תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

גדולה תפילה יותר מן הקרבנות
ויקרא
כותב החידוש: דניאל זרקון

מראה מקומות: פרשת ויקרא פאר א פסוק ב

   "אדם כי יקריב מכם קרבן לה'" (ויקרא א, ב).

   ובגמרא בברכות (דף לב עמוד ב): "ואמר רבי אלעזר, גדולה תפילה יותר מן הקרבנות" וכו' (עיין שם הלימוד בגמרא שנלמד מן הפסוק).

   השאלה שעולה מיד, והיא אכן דורשת התבוננות: אם התפילה גדולה יותר מן הקרבנות, אז מדוע בכלל צריך קרבן? הלא אפשר להתפלל במקום זה. וגם בזמן שבית המקדש קיים, עדיף להתפלל מאשר להביא קרבן. ובכלל מה שאנו מבקשים לחזור לעבודת בית המקדש ולקרבננות, והרי התפילה גדולה יותר.

   ונראה לבאר בזה, שעניין התפילה שהיא גדולה יותר מן הקרבנות, היינו מצד שהיא דבר שהאדם יכול לעשות בכל עת וזמן, לפנות לה' יתברך בתפילה, והרי כך היה באמת עד שבאו עזרא הסופר ובית דינו ותיקנו שמונה-עשרה ברכות, כי ראו שהאנשים כבר לא יכולים לסדר תפילה בעצמם.

   והקרבן, הרי צריך לקנות כבש, ולהביאו לבית המקדש ולעשות פעולות. ואם-כן מה שהתפילה גדולה יותר מהקרבן הוא מצד ה'זמינות' שהיא אפשרית בכל עת וזמן, אבל באמת הקרבן פועל יותר מן התפילה שכן מצינו במקום אחר בגמרא שהתפילה היא כקרבן, כלומר כדוגמת קרבן, ולא במקום ממש. 

   ולאחר העיון ראיתי שדברים אלו מכוונים לדברי רבינו המאירי ב"חיבור התשובה למאירי" (משיב נפש מאמר ב פרק יב), ועיין שם שכתוב עוד תירוץ בזה.

   ובגמרא בברכות (שם הד"ה הראשון בעמוד) אמרו שהתפילה גם יותר גדולה ממעשים טובים, ע"ש. ובפני יהושע כתב שהמפרשים כוונתם ש"שכר" התפילה גדול משכר מעשים טובים, והוא חולק על זה. ואולי גם פה מדובר על עניין "שכר" התפילה שהיא יכולה להגיע ששכרו של האדם יהיה יותר מ"שכר" עבור הקרבת קרבן.

   אמנם לאחר העיון בדבריו, סברתו של הפני יהושע בקיצור נמרץ היא כך: שתפילה יותר גדולה ממעשים טובים היינו לעניין "לבטל גזר דין", שלזה התפילה מועלת יותר, מאשר אדם שיש לו הרבה מעשים טובים ולא מתפלל, שהמעשים הטובים לא בהכרח יבטלו את גזר דינו, והתפילה מועלת יותר ממעשים טובים כדי לבטל את גזר הדין.

   ואם-כן אפשר לומר גם לעניין "תפילה גדולה יותר מקרבן" והיינו שלעניין "לבטל גזר דין" היא אכן מועילה יותר מאשר שהקרבן מועיל שהרי כשזועקים אל ה' יתברך בתפילה הוא עונה לישראל בצרתם ומושיע (ובגודל מעלת התפילה עיין בספר "נדחי ישראל" פרק ה למרן ה"חפץ חיים" שלא נענו ישראל מצרותיהם אלא בתפילה).

   [אכן יש להקשות על כך, מה עניין הקרבן לביטול גזירות, אך אפשר להוכיח שהקרבנות מבטלים גזירות מעל ישראל, כמו שמצינו במסכת גיטין באגדות החורבן אודות אותו זקן רשע שאמר לרומאים שאילולי תמיד של בוקר ותמיד של בין הערביים יכבשו השונאים את ירושלים, ובאותו היום כשהורידו להם סל של זהב העלו להם דבר אחר במקום כבש, אם-כן רואים אנו שהיה הקרבן מכפר על העם כולו ודוחה מעליהם את הגזירות, ובתפילה יכולים להיוושע בתשועה גדולה ומיד, וכמו שאמר להם ירמיה הנביא על שערי בבל שמעיד עליו שמים וארץ שאילולי בכו בכיה אחת בעודם בירושלים לא היו גולים. והיינו בתפילה וחזרה בתשובה עם 'שערי דמעה' היו נענים].

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

מלאכת חורש

מקום ארון אינו מן המידה

מה בין: "וְאֵין מַיִם לִשְׁתֹּת הָעָם" לבין: "וְלֹא הָיה מַיִם לָעֵדָה"? 

פרשת תרומה

פרשת תצווה

בלבבי משכן אבנה

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים