ולכן חייב דהרי אחר יכול לקרוא ולהשתמש בזה וחישב מתקן וכן הובא סברא כזה במרכבת המשנה דכל מלאכה דהוי הגדרתה מתקן כמו כותב כל עשיה חשיב מתקן וכנראה דאפילו שלו לא הוי מתקן אחר יכול להשתמש בזה.

ג. הרמב"ם בפרק א' הלכה יז' כתב וז"ל כל המקלקלין פטורין וכו' חפר גומה ואינו צריך אלא לעפרה הרי זה מקלקל ופטור אף על פי שעשה מלאכה הואיל וכוונתו לקלקל פטור ומתבאר דחופר גומא ואינו צריך אלא לחול פטור מדין מקלקל.

וכתב הרב המגיד וז"ל חפר גומא ואינו צריך אלא לעפרה וכו'. מימרא פ' כלל גדול (שם ע"ג:) וטעם הקלקול הוא לר' יהודה כדאיתא התם. ואפי' לר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב ה"מ מתקן האי מקלקל הוא ע"כ. ומכאן שאם היתה הגומא במקום שאין בו קלקול אף על פי שאינו צריך לה חייב עליה לדעת רבינו ז"ל שפסק כר"י וזה פשוט עכ"ל.

ומתבאר דאם היה במקום שהגומה לא הוי קלקול חייב כיון שכל הפטור הוי מקלקל ומקשה באגלי טל חורש ס"ק ו' דמה עוזר שלא מקלקל הרי בעי מתקן ומיישב שהתיקון אצל העפר.

ומוכח דאפילו שהוי מלאכת חורש מתקן בעצם לא סגי שלא מקלקל אלא בעי מתקן למלאכת מחשבת וסגי במתקן חיצוני.

ד. ברש"י גיטין יט. בביאור מי דסבר שכתיבה של סיקרא ע"ג דיו לא הוי מקלקל כתב בד"ה מקלקל הוא וז"ל ולמאן דמיחייב לא הוה מקלקל כל כך שהרי כתבו ניכר עכ"ל ומתבאר דמה שניכר סגי שלא מקלקל ועי"ש בתוס' דפליגי על רש"י ונקטו דמסתמא יכתוב והוי מתקן.

ולכאורה נהי דלא מקלקל בעי שיהיה מתקן ומה תיקון יש במחיקתו.

ומוכח דלמלאכת מחשבת לא בעי מתקן אלא כל שלא הוי מקלקל סגי והוי במלאכה שבעצמותה הוי מקלקל כמו מוחק.

בדין מקלקל בחבורה האם הוי מלאכת מחשבת או דהתחדש שלא בעי מלאכת מחשבת

[א] והנה בקו. מתבאר שמקלקל בחבורה יש צד שחייב אפילו בלי שום תיקון וצ"ע מה אם המלאכת מחשבת דזה פטור מקלקל.

והנה התוס' עה. בד"ה טפי ניחא ליה כי היכי דליציל ציבעי' מקשים וז"ל ותימה דבספ"ק דחגיגה (דף י:) משמע דהא דפטר ר"ש מלאכה שאינה צריכה לגופה היינו משום דבעי מלאכת מחשבת וא"כ בחבורה דלא בעי מלאכת מחשבת ליחייב בה מלאכה שאינה צריכה לגופה עכ"ל ומתבאר מדבריהם שבאמת מתחדש שאין מלאכת מחשבת במקלקל ולכן מקשים שלא יהיה גם מלאכה שאינה צריכה לגופה בחבורה שזה גם מדין מלאכת מחשבת.

אולם לדברינו לעיל מתבאר דהוי שני סוגי מלאכת מחשבת בפועלה או בתוצאה וא"כ אפשר לומר שמה שנלמד שאין מלאכת מחשבת בחבורה הוי רק בתוצאה ולא במעשה שיש מלאכת מחשבת אפילו בחבורה.

ואפשר לומר דאולי באמת שם התחדש דזה מה שמבעיר זה תיקון וזה הלימוד מבת כהן ומילה לימד שיש דברים שאפילו שהצורה קלקול מוגדרים תיקון וא"כ חשיב דהוי מלאכת מחשבת.

וכן נראה מדברי האבן האזל פרק א' משבת הלכה ה' ס"ק ב וז"ל אלא ע"כ צריכינן לומר דהחידוש דחובל ומבעיר הוא זה גופא דהקלקול שלהם חשיב תיקון וכמו בכל מלאכות שבת בעינן תיקון ה"נ בחובל ומבעיר, אלא שהקלקול שלהם חשיב תיקון, דכמו שהאב דהוא מלאכת דש צריך תיקון ה"נ התולדה, אלא שהתורה חידשה דהחבלה וההבערה חשיבא כתיקון עכ"ל.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים