תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

דין אמן יתומה מתי נאמר
כללי

מראה מקומות: אמן

דין אמן יתומה מתי נאמר

ממתי נחשב אמן יתומה שהרי אדם אומר אמן סתם אין איסור ואיך שעונה אמן שלא שומע הברכה נחשב אמן יתומה מה שונה מעונה סתם ואם בגלל שזה סמוך לברכה אז אומרים אמן יתומה כמה השיעור של סמוך לעבור איסור שאם לפ"ז אחר שיעור אין איסור לענות אמן סתם?

יש שלוש הגדרות לאמן יתומה

1  שלא יודע על מה עונה ורק בצריך לברכה באופן שיוצא י"ח אז נאמר האיסור

2  י"א שרק בלא שומע כלל מהברכה ועונה

 3 י"א שיודע על מה מברכים אפילו בלא צריך ולא יוצא י"ח אסור לענות

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מז עמוד א

 תנו רבנן: אין עונין לא אמן חטופה, ולא אמן קטופה, ולא אמן יתומה, ולא יזרוק ברכה מפיו. בן עזאי אומר: כל העונה אמן יתומה – יהיו בניו יתומים, חטופה – יתחטפו ימיו, קטופה – יתקטפו ימיו, וכל המאריך באמן – מאריכין לו ימיו ושנותיו.

תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת ברכות פרק ח

 תני אין עונין אמן יתומה ולא אמן קטופה ולא אמן חטופה בן עזאי אומר העונה אמן יתומה יהיו בניו יתומים חטופה יתחטפו שנותיו קטופה [דף סב עמוד א] תקטף נשמתו. ארוכה מאריכין לו ימיו ושנותיו בטובה. איזו היא אמן יתומה אמר רב הונא דין דיתיב למיברכה והוא ענה ולא ידע למה הוא ענה.

תשובות הגאונים החדשות – עמנואל (אופק) סימן לט

אמן יתומה כגון דעני ולא ידע אמאי עני, חטופא דעני קודם שיגמר הברכה, קטופה דעני לאחר גמר ברכה באיחור רב אחר גמר הברכה +ע' ירושלמי ברכות סופ"ח, דף יב, ג+.

רבינו יונה על הרי"ף מסכת ברכות דף לה עמוד א

אין עונין לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן יתומה וכו'. חטופה הוא שחוטף המלה ואומר אותה במהירות. קטופה הוא שאינו מזכיר כל האותיות ויתומה פירשו בירושלמי כגון ההיא דמיחייב לברכה והוא עני ולא ידע מאי דעני ומקשינן על זה מדאמרינן בסוכה בפ' החליל (דף נא א) מעשה באלכסנדריא של מצרים שהיתה בית הכנסת גדולה ולא היו יכולים כלם לשמוע הברכה מהחזן ושיענו אמן וכשהיה מגיע החזן לסוף הברכה היו מניפין בסודרים כדי שיכירו אותם שלא היו יכולין לשמוע ששם היה חתימת הברכה ויענו אמן הנה שלא היו שומעין הברכה והיו עונין אמן ונראה למורי הרב נר"ו לתרץ דהתם מתוך כך היה מותר מפני שכבר התפללו כל אחד ואחד וכיון שלא היו עושין לחיוב שכבר יצאו ידי חובתן לא נחוש אם לא שמעו הברכה אלא כשמתכוין לצאת מחיוב בעניית אמן צריך שישמע הברכה ויש מתרצין בענין אחר דהתם כיון שהיו יודעין על איזה ברכה היו עונין אמן שכל הברכות היו אומרים על הסדר ועל כל ברכה וברכה היו מניפין והיו מבינין כלם איזו ברכה היו אומרים בכל שעה ושעה כמאן דשמע לה לברכה דיינינן ליה ולפיכך מותר וכי אמרינן אין עונין אמן יתומה זהו כשאינו יודע איזו ברכה אומרים ולמדנו כפי זה התירוץ שאפי' לא נפטרו מן החיוב ואינן שומעין הברכה מהחזן אם יודע איזו ברכה אומר כמאן דשמעי' ליה דמי ויוצאין ידי חובתן עכ"ל

כ"כ הרא"ש מסכת ברכות פרק ז ת"ר אין עונין לא אמן חטופה(כ) כאלו אל"ף נקודה בחטף ולא אמן קטופה שאינו מזכיר כל האותיות ולא אמן יתומה ירושלמי סוף פ' אלו דברים איזו היא אמן יתומה(ל) א"ר אבא דין דיתיב למברכה [והוא ענה] ולא ידע למה הוא עונה והא דאמרי' בפ' החליל (דף נא ב) גבי דיופלסטין של אלכסנדריא של מצרים החזן היה עומד על הבימה ומניף בסודרים בשעת גמר ברכה כדי שיענו אמן התם היו יודעים סדר הברכות ועל איזו ברכה עונין אמן אימא נמי כבר התפללו ולא היו חייבים באותה ברכה

לפ"ז ניראה התירוץ הראשון כל האיסור זה ברוצה וצריך לצאת י"ח כמו בתפילת י"ח בחזרה והוא מתפלל עמהם ועונה על דבר שלא יודע מה אמן לכן זה חמור כ"כ

אבל במקום שלא יוצא י"ח כמו משתתף בחזרה ולא מתפלל עמהם או שחברו מברך ועונה ולא יודע על מה עונה לא היה איסור ולא יגרע מאומר סתם אמן שלא לצורך שאין בזה איסור

וכן ברב ניסים גאון מסכת ברכות דף מז עמוד א

אין עונין לא אמן חטופה ולא אמן קטופה ולא אמן יתומה כו'. איתא בגמרא דבני מערבא בס"פ אלו דברים שבין בית שמאי וב"ה אי זו היא אמן יתומה ההן דחייב בברכה והוא עאני ולא ידע מה עאני:

מבואר רק שחייב בברכה זה נאמר האיסור

פסקי ריא"ז מסכת ברכות פרק ז – שלושה שאכלו

אומרין הגאונים שלא אסרו לענות אמן יתומה אלא על ברכה שצריך לצאת בה ידי חובתו, אבל אם יצא כבר מותר לענות אמן יתומה, שהרי כשהיו רוב עם באלכסנדריאה שלמצרים היו מניפין בסודרין להודיע להם שצריכין לענות אמן, כמו שמבואר בפרק החליל, וכן היא בפרק שלפנינו, שעונין אמן אחר ישראל המברך אף על פי שאין שומעין הברכה.

 

אבל כתב הרבינו יהונתן מלוניל על הרי"ף מסכת ברכות (לפי דפי הרי"ף) דף מ עמוד א

 עונין אמן אחרי ישראל מברך וכו', אעפ"י שלא שמע מפיו אלא ב"פ הגפן או המוציא לחם מן הארץ ולא שמע הזכרת השם עונה אמן אחריו, בודאי לשם הקדוש ברוך הוא לבדו ברך מה שאין כן בכותי, דשמא הזכיר שם ע"ז. ובישראל נמי צריך שישמע סוף הברכה כי היכי דלא להוי אמן יתומה, ואין לו לסמוך על שאר העונין עכ"ל.

לפ"ז אפילו בלא יוצא י"ח מבואר בדברו אפילו יודע על מה מברך אבל שלא שומע סוף הברכה שיש איסור של אמן יתומה.

 

על הראיה הביאו מסודרים שלא צריך לשמוע הברכה רק לדעת על מה מברך בבית הבחירה (מאירי) מסכת ברכות דף מז עמוד א

ממה שאמרו במסכ' יומא הלה מניף בסודרין ועונין אמן ואף על פי שלא שמעו את המברך מאחר שנותנים לב על כך ויודעים על מה עונין אף על פי שלא שמעו וכן באחרון של סוכה החזן מניף בסודרין בשעת גמר ברכה כדי שיענו אמן מפני שלא היו שומעין קולו של ש"צ ואין זו קושיא אצלי במקום שאי אפשר דיו בכוונת הלב וכו  ויש מפרשים אמן יתומה שלא ענה תכף לברכה אלא אחר זמן

עוד מובא שם בית הבחירה (מאירי) מסכת ברכות דף מז עמוד א

העונה אמן צריך שיכוין בענייתו כמברך ברכה עצמה לא יענה אמן חטופה כלומר שיענה קודם שישלים המברך ולא אמן קטופה ר"ל בחצי מלה כגון שמבליע את הנו"ן ולא אמן יתומה ר"ל שיענה אמן בלא שמיעת חתימת הברכה הא כל ששמע חתימת הברכה אף על פי שלא שמע גוף הברכה עונה

ריקאנטי שמות פרק טו

כל העונה אמן צריך לעמוד באימה וביראה ולכוין בברכת המתפלל שלא תהיה אמן יתומה, יתומה ודאי, כדי להמשיך שם הברכה.

ספר הישר לר"ת (חלק החידושים) סימן קלא

ששאלתם מאחר ששנינו העונה אמן אחרי ברכה שאין בה הזכרת שם זהו אמן יתומה מהו לענות אמן על הרחמן שבברכת המזון ועל אמנים שבקדיש. אני שמעתי במדרשו של רבנא יעקב ת"ר. אמן יתומה זה העונה אמן שלא שמע שום ברכה (ולא) [אלא] ששמע אחרים שעוני'. וכן היא מפורשת בהלכות גדולות וכן עיקר.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

יפטר מחברו מהלכה 2

יפטר מחברו מהלכה

חכם הלומד מכל אדם

זהירין בהרשאה

זהירין בהליכה

ברכה בדבר הסמוי מהעין

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים