תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

גירושו של אדם כמותו
בראשית
כותב החידוש: שחר שמואל

מראה מקומות: מדרשי חז"ל

"ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. כי ביום אוכלך ממנו מות תמות…… ותיקח מפריו ותאכל ותיתן גם לאישה עמה ויאכל…… ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך ותאכל מן העץ אשר ציוויתיך לאמר לא תאכל ממנו…..בזעת אפך תאכל לחם עד שובך אל האדמה כי ממנה לוקחת כי עפר אתה ואל עפר תשוב" (בראשית ב, יז,…..ג, יט,) הקב"ה הזהיר את האדם שאם יאכל מעץ הדעת, אז בו במקום ובאותו יום הוא ימות. ובמה מתבטא המוות? בכך שהוא יחזור להיקבר באדמה שממנה הוא נוצר.

אך כפי שידוע מהמשך הכתוב, אדם הראשון לא מת באותו יום, אלא המשיך לחיות עד גיל 930, שנאמר "ויהיו כל ימי אדם אשר חי תשע מאות שנה ושלושים שנה וימת" (בהמשך- ה, ה,) ואם כך, אז יוצא שאלוקים לא עמד בהזהרה שלו ולא קיים את דיבורו. ואם כך, אז איך יתכן כדבר הזה?!

חז"ל אומרים, שיומו של הקב"ה, זה 1000 שנה, שנאמר "כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול" (תהילים צ, ד,). אז מכיוון שהאדם הראשון היה יציר כפיו של הקב"ה, אז גם עבורו, יום אחד נמשך 1000 שנה. אז מכיוון שהאדם מת תוך פחות מ1000 שנה, אז נחשב עבורו שהוא כן מת באותו היום.

אך עלה לי בסיעתא דשמיא הסבר אחר המסתמך על שני דברי חז"ל שונים:
1- "יפה שעת אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל (תענוגי) העולם הזה" (מסכת אבות פרק ד' משנה יז')
2- "צדיקים- אף במיתתם קרויים חיים, ורשעים- אף בחייהם קרויים מתים" (גמרא מסכת ברכות דף יח' עמוד א')

יוצא אם כן, שהחיים בעולם הזה, הם כמו מוות ביחס לעולם הבא.
ע"פ זה מובן מה הכוונה כאשר הקב"ה אמר לאדם הראשון "כי ביום אוכלך ממנו מות תמות". כרגע אתה נחשב חי, רק בגלל שאתה נמצא בגן עדן (בעולם הבא). כי בעולם הבא, כל מי שנמצא בו, נחשב חי- שמה נמצאים החיים האמיתיים. אך אם תאכל מעץ הדעת, אז תמות, איך? ע"י כך שאסלק אותך מגן עדן (מעולם החיים) לעולם הזה עולם השקר (שקר זהוי סוג של מוות).
ומכיוון שהאדם חטא, אז זה מה שקרה, שנאמר "וישלחו ה' אלוקים מגן עדן…ויגרש את האדם" (בראשית בהמשך- כג- כד). וכל מי שנמצא בעולם הזה, נחשב כמת, ביחס לעולם הבא. ז"א ש"ביום אוכלך ממנו מות תמות", לא הכוונה שבאותו היום אלוקים יקח ממך את נשמתך, אלא שבאותו היום, הוא יקח אותך מגן עדן.

ולכאן אפשר להוסיף את הוורט המדהים ששמעתי על דברי הגמרא במסכת קידושין דף מא' ע"א- "שלוחו של אדם כמותו".
הכוונה היא, שאם לדוגמא שלחו לי הזמנה מסניף הדואר, לבוא לאסוף חבילה שהגיעה אלי. אך מכיוון שלא יכולתי ללכת, אז שלחתי לסניף הדואר את הבן שלי שיאסוף עבורי את החבילה, אז זה כמו שאני הלכתי. שהרי הבן שלי הוא כמותי, וזה הכוונה ששלוחו של האדם, הוא כמו האדם עצמו- כמותו.
אך הסבר אחר אומר כך- שלוחו של אדם, הכוונה בכך שאלוקים שלח את האדם הראשון מגן עדן, אז זה כמותו. הכוונה שזה כמו שגזרת עליו מיתה עכשיו.

ע"פ זה מובן מה הכוונה כאשר הקב"ה אמר לאדם הראשון "כי עפר אתה ואל עפר תשוב". כרגע אתה נמצא בגן עדן, אך זה לא המקום שממנו נוצרת, אלא נוצרת מהאדמה של העולם הזה, שנאמר "וייצר ה' אלוקים את האדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים" (לפני כן- ב, ז,) ולאחר מכן אלוקים יצר את גן עדן, שנאמר "ויטע ה' אלוקים גם בעדן מקדם" (בהמשך- ח,) ולאחר מכן הוא לקח את האדם מהעולם הזה והניחו בגן עדן, שנאמר "וישם שם את האדם אשר יצר…ויקח ה' אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה" (בהמשך- ח- טו) אך אם תאכל מעץ הדעת, אז תחזור אל העולם הזה שממנו נוצרת.
ומכיוון שהאדם חטא, אז זה מה שקרה, שנאמר "וישלחו ה' אלוקים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם" (בהמשך- ג, כג,) ז"א ש"מעפר באת ואל עפר תשוב", לא הכוונה שתקבר באדמה, אלא שתשוב לחיות בעולם הזה, שבו נמצאת האדמה שממנה נבראת.

יוצא ע"פ הפירוש הזה, שאלוקים כן עמד בהזהרה שלו וכן קיים את דיבורו. גם הוציא את האדם מגן עדן וגם השיבו אל האדמה אשר ממנה נוצר. אז איך יתכן לומר כדבר הזה שאלוקים לא עמד בהזהרה שלו ולא קיים את דיבורו?!

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

רצון פנימי של דוד המלך

תפילין איך התחיל הסיפור והמצווה

למי הפתילים..

מסע החיים

כי אין הצר שווה בנזק המלך

בכך מסתיים שבחה של אשת רבי עקיבא?

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים