תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

דווקא אתם קרויים אדם!
ויקרא
כותב החידוש: משה וינר

מראה מקומות: פרשת ויקרא פרק א' פסוק ב'

"דבר אל בנ"י ואמרת אליהם אדם כי יקריב מכם קרבן…" (פ"א, ב')

התורה פותחת את ספר 'תורת כוהנים' בהדגשת לשון 'אדם כי יקריב מכם'- ולא נוקטת כפשוטו, כמו שמקובל בדרך כלל 'איש כי יקריב מכם'. ולכאורה זוהי לשון שצריכה הבנה. ועי' ברש"י ובמדרש תנחומא במה שביארו שהכוונה היא לאדם הראשון.

אך הרש"ר הירש מכריח מכך תובנה שונה- שבמילה 'אדם', מבטאת התורה מסר לכל אדם באשר הוא, ולא רק לאיש מישראל. כל אדם זכאי להקריב קרבן בבית המקדש, מלשון התנאי 'כי יקריב', למדנו שמדובר כאן בנדרים ונדבות, ובפירוש נאמר בתורה שבע"פ שנכרים נודרים ונודבים. (וכמש"כ 'כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים)

וגם רש"י (חולין ה' ע"ב) תופס את ה'אדם' האמור כאן במשמעותו הרחבה; הווה אומר הלשון כוללת את כל האנושות ולא רק את ישראל.

ואולם, הבנה זאת נתקלת בקשיים משום שלדעת רשב"י (ב"מ קיד ע"א ויבמות סא' ע"א) 'אתם קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם'. וא"כ מדוע נוקטת התורה כאן בלשון אדם הפונה לכלל האנושות, והרי לדעת רשב"י זהו מאמר ספציפי וממוקד הפונה אך ורק לעם אחד; ישראל.

והנה, הרש"ר הירש במבטו רחב האופק כבר שם לב לכך, וביאר שהרי 'אדם' נאמר כאן כניגוד אל בני ישראל שלפניו, משום כך הכל מודים ש'אדם' מתפרש כאן ככלל- במשמעותו הרחבה. (לכלל האנושות)

ונראה להוכיח תירוצו זה ע"פ מאמר הגמ' ביבמות שהקשתה על רשב"י מהפסוק בבמדבר (לא, מט) ונפש אדם ששה עשר אלף- וזה נא' גם על נכרים, ותירצה ששם זה משום בהמה, כלומר כלפי בהמה כולם קרויים אדם, וא"כ גם פה שלפני זה היה את בנ"י וכעת קוראו אדם משום שזה נאמר כלפי כלל האנושות. מוכח, אפוא, שלשון אדם מתפרשת לכל הכיוונים ולצדדים, ונאמרה כלפי כולם. אמנם, בעקבות ראייה זו (שמרומזת בפירושו להדיא) צפות ב' הערות אחרות-

מדוע הגמ' שם ביבמות לא הקשתה לפירוש זה של הרש"ר, ממאמר הכתוב כאן בויקרא 'אדם' שנאמר כלפי כלל האנושות וזה נוגד את דעתו של רשב"י, ולאח"מ שתתרץ ע"פ ביאורו של הרש"ר הירש גופא? ועו"ק, אולי כל הראייה שהובאה מבהמה היא רק כלפי בהמה, אבל גבי בני האדם יסוד זה כלל אינו נכון?

מוכרחים אפוא, בעקבות הערות אלו, ללכת כפי פירושי רש"י בשם הויק"ר, והתנחומא.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים