תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

גדר מצות יבום, ודין פטור ערוה
יבמות
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: יבמות דף ג' עמוד ב'

הנה בעינן למידק אהא דאיסור אשת אח הוי אחד מעריות האמורות בתורה, מה נאמר בדין יבום ביחס לאיסור אשת אח האם איסור א"א סותר לדין יבום ורק כיון דא"א להעשות המצווה אלא לדחות את האיסור הרי העשה דיבום דוחה את האיסור דא"א או דלמא דאין איסור א"א סותר לדין יבום כלל וכל איסור דא"א לא נאמר במקום יבום, והנה תוס' (דף ג' ע"ב ד"ה לא) כתב להקשות בז"ה וא"ת ואמאי לא ילפינן דלידחי מעשה דייבום דדחי לא תעשה דכרת דאשת אח עכ"ל, ומבואר מכוח קושיתו דסבר דוודאי דאיסור א"א סותר לדין יבום, וכתב לתרץ בז"ה ואומר ר"י דמאשת אח לא מצי למילף בעלמא דלידחי עשה לא תעשה שיש בו כרת דשאני אשת אח דמצותו בכך ואי אפשר בענין אחר לקיים מצות יבום דאל"כ בטלה מצות יבום עכ"ל, ומבואר דעיקר דין היבום סותר לאיסור א"א ורק משום דאין מקום לדין יבום אלא בדחית האיסור א"א הרי הוא דוחה, ולפי"ד נמצא דאיסור א"א הרי הוא איסור כולל בכ"ג, וה"נ סבר הרשב"א (לקמן דף ח' עמ' א' ד"ה רבא), אולם הרמב"ן (לקמן דף נד' עמ' ב') כתב בגדר איסור א"א בז"ה ואיכא למימר כשפרט לך הכתוב אשת אח שאין לה בנים לאחר מיתת בעלה דמצוה, גלי שאין בכלל איסור אלא אשת אח במקום דליכא צד יבום דהיינו יש לה בנים אבל אין לה בנים אפילו בחיי בעלה כיון שאלו עמדה אצלו סופה להתייבם מתחלה לא חל עליה שם אשת אח כלל עכ"ל, ומבואר מדבריו דאיסור א"א לא נאמר כלל במקום יבום, כלומר דהיכא צד יבום אזי משפט היבום תובע דליכא איסור אש"א כלל, ולפי"ז אפשר להרחיב ביאור חובת היבום כמין חומר דמה דהאח המת מוכרח לדין יבום אין זה מטעם סתמא דכיון דהוא אח המת הרי הוא אכתי מחויב אלא יש לו חיוב בעצם הישיבה יחדו, כלומר דחובת יבום וזיקת היבום אינם מגיעים עם הנישואין דאז הוא מחויב להעמיד את שם אחיו אלא מיד דאיכא להם ישיבה יחדו הרי יש לו זיקה בינו לבין אחיו, והיכא שמת אחיו אחר שנשא אשה הרי הוא מחיוב להעמיד את שם אחיו, וזיקתו אינו לאשת אחיו אלא זיקתו הוי מאחיו כיון דהם ישבו יחדו, ולפי"ז אפש"ל דאין איסור א"א סותר לדין יבום, דבאיסור א"א נאמר דאין לאח לסתור את מקומו של אחיו במקום אשתו, אך אכתי דאמרינן דכוח זיקתו הוי מאחיו א"כ הרי הוא ממלא את מקום אחיו והרי הוא אינו סותר כלל לערוה דאחיו ואין איסור א"א סותר לדין יבום, ועוד ראיה אפש"ל מהא דכתב רש"י (דף ג' עמ' ב' ד"ה שאין) הואיל ופטרה הכתוב מזיקתו הרי היא עליו באיסור אשת אח שיש לה בנים שהיא בכרת דכתיב ערות אשת אחיך אבל בעלמא לא רמי' איסור אשת אח עלה ושריא ליה עכ"ל, ומבואר מדבריו נמי דאיסור א"א אין מקומו אלא היכא דיש לו בנים וכ"ז שאין לה בנים הרי ליכא איסור א"א, ועוד דבכ"מ דכתב לאסור א"א הרי הוא כתב כאשת אח שיש לה בנים, ולפי"ד הדבר מחוור טובה דכ"ז שאין לה בנים אין איסור א"א ודוק.

מבואר במתנ' דהיכא דאחת מנשי המת הוי ערוה על היבם הרי ליכא חובת יבום ואף ליכא דין חליצה, וביותר דינא הוא דצרת ערוה נמי פטורה, ונפתח בדינא דערוה פטורה מיבום, הגמ' לקמן (דף ג' עמ' ב') מנה"מ דת"ר אשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה עליה מה ת"ל לפי שנאמר יבמה יבא עליה שומע אני אפי' באחת מכל עריות האמורות בתורה הכתוב מדבר נאמר כאן עליה ונאמר להלן עליה מה להלן במקום מצוה אף כאן במקום מצוה ואמר רחמנא לא תקח ואין לי אלא היא צרתה מנין ת"ל לצרור ע"כ, ומבואר בגמ' דדין יבום נאמר דווקא היכא דליכא אלא איסור אשת אח, אך אם האיסור ערוה הוי בתו או אחת מכל העריות שבתורה לא הותר איסור ערוה בשביל דין היבום, ובטעם הדבר דדווקא אשת אח דיקא הותר בשביל דין יבום ולא שאר עריות יתבאר ביותר בעז"ה לקמן, אך אכתי אפשר לומר טעמא אחריתי, דהנה מה דאמרה התורה בדין יבום הוי שאח המת יעמוד במקום אחיו להעמיד את שמו בעולם, וא"כ כל יכולתו לעמוד במקום אחיו הוי רק היכא דהסותר לזה הוי איסור אשת אחיו בעצמו שבהא ליכא איסור במקום יבום, אך אם א"א עומדת עליו בערוה אחרת הרי אין הוא יכול לעמוד במקום אחיו, דהרי לאחיו היא לא היתה ערוה ולו היא ערוה וא"כ אין לו כוח למלאות את מקומו של אחיו דהרי הוא באמת לא עומד במקום אחיו אלא במקום שבא להפקיע איסור ערוה והא לא נאמר בדין יבום, וראיה לדבר מהא דאיתא לקמן (דף מד' עמ' א') הכי השתא ב' בעלמא אמרת לאו בני חליצה ויבום נינהו צרת ערוה מיבעיא אלמה לא אצטריך סד"א ערוה אבראי קיימא ותתייבם צרתה קמ"ל דאסירא ע"כ, ומבואר בהו"א דאיכא סברא דכיון דאחת מנשי המת היא ערוה על היבם הרי היא לא חלק מבית אחיו לגבי דין היבום והרי צרתה תשתרי להתייבם, מצינו למדין דכיון דהיא ערוה עליו הרי לא מיקרי בה בית אחיו, ומש"ה דינא הוא דערוה לא מתייבמת כיון דהוא לעולם לא יעמוד במקום אחיו, ומש"ה נמי צרת ערוה אינה ראויה ליבום כיון דדין התורה הוא לעמוד במקום אחיו והרי כיון דהכא אחד מנשי המת אסורה לו הרי הוא לעולם לא יעמוד במקום אחיו כך נראה הכא בקצרה.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים