תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ברכה מיוחדת בפרשת ראה
דברים
כותב החידוש: נועם אלימלך

מראה מקומות: פרשת ראה

טוב עין הוא יבורך

ראיה נכונה – מעשים ודברים ברורים הם ברכה, ומביאים ברכה

רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה . רְאֵ֨ה נָתַ֤תִּי לְפָנֶ֙יךָ֙ הַיּ֔וֹם אֶת־הַֽחַיִּ֖ים וְאֶת־הַטּ֑וֹב

כולנו משתמשים בפתגם אינה דומה שמיעה לראיה כולנו יודעים שבית הדין כשמגיע לפניו עדויות, הדבר הראשון בעדות חייב להיות שהעדים ראו ולא רק שמעו, וודאי שלא מעידים ברוח הקודש, עדים שיוחדו להעיד בקידושי אשה, ועומדים בחופה בסמיכות לזוג המאושר, לא מספיק ששומעים הרי את מקודשת לי, אלא הרב מסדר הקידושין אומר להם לראות בעיניהם את מעשה הקידושין. הסיבה לכך כי הראיה זה דבר כל כך ברור ואין הבנה ברורה יותר חזקה מראיה.

וכך הסברתי לתלמידים את המשנה ראה את המציאה לא קנה, ושואלת הגמרא למה ד' אמות שלו הנחשבים כחצירו, לא נחשבים כדי שיהיה לו לקנין, מתרצת הגמרא כי הוא התכוין לקנות בראיה ולא בקנין חצר ולכן לא קנה. ושאלו הרי חצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו, ומתרצים שהוא רצה לקנות בראיה דווקא ולכן לא קנה.

וצריך להבין הרי ראה את המציאה רוצה לקנות אותה בכל מצב העיקר שתהיה שלו שהרי לא יודע אם ימצא אחרת, אז למה הגמרא אומרת שהוא התכוון לקנות דווקא בראיה.

ההסבר בזה: א. כי ראיה אצל האדם היא כל כך ברורה ולכן כשרואה משהו מיד מנכס את הדבר אליו כי הראיה בעינים מפעילה מיד גם את הראיה הדמיונית ומשוכנע האדם שבגלל שהוא ראה ראשון, וזה כל כך ברור אצלו, אז זה שלו!  ולא רוצה בקנין אחר שמתפרש אצלו קנין חלש יותר מקנין הראיה.  ב. כשאדם רואה מציאה ובא אחר והגביה, זה שראה את המציאה ראה ברור ללא שום טעות באבחון, שהשני עשה קנין בריא נכון וחזק במציאה ולא הוא, ובמחשבתו יודע את האמת הברורה שלא הוא עשה את הקנין.

וזה מה שמסבירים הראשונים על הפסוק שנכתב אחרי מתן תורה . 'וכל העם רואים את הקולות ואת קול השופר'. פרש"י: רואים את הנשמע, ומבאר באבן עזרא. טעם רואים את הקולות. כי כל ההרגשות מתחברות אל מקום אחד. דההינו ראיה ושמיעה זה הרגשי חושי האדם שמתחברים יחד בהבנה ברורה שלו. ובספורנו, מחדד לנו את הפירוש, רואים את הקולות. כמו ולבי ראה. התבוננו בענין הקולות. והתבוננו מה לעשות. ובס' העמק דבר. רואים. שזכו להשיג לראות דבר נשגב ונעלה בקודש יותר ממלאך שאין כל האדם זוכה ויכול לראות.

ומסכם הרלב"ג. ומסביר שכל החושים שבאדם הם כדי לגרות את מחשבתו ולהביא אותו להבנה נכונה וברורה ללא דמיון ותיאור נלוים. ולכן אומר הנביא ומתוק האור שהאור מורגש רק בראיה והוא חזק מאוד כמו המתיקות שהיא מורגשת חזק בחוש הטעם, ולכן התורה הדגישה שנתינת התורה הק' שנאמרה מפי הקב"ה והם שמעו דברי אלוקים חיים היוצאים מפי הקודש וקבלו אותה עם ישראל ברורים ומובנים והיה מאיר ומתוק להם.

ולאחר ארבעים שנה אומר לנו הקב"ה תמשיכו להתמיד בלימוד התורה הקדושה והבנה נכונה שתהיה ברורה לכם כמו ראיה ממש ואין שמחה כמו הבנה ברורה ללא ספיקות וכמו שברכה זה דבר ברור וממשי וכן היפיך הברכה. כך צריך ללמוד את התורה ובזה יושפע לכם שפע ברכה וחיים טובים.

וכך כותב הספורנו בפרשתינו:   ראה. הביטה וראה שלא יהיה ענינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג בשאר האומות. כי אמנם אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והם שני הקצוות כי הברכה היא הצלחה יותר מן המספיק ע"צ היותר טוב. והקללה היא מארה מחסרת שלא יושג המספיק ושניהם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו:

ומבאר לנו האור החיים הק' בטוב טעם את מהות ושורש המצוה ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וכו'.  ונראה שהכוונה היא כי לפי שבא להבחירם בעולם העליון ולהמעיט כל טובות עולם הזה, וכדי שיתאמתו אצלם הדברים צריך שהמוכיח יהיה בו ב' עניינים, א' שיכיר הכרה חושית בטוב העליון, והב' שהשיג השגת טוב עולם הזה וקנייניו, כי אם המוכיח יהיה מושלל מקנייני עולם הזה לא יאמנו דבריו למשיגי טובת עולם הזה כי יאמרו אין אומרים למי שלא ראה יבא ויגיד שאם היה טועם טעמי הנאות גדולת העולם הזה וקנייניו ותענוגיו לא היה ממאיסו ובוחר בזולתו ובזה לא יטו אזנם לקבל דבריו, גם הבא להפליג בטוב עולם הבא לא יוצדקו ולא יאמנו דבריו לשכל הטבעי כל שהוא עצמו אין דבריו אלא מפי האמונה והוא לא ראה ולא ידע, ולזה אמר מושיע ורב האיש משה ראה אנכי פירוש אלי תראו ותצדיקו ותשכילו להצדיק הדברים, כי הוא השיג להכיר טוב עולם הזה כי היה גדול מאוד וגבור ומלך ועשיר גדול כאומרם ז"ל (שכת צ"ב.), ויפה דודי אף נעים גם בטוב העליון הכיר כי עלה שמים וטעם טעם עליון, ואחר שהשיג הכרה חושיות הכרת ב' דברים והשגתם אמר להם הדברים האמורים בענין כאשר אבאר, ואומרו ראה לשון יחיד כי ראיה זו כלן שוים בהכרתה כאיש א' שגלוי לכל השגת משה בעולם הזה ובעולם הבא:

ומבאר לנו בספר הק' העמק דבר מתפרש זה המקרא האיך תהי הברכה איש כמתנת ידו. לפי אופן מתנת ידו כך יהי׳ שפע ברכה ממנו ית׳ ובמה תהי הברכה כברכת ה׳ אלהיך אשר נתן לך. לפי הברכה שנתן לך עד כה בזה יהיה הברכה עתה. שהרי אין ראוי לברך למי שלא למד שיתברך בתורה או למי שאינו עוסק שיתברך בעשירות. וכמש״כ בס׳ בראשית מ״ח עה״פ ישימך אלהים כאפרים וכמנשה. אלא לפי ערך הברכה שנתן לו ה׳ אם בתורה אם בבנים אם בעושר יהי׳ מבורך בכל מועד בשפע

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים