תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

דעביד כמר עביד
ברכות
כותב החידוש: אביתר בר-טל

מראה מקומות: גמרא ברכות כו., ואו"ח סימן רלג

המשנה (ברכות דף כו.), בפתח 'תפילת השחר' מביאה מחלוקת תנאים בדין סוף זמן תפילת המנחה.

לדעת חכמים זמנה עד הערב[1] ולדעת רבי יהודה זמנה עד פלג המנחה[2].

מזמן זה, כל שיטתה לדעתה, מתחיל זמנה של תפילת ערבית.

הגמרא (דף כו:) מבארת שחלוקים בזמן קורבן תמיד של בין הערבים, האם עד פלג המנחה או עד הערב. ובהמשך (דף כז.) מביאה הגמרא סייעתא ממעשי אמוראים לכל אחת מהשיטות.

מסיימת הגמ', 'השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר, דעבד כמר עבד ודעבד כמר עבד'.

רא"ש (פרק ראשון, אות א) הקשה על אותם שמתפללים מנחה כרבנן לאחר הפלג ולעניין ק"ש חשבי לה לילה וקורין, שמסביר שכוונת דברי הגמרא היא שהאדם יכול לבחור כמו מי לנהוג תמיד, כרבי יהודה או כרבנן. אבל לא שיתפוס הקולא של שניהם.

ומביא את דברי ר"ת שכתב 'לעניין תפילה הקלו'[3] שאפשר להתפלל מנחה כחכמים וערבית כרבי יהודה ומוסיף שגם מפני הדחק נהגו כך, לפי שהציבור מתקבצין למנחה ואם היו מתפזרין היה להם טורח להתקבץ אח"כ ולא היו מתפללים בציבור ולכן רשאים לעשות כן.

אך רא"ש עצמו חולק וסובר שמי שמתפלל ערבית מהפלג, יזהר לא להתפלל מנחה לאחר הפלג כיוון דחשבי  לילה (וע"ע מעדני יו"ט שם, אות מ' ואות ד' שאחריה). וכן כותב בפרק שלישי (אות ג) 'אי אפשר לו לעשות פעם כרבי יהודה ופעם כרבנן'. וכדבריו כתב גם אהל מועד (מובא במעדני יו"ט, שם)[4].

וכדבריו כתב רבינו יונה 'אלא יעשה כל שעה כרבנן.. או כרבי יהודה'. ומוסיף שלאור מנהגנו להתפלל מנחה אחרי הפלג, אין לנו להתחיל ערבית קודם שקיעת החמה. אומנם אם התפלל ערבית בכוונה לצאת יד"ח מהפלג והלאה, יצא.

וכן דעת טור (סימן רלג) שצריך לנהוג תמיד כאחת השיטות.

והביא ב"י בשם האהל מועד את דברי בעל ההשלמה שעכשיו אנו נוהגים בשעת הדחק פעם כך ופעם כך, דלא גרע ממי שהשכים לצאת לדרך שמקדים וקורא.

ומסכם ב"י 'העולם סומכים על דעת ר"ת', וניתן בשעת הצורך להתפלל לא כפי מנהגו הרגיל של האדם.

והעיר פרישה שכן דעת רשב"א וגם ב"ח כתב שנהגו העולם להקל בכך, ויצא בדיעבד כיוון שבתפילה הקלו.

 

בשו"ע הוסיף דאם בדיעבד התפלל ערבית מהפלג יצא יד"ח, ובשעת הדחק יכול לעשות כן אף לכתחילה[5].  

ובמקומו של רמ"א, שנהגו להתפלל מנחה עד הפלג ומזמן זה להתפלל ערבית, כתב אף הוא את העמדה העקרונית בדומה לשו"ע שבדיעבד או בשעת הדחק, יכול להתפלל מנחה לאחר הפלג ויצא יד"ח[6].

וכותב מג"א (סק"ה) ומדגיש אף הוא שלא ינהג פעם כך ופעם כך[7], ומוסיף דכל שכן שלא יתפלל ביום אחד מנחה אחר הפלג וערבית לפני צאה"כ.

מ"ב (סקי"א ) על דברי שו"ע 'בשעת הדחק', מביא חילוק שנראה לי דמקורו בדקדוק בדברי רא"ש.

1.       יחיד- יכול בשעת הדחק להתפלל לא כפי מנהגו, אבל לא יתפלל באותו יום מנחה אחר הפלג וערבית לפני צאה"כ.

ובשעה"צ (סימן רלה, אות טז) אם התפלל מנחה לאחר פלג, יתפלל ערבית ביחיד ולא יתפלל במניין קודם צאה"כ[8].

2.       ציבור-  במציאות בה אם לא יצמידו מנחה לערבית יהיה קשה לאוספם שוב למניין ותתבטל התפילה, הקלו האחרונים שמותר להתפלל אפילו באותו יום את מנחה לאחר הפלג וערבית לפני צאה"כ, וכן פסקו כה"ח, שע"ת, ילקוט יוסף ועוד[9], [10].

 

בניגוד לכל המקורות שראינו עד כה, פס"ת (הערה 14) מביא שמצינו בכמה פוסקים שהכריעו דאין קפידה לכתחילה להתפלל יום כך ויום כך, והפנה לעיין במחז"ב למרן החיד"א, תורת חיים וכף החיים (סק"ט).

ופניני הלכה (עמ' 375 הערה 5) הביא שיש אף ראשונים הסוברים כך, כרא"ה ומאירי.

[1] רש" (ד"ה 'עד') מפרש  'עד חשכה'. ועיין מהרש"א שמסביר שכוונתו עד שקיעת החמה.
[2] לא ניכנס פה למחלוקת מג"א וגר"א הידועה על זמני היום, אשר ממנה יש נפק"מ לזמנו של הפלג.
[3] מבאר פרישה (רלג, אות א) שאע"פ שאין הלכה כמותם בדינים אחרים, בתפילה הקלו לנהוג כמותם.
[4] והתפארת שמואל ודברי חמודות (אות טו) על רא"ש בפרק שלישי, הביאו דברי ר"ת שמותר, ובטעמו אמרו מפני טורח ציבור הקלו לעשות תרי קולי דסתרי הדדי.
[5] במקומו של שו"ע נהגו כולם להתפלל מנחה עד שקיעה וערבית מצה"כ.
[6] פס"ת (אות ד) מעיר שכיום נתהפכו היוצרות והספרדים מקילים כדעת רמ"א ואילו האשכנזים מחמירים כשו"ע שלא להתפלל ערבית קודם צאה"כ.
[7] עיין מחצית השקל עליו.
[8] וכן הביא פס"ת (אות ג), וע"ע סימן רלג, במ"ב שם ופס"ת שם אות ג..

אומנם, אם התפלל באותו יום מנחה קודם הפלג, עדיף שיתפלל ערבית במניין כרבי יהודה מלשמור על מנהגו ויתפלל ביחיד וכ"כ שעה"צ שם, וכן נראה מפס"ת שם, וכן כתב פנה"ל (עמ' 375)  בפירוש.  וע"ע פנה"ל (הערה 6) במחלוקת ראשונים כיצד ינהג מי שמתפלל במניין כזה.
[9] ועיין פס"ת (הערה 16) שאכן העולם מקילים בזה, וסומכין על מאן דאמר דלתפילה הקלו, ובנוסף מובא ממנהגי האר"י שנהג להתפלל מנחה עם השקיעה ואז ערבית קודם צאה"כ.
[10] מעיר פנה"ל (עמ' 376 הערה 6 בסופה) שטוב יותר שיקפידו להתפלל מנחה קודם השקיעה וערבית אחריה, שיש הסוברים שזמנה של תפילת ערבית הוא משקיעת החמה (וכך גם הבין אול"צ (ח"ב, טו, ו) את דעת שו"ע).

 

[1] רש"י (ד"ה 'עד') מפרש  'עד חשכה'. ועיין מהרש"א שמסביר שכוונתו עד שקיעת החמה.

[2] לא ניכנס פה למחלוקת מג"א וגר"א הידועה על זמני היום, אשר ממנה יש נפק"מ לזמנו של הפלג.

[3] מבאר פרישה (רלג, אות א) שאע"פ שאין הלכה כמותם בדינים אחרים, בתפילה הקלו לנהוג כמותם.

[4] והתפארת שמואל ודברי חמודות (אות טו) על רא"ש בפרק שלישי, הביאו דברי ר"ת שמותר, ובטעמו אמרו מפני טורח ציבור הקלו לעשות תרי קולי דסתרי הדדי.

[5] במקומו של שו"ע נהגו כולם להתפלל מנחה עד שקיעה וערבית מצה"כ.

[6] פס"ת (אות ד) מעיר שכיום נתהפכו היוצרות והספרדים מקילים כדעת רמ"א ואילו האשכנזים מחמירים כשו"ע שלא להתפלל ערבית קודם צאה"כ.

[7] עיין מחצית השקל עליו.

[8] וכן הביא פס"ת (אות ג), וע"ע סימן רלג, במ"ב שם ופס"ת שם אות ג..

אמנם, אם התפלל באותו יום מנחה קודם הפלג, עדיף שיתפלל ערבית במניין כרבי יהודה מלשמור על מנהגו ויתפלל ביחיד וכ"כ שעה"צ שם, וכן נראה מפס"ת שם, וכן כתב פנה"ל (עמ' 375)  בפירוש.  וע"ע פנה"ל (הערה 6) במחלוקת ראשונים כיצד ינהג מי שמתפלל במניין כזה.

[9] ועיין פס"ת (הערה 16) שאכן העולם מקילים בזה, וסומכין על מאן דאמר דלתפילה הקלו, ובנוסף מובא ממנהגי האר"י שנהג להתפלל מנחה עם השקיעה ואז ערבית קודם צאה"כ.

[10] מעיר פנה"ל (עמ' 376 הערה 6 בסופה) שטוב יותר שיקפידו להתפלל מנחה קודם השקיעה וערבית אחריה, שיש הסוברים שזמנה של תפילת ערבית הוא משקיעת החמה (וכך גם הבין אול"צ (ח"ב, טו, ו) את דעת שו"ע).

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים