תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

האדם והזמן
כללי
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: רמב"ם תשובה פ"ג ה"ד, פירוש הגר"א על התורה בראשית טו יג

א.

כתב הרמב"ם (פ"ג מהלכות תשובה ה"ד) "אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב רמז יש בו כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וכו' אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל" וכו'. וצריך להבין מהי המשמעות של שכחת האמת בכך שהם ישנים.

הגמ' במסכת מכות (דף כג ע"ב) אומרת כך " דרש רבי שימלאי שש מאות ושלש עשרה מצוות נאמרו למשה שלש מאות וששים וחמש לאוין כמנין ימות החמה ומאתים וארבעים ושמונה עשין כנגד איבריו של אדם". וצריך להבין מה בא ללמדנו רבי שימלאי בכך שחילק את המצוות כנגד ימות החמה או כנגד איבריו של אדם. נתחיל ונאמר.

ב.

הנה פתח לדברים מצינו בדברי הגר"א על הפס' בבראשית (פט"ו פי"ג-טז') "ידע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה וכו' ודור רביעי ישובו הנה". היינו שאף שנתבשר גם על הגלות וגם על הגאולה מ"מ חילוק יש ביניהם, שהגלות תלאה הכתוב בשנים דהיינו "ארבע מאות שנה" ואילו הגאולה תלאה באדם "ודור רביעי ישובו הנה", וביאר הגר"א הטעם בזה, מפני שהקלקולים יסודם הוא בזמן, ואילו התיקונים יסודם הוא באדם.

ובדברי הגר"א הללו מוצאים אנו שני חידושים, החידוש האחד הוא עצם העמדת האדם והזמן כשני קצוות הפכיים המתנגדים זה לזה. והחידוש השני הוא בזה, שההפכיות וההתנגדות של האחד לחברו, היא אותה ההפכיות וההתנגדות של קלקול ותיקון.

נבוא לבאר את שני החידושים הללו כסדרן.

ג.

הנה כאשר נחשוב על עצם המושג זמן, נראה שהזמן הינו דבר שמאד סותר את עצמו (פרדוקסלי בלע"ז), מכיון שהעבר איננו קיים במציאות והעתיד עדיין לא הגיע והדבר היחיד שקיים לכאורה הוא ההוה, אך מיד כשמתבוננים נמצא שאף ההוה אינו קיים, כי אף אם נתפוס רגע כלשהוא ונחלקו לשנים נמצא שחציו האחד שייך לעבר וחציו השני שייך לעתיד ואין כלום באמצעו, וכל נקודת זמן ורגע אפילו הקטנים שביותר חלקם שייך לעבר וחלקם לעתיד, ואין נקודת זמן ששייך לתופסה ולהצביע עליה ולומר שהיא שייכת להוה, וכשנשאל את עצמינו מתי ובאיזה זמן אנו קיימים זה דבר מאד מבלבל כיון שלכאורה זמן אינו נמצא.

ולכאורה הדבר היחיד שיכול לתאר את המושג זמן הינו המושג של שינוי, כלומר שאילו היינו יכולים לעצור את כל השינויים בעולם מלקרות ולא היה מתרחש כלום, אז לא היה משמעות למושג זמן, דהיינו שמרגישים את מעבר הזמן אך ורק ע"י שינוי ותנועה [תנועת השמש, שעון חול וכדמ'], ואין האדם יכול לתפוס זמן, אלא שינוי, אלא שאת השינוי אנו מפרשים שחלף זמן.

ד.

וענינו של דבר נראה (יועיין בפחד יצחק ר"ה מאמר כז'), דעצם מציאות הזמן בריאה היא, וכדברי הגר"א באדרת אליהו דבראשית נמי מאמר הוא והיינו בריאת הזמן, וכמו כן בפ' שיח יצחק לר"י מלצן (בסידור הגר"א) בפירוש ברכת ברוך שאמר, שכתב דהזמן הוא בריאה שקדמה לכל הנבראים הגשמיים, וכל הנבראים עומדים תחת שלטון הזמן, דהיינו שכל דבר גשמי נמדד בזמן, ולעומת זאת העולם הרוחני אינו עומד תחת שלטון הזמן, שאין דבר רוחני ששייך למודדו בזמן.

ונראה להוסיף בזה, דהנה הגמ' במסכת שבת (דף קד ע"א) אומרת, שמהות האות שי"ן זה שקר, ושקר זהו שינוי. חז"ל אומרים "מותר לשנות מן האמת מפני דרכי שלום", דהיינו ששקר זהו שינוי, כי פירוש המילה אמת הוא מלשון התאמה ושקר הוא שינוי, ובמובן הזה העולם הזה הוא עלמא דשקרא שכל הדברים שבעולם אינם אלא דברים משתנים וחולפים, וכל דבר שנבל כגון פרח פירוש הדבר הוא שכבר בזרע שלו טמון מחזור ביולוגי שיפרח ולאחר מכן יבול, וכן כל הדברים בעולם כולם אינם אלא דברים משתנים, והשינוי זהו הזמן שרק כך אנו מפרשים שחלף זמן, וזהו השקר הגדול שאין באמת עבר הווה ועתיד אלא שאנו רואים את העולם כחלק ועוד חלק, שכך קבע הקב"ה שכל הנבראים הגשמיים עומדים תחת הזמן, ולעומת זאת דבר רוחני אינו נמדד בזמן אלא הוא נצחי שלא שייך בו זמן, (ואין פירוש הדבר שהוא קיים הרבה זמן, אלא שכלל אינו נמדד בזמן כמו שלא שייך למדוד אהבה בק"ג). וכמו כן אצל הקב"ה אין זמן, שהוא מעל הזמן, וזהו מה שאומרים ששם הוויה הוא היה הוה ויהיה שאין אצלו יתברך מגבלות של זמן ואיננו נמצא תחת הזמן.

במכתב מאליהו (ח"ד זמן וחיים אות ב') מבאר את הענין ע"פ משל, לאדם הנמצא בתוך כדור וישנו בכדור חור דק מאד, והאדם הנמצא בתוכו אינו רואה את מה שעבר כבר ומבחינתו הוא איננו קיים וכמו כן מה שעתיד להגיע אינו קיים, ומבחינתו רק ההוה קיים דהיינו מה שרואה כל רגע, ולעומת זאת האדם מבחוץ רואה את כל הצדדים יחד, כן אנחנו בעוה"ז רואים חלקים חלקים, משא"כ הקב"ה שהוא היה הוה ויהיה.

ביאור הדברים, שאין ענין בריאת הזמן כשאר בריאות אשר במובן מסויים הרי הן קיימות, אלא הכוונה שברא הקב"ה את האדם בעוה"ז בצורה של הסתר, וזהו הפירוש של המילה עולם מלשון העלם, שאין אנו רואים את מה שמעבר לזמן בו אנו קיימים ונעלם הוא מאתנו.

ה.

וכן מבואר במהר"ל בנתיבות עולם (נתיב התורה פי"ז) בעניינה של מצוה הבאה לידך אל תחמצנה, כי ע"י השיהוי זמן הוא מראה שהדבר נופל תחת הזמן וע"י זה הוא פוגם את המצוה. כי עצם מציאותן של מצוות, שהן מהלך התיקון של הבריאה, מופקע הוא משלטונו של הזמן, ולפיכך הכנסת מצוה תחת עולו של הזמן פגם הוא למצוה.

וא"כ מבוארים היטב דברי הגר"א שאמר כי הקלקולים נתלים בזמן, שמציאות הזמן שייכת לחלק של הקלקול בבריאה כמו שביארנו, ולעומת זאת התיקונים, שאינם עומדים תחת שלטון הזמן, נתלים באדם, שנוצר ונועד לקיום נצחי.

ו.

ועכשיו נבוא לבאר את דברי הגמ' במסכת מכות שהבאנו לעיל, כתוב בקהלת (פ"א פ"ג) "מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השמש", ואיתא במדרש רבה (שם) בעמלו אינו עמל אבל עמל הוא בעמלה של תורה, תחת השמש אין לו למעלה מן השמש יש לו. ולפיכך תורה ומצוות הם למעלה מן השמש שהיא שורש מציאות הזמן וע"י נמדד הזמן, הם אינם נתלים בימות החמה, וזהו שדרש רבי שימלאי רמ"ח מצוות עשה כנגד איבריו של אדם, (אלא שעדיין צריך להבין מהו שס"ה לאוין כמנין ימות החמה).

ובזה יובנו דברי הרמב"ם בהלכות תשובה שבהם פתחנו, "עורו ישנים משנתכם", "השוכחים האמת בהבלי הזמן", שזהו מה שאמרנו שזהו העלמא דשקרא שאנו חיים בו שכל כולו תלוי בזמן ואינו אלא דבר חולף וזהו הבלי הזמן, וצריכים אנו להתעורר מהשופר לבל נשכח את האמת בהבלי הזמן.

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

ואלה שמות האנשים

ואם לא שטית טומאה תחת אישך, הנקי ממי המרים המאררים האלה.

איזהו גבור הכובש את יצרו

השגחה של הקב"ה על הארץ ועל המזון

ואש המזבח תוקד בו

להתחיל מבראשית

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

גם אתם מועניניים לזכות את הרבים ולעזור לנו בהפצה (לא בתרומה כספית!)

השאירו פרטים וניצור איתכם קשר.

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים