תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

דין אונס דלא שכיח ובגדר תקנת אונס בגיטין
כתובות
כותב החידוש: דוד גולדשילד

מראה מקומות: ב':

דין אונס דלא שכיח ובגדר תקנת אונס בגיטין.

כתבו התוס' ב': ד"ה דלמא מת דהוי כל"ק שאין אונס בגיטין והק' התוס' מאכלו ארי דאין הוי גט כיון שזה אונס דלא שכיח והא קיי"ל אין אונס בגיטין ואמאי אי"ז גט ותי' תוס' דיש חילוק בין אונס דשכיח לאונס דלא שכיח ובלא שכיח הדרו לדינא דיש גט באונס.

וביאור החילוק כיון דסברת פרוצות וצנועות לא חיישינן בגוונא דלא שכיחא אונסא כלל. וכן בדינא דנאנס ולא בא דאי"ז אונס לפוטרו אמנם באונס דלא שכיחא יחשב אונס. וכ"ה ברמב"ן ובר"ן בגיטין עג. דכתבו לחלק בין אונס דשכיח ללא שכיח, דהר"ן בגיטין כתב דאע"ג דאין טוענין טענת אונס בגיטין, אונס דלא שכיח לא טעין כלל כיון דלא אסיק אדעתיה. ולכאורה אמאי לא כתב הר"ן דלא שכיח תקנ"ח שלא יהיה אונס בגיטין אלא מקור דבריו מהרמב"ן בגיטין דכיון שלא עדיפא גיטין דקביל עליה כל אונסא.

ובפירוש דברי הרמב"ן והר"ן י"ל דהנה הדין בתקנ"ח דאין אונס בגיטין הוי משום אפקעינהו רבנן לקידושין מיניה וכתב רש"י דהתקנה הוי שהקידושין יהיו ע"י גיטין שתקנו חכמים והיינו שחז"ל תיקנו שגט כשר והא דמהני לדאוריתא הוי מדין אפקעינהו וכגון אם הקידושין היו מתחילה דרבנן לא הו"ל דין אפקעינהו אלא הא דהוו מדאו' אף אי אין אונס בגיטין מדרבנן והוי גט מדרבנן ויועיל רק מדין אפקעינהו לקידושין. וכ"מ במתני' דמעכשיו אם לא באתי עד יב' חודש ונאנס ה"ז גט, והיינו דהתקנ"ח דאין טענת אונס להפקיע הגט וממילא ה"ז גט.

ופירוש התקנה דאין טענת אונס וה"ז גט מבואר ברמב"ן וברא"ה שההתנאה דאם לא באתי אין נאמר באופן של אונס ולכן כשיטען באונס לא באתי אזי לא יהא טענת אונס. וממילא באונסא דלא שכיחא כלל לא מהני התקנה כיון דלא קביל עליה אונסא דלא שכיח אפילו כשיקבל ע"ע כל אונסין.

והנה לאחר דינא דאפקעינהו ומופקע מהקידושין יהיה נפ"מ דלא יהא איסורי כהונה וקורבה כגון אחות אשתו לאחר הגירושין כיון דנעקרו הקידושין למפרע, וברמב"ן בשם הרא"ה משמע דגט שהיה באונס והוצרכו לדין אפקעינהו אין מדרבנן איסורים ובבית מאיר תמה איך לא נכתב בשו"ע לדינא.

והנה בראשונים מובא [הרמב"ן בשם י"א ובשו"ת הרשב"א] דבאמת אין הקידושין בטלים כיון שהמגרש אינו רוצה שיהיו קידושין בטלים דאזי כל בעילתו בעילת זנות אלא הוי כאיום וכדי להימנע מאפקעינהו כולל בדבריו של התנאי אף אונסין וכן ציין הרעק"א בגליון הש"ס.

ואפשר לבאר ביותר דהא גדר התקנה דההתנאה אם לא באתי הוי נמי באונס ואיך מתקנים גט מדאו' אלא עבדינן אפקעינהו והמגרש עביד כתקנ"ח ועושה שההתנאה כלולה בה נמי אונס ולפי"ז לא שכיחא כלל לא שייך לדיני אונסין וממילא לא כולל בזה דבריו בתנאו ולכן לא תיקנו בזה כלל דאין אונס בגיטין ונשארנו בעיקר הדין דיהיה טענת אונס.

ובתוס' [ד"ה וסברת] כתבו דלא שכיח הוי משום דלא שייכא התקנה דפרוצות וצנועות

 

כלל ולכן לא תקינו, אך משמע שגדר התקנה קיימת, ולפי"ד הרמב"ן והר"ן אין גדר התקנה באונס דלא שכיח, והנה תוס' בד"ה דלמא מת הקשה אמאי לא חיישינן דתפול קמי יבם ויהא גט, ותי' דבמקום דלא שכיח לא אסיק אדעתיה.

ונראה לבאר דאף באונס דהוי לא שכיח גמור יש טענה דלא אסיק אדעתיה וכ"מ בתוס' בגיטין עג'. דהביא הסוגיא הכא "ודחי אונס דשכיח שאני דהו"ל לאסוקי אדעתיה" והיינו שכל אונס דלא הו"ל לאסוקי אדעתיה הוי אונס דלא שכיח, ולכך פירשו התוס' דחשש שמא תפול לפני יבם הוי דבר דאסיק אדעתיה אף בלא שכיח, וכ"כ הרעק"א בדו"ח שם בגיטין. ובמקום דלא אסיק אדעתיה כלל אין אונס והוי לא שכיח, ולפי"ז ה"ה הכא דהקשו התוס' אמאי באונסא דלא שכיחא לא נאמר תקנת אונס בגיטין, י"ל דתוס' ס"ל דכיון שבכל אונס שתיקנו עליו הוי נמי דלא אסיק אדעתיה ותקינו רבנן טענת אונס ולכך קשיא לתוס' אמאי בלא שכיח אין אונס, ולכך הוצרכו תוס' למימרא דלא שייכא טעם התקנה דצנועות ופרוצות. ולפי"ז לראשונים באופן דאונס לא רוצה הגט אך לתוס' הוי משום לא אסיק אדעתיה.

הנה דן הרע"א בליקוטים באונס דבשעת הגט לא שכיחא כלל ועד יב' חודש היה מצב של שכיחא ממש לפי מה נמדד האונס, וכתב הרע"א דמסברא אין טענת אונס כיון דעתה יהא חשש צנועות ופרוצות ושייך טעם התקנה, אך בשו"ע משמע דאם בשעת ההתנאה לא הוי אונסא דשכיחא שייך טענת אונס.

והנה נחלקו תוס' והראשונים דלתוס' בלא שכיח לא קיים טעם התקנה דפרוצות וצנועות וממילא אי בזמן של הגט לא שכיח אין טעם לתקנה ולר"ן והרמב"ן דלא שכיחא כלל לא אסיק אדעתיה ולא מהני כלל התקנה דאין אונס וממילא בזמן ההתנאה כיון דלא אסיק אדעתיה כלל יהא אונס.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים