תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

דין ציפורן שפירשה בשבת ורוצה להסירה
שבת
כותב החידוש: יוסף מולסון

מראה מקומות: דף צד ע"ב

איתא בגמרא שבת (דף צד ע"ב): תניא ר"ש בן אלעזר אומר צפורן שפירש רובה וציצית (כמין רצועות דקות הפורשות מעור האצבע סביב הצפורן, רש"י) שפרשו רובן, ביד- מותר. בכלי- חייב חטאת- אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן והוא שפרשו כלפי מעלה ומצערות אותו. ע"כ דברי הגמרא. ויוצא מדברי הגמרא שצפורן שפרשה כלפי מעלה ומצערתו יכול להסירה. ובהביטי באמתחות הפוסקים ראיתי שנחלקו מהי כוונת רבי יוחנן שאמר שפרשו כלפי מעלה. ופירש רש"י (ד"ה כלפי) שמדובר שפרשו כלפי ראשי האצבעות. אמנם התוס' (ד"ה והוא) הביאו את דברי ר"ת שמדובר שפרשו כלפי הגוף וקרי ליה כלפי מעלה. וראיתי עוד למה שכתב המאירי (ד"ה צפורן) שאם הציצין נפרשו כלפי מעלה, לצד אורך הצפורן, מותר ליטלן ביד, ובכלי פטור אבל אסור. ואם לא פרשו רובן ואין מצערות אותו כל כך, ביד פטור אבל אסור, ובכלי חייב חטאת. ובמחלוקת זו דנו המפרשים מה כוונת הגמרא כלפי מעלה. ולכן פסקו הטור והשלחן ערוך (סימן שכח סעיף לא) שנכון לחוש לשני הפירושים.

ותבט עיני לנשר הגדול רבנו הרמב"ם (בפרק ט' מהלכות שבת הלכה ט') שכתב שצפורן שפירשה רובה וציצין של עור שפירשו רובן. אם פירשו כלפי מעלה ומצערות אותו- מותר ליטול אותן בידו אבל לא בכלי. ואם נטלן בכלי פטור. ואם אינן מצערות אותו אפילו ביד אסור. ובלא פירשו רובן אפילו מצערות אותו אסור לנטלן, ואם נטלן בכלי חייב. ע"כ הרמב"ם. ותורף דבריו שכל שפרשו כלפי מעלה ומצערות אותו מותר ליטלן בידו. ואחזה אנכי לדברי הטור שכתב (סימן שכח סעיף לא) שמדברי הרמב"ם משמע לא כדברי רש"י. שרש"י כתב שכל שהוא כלפי מעלה מצערות אותו. ומדברי הרמב"ם משמע שהם שני עניינים שונים. הראשון בקדש שפירשה כלפי מעלה, והשני בקדש שמצערת אותו. ורבנו הרמב"ם חילק ביניהם, שאם פירשו כלפי מעלה ומצערות אותו מותר להסירו ביד. ואם אין מצערות אותו- אסור. וכך פסק גם מרן בשלחנו הטהור (סימן שכח סעיף לא) שאם פירשו רובן ביד פטור אבל אסור, ובכלי חייב חטאת. וסיים דבריו שנכון לחוש גם לשיטת רש"י וגם לשיטת רבנו תם.

וצופה הייתי לרב באר היטב (ס"ק כג) שכתב שאם אין מצערות אותו אסור אף על פי שהם כלפי מעלה. והב"ח (ד"ה צפורן) כתב שטעם איסור הסרת הצפורן בשבת הוא משום אב מלאכה דגוזז, ומתי שפירשו רובן הם קרובים לינתק ואין בזה כל כך משום גוזז, ולכן היכן שמצערות אותו חכמים לא החמירו. וכ"כ גם במשנה ברורה (ס"ק צו) שכיון שפירשו רובן קרובים להינתק הם וכתלושים דמי.

ועתה נסעה ונלכה לראות מ"ש רבנו יוסף חיים בבן איש חי (פרשת תצוה שנה שניה אות ה') שתפורן שפירשה רובה דהוי כתלוש ומותר ליטלה ביד אם הוא מצטער בכך. וראיתי שבספר הליכות עולם לר' עובדיה יוסף (חלק ד' עמוד רא) הקשה על דבריו שהרי הש"ס (שבת צד ע"ב) מסיים, והוא שפירשה כלפי מעלה ומצערת אותו. ורבנו יוסף חיים לא כתב כלל האם פירשה כלפי מעלה או לאו. אלא רק שאם פירשה רובה ומצערתו מותר ליטלה. וכך כתב גם בשלחן ערוך שיש לחוש גם לשיטת רש"י וגם לשיטת רבנו תם. וכתב ליישב זאת שכל זה מדובר דוקא בציצין שפירשו. אבל בצפורן שפרשה בכל אופן מותר. וכן עיקר. והלום ראיתי למה שכתב בשלחן ערוך הגאון ר' זלמן (סימן שכח סעיף לז) שצפורן או ציצין שפירשו, אפ פירשו רובן כיון שהם קרובין להנתק אין בהם משום גוזז מן התורה ואפילו כשחותכן בכלי, אלא אסור מדברי סופרים. אבל להסיר ביד שאין זו דרך גזיזה- מותר אפילו לכתחלה אם הן מצערות אותו. וכ"ז כשפירשו כלפי מעלה, דהיינו שהתחילו לפרוש לצד הצפורן (לפי רש"י), ויש אומרים שכלפי מעלה הוא כלפי הגוף ולא כלפי הצפורן (לפי תוס' בשם ר"ת) וצריך לחוש לשני הפירושים. ומצאתי שכתב בערוך השלחן (סימן שכח ס"ק מא) שכיון שיש שני פירושים לענין מהו "למעלה", אי אפשר לעשות מאומה, ויכרוך האצבע במטפחת וימתין עד הלילה, ולא פירש האם דין זה דוקא בציצין או גם בצפורן. וכך גם משמע מדברי הכף החיים (סימן שכח ס"ק  קפו). וראיתי שכתב בשלחן ערוך המקוצר (חלק ב' עמוד קנו) שצפורן שפרשה רובה וקרובה להינתק ומצערתו, מותר להסירה ביד אבל לא בכלי. ואם לא פרשה רובה אסור להסירה אפילו ביד.

ונראה לענ"ד שאפשר לצרף עוד צד להקל על פי מה שכתוב בגמרא במסכת נדה (דף יז ע"א) שאשה מעוברת העוברת על צפורן מפלת. ועוד כתבה שמי שזורק ציפורניו נקרא רשע. ולכן כיון שיש חש שמה במהלך השבת הצפורן עלולה להתלש והוא לא ישים לב לכך, ויכול להגרם מזה סכנה לאשה מעוברת יש להתיר כשפרשה רובה ומצערתו.

 

אהבת? שתף את החידוש

תגובה אחת

  1. עי' בספר פסקי תשובות בסימן שכח סעיף לא שהביא דעות נוספות האם דין פירשו כלפי מעלה נאמר רק לציצין או גם לציפורן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים