תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ברכות וקללות בהרי גריזים ועיבל
כללי

מראה מקומות: בה"ג פרשה סד, רס"ג פרשה נז, רמב"ם ורמב"ן שורש ג

הבה"ג (פרשה סד) והרס"ג (פרשה נז) מונים בין המצוות את מעמד הברכות והקללות בכניסה לארץ, והרמב"ם (שורש ג) משיג על כך שאינה מצוה לדורות, והרמב"ן שם מתרץ כי כשאדם מקיים את ה-י"א מצוות או עבירות שעליהם נאמרו הברכות והקללות, הוא נכנס תחת הברכה או הקללה, לכך הם נחשבים לדורות.

עוד אולי ניתן לומר, כי אם למשל לא היו מורחים דם על המשקוף בפסח מצרים, אין טעם לחזור היום למצרים למרוח דם על המשקופים, וכן שאר ההוראות הנקודתיות שהיו במדבר.

אבל אם לא היו מקיימים את מעמד הברכות והקללות, היינו מחוייבים בו עד היום, לכן היא נחשבת מצוה לדורות, כי למעשה מחוייבים בה, אלא שכבר קויימה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים