תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

בראשית
בראשית
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: פרשת בראשית פרק ב' פס א

ויכולו השמים והארץ וכו'

אמר רבא ואיתימא ר' יהושע בן לוי אפי' יחיד המתפלל בע"ש צריך לומר ויכולו דאמר רב המנונא כל המתפלל בע"ש ואומר ויכולו מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית שנאמר ויכולו אל תקרי ויכולו אלא ויכלו (שבת קיט:)

והנה בטעם הדבר צ"ב אמאי אמירת ויכולו חשיבא כשותפות במעשה בראשית, ואשר יראה בזה דהנה  כידוע תכלית הבריאה היא כדי שיכיר האדם בקיום הבוראו וידה לו, וכדכתיב  כל הנברא לשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו וכמו שהאריך בזה הרמב"ן  בראשית בא…

ונמצא בלא ההודאה וההכרה של האדם במעשה בראשית חסר בעצם בתכלת הבריאה והנה אמירת ויכולו עייננו עדות על מעשה בראשית וא"כ נמצא דבעצם אמירת ןיכולו מתקיים בזה התכלית של המעשה בראשית ולכן חשיב שותף.

ויברך אלהים את יום השביעי ויקדש אותו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהים לעשות. (ב ג)

מבואר בקרא, דטעם קדושת השבת הוא משום "כי בו שבת מכל מלאכתו וכו'", והנה יש להקשות דמה נתבטא השביתה ביום השביעי כיון שמעשה בראשית הושלם כבר ביום השישי כדכתיב ויכל אלוהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה, וא"כ הרי בלא"ה לא היה מה לברוא עוד דכבר הושלמה המלאכה בששה ימים ואין ראוי לקרוא לגמר המלאכה "שביתה", דשביתה הוא ענין חיובי של מנוחה והמנעות מעשית מלאכה, וזה ל"ש אלא במקום שראוי לעשות בו מלאכה ונמנע ממנה, וצ"ב.

והנה ברש"י עה"פ אשר ברא אלהים לעשות כתב "המלאכה שהיתה ראויה לעשות בשבת כפל ועשאה בששי כמו שמפורש בב"ר, ע"כ. שלשה בריות היה הקב"ה בורא בכל יום ויום, בא' ברא שמים וארץ ואורה בב' רקיע וגיהנם ומלאכים בג' אילנות ודשאין וגן עדן בד' חמה ולבנה ומזלות בה' עופות ודגים ולויתן וביום השישי ברא ששה בהמה חיה ורמש אדם וחוה והשדים, אמר ר' בניא "אשר ברא אלהים ועשה" אין כתיב כאן אלא "אשר ברא אלהים לעשות" כל מה שהיה הקב"ה עתיד לבריאת בז' הקדים וברא אותו בו', ע"כ בקיצור.

ולפי"ז מיושב היטב שחלות השביתה ביום השביעי התבטא בזה שהקדים וברא בשישי את מה שהיה עתיד להבראות בז', ומבואר ביותר כוונת דרשת חז"ל "ועשה אין כתיב כאן אלא "לעשות" דה"לעשות" מלמדנו את כל מהות השביתה ביום השביעי שהיא בזה שהקדים וברא בו' את מה שעתיד לבראת בז' וזה "ויקדש אותו כי בו שת וכו' לעשות", ודו"ק.

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים