תודה לאתר רשות היחיד על התרומה האדירה לפרויקט

ההבדל בין דין היחיד לדין הציבור.
ראש השנה
כותב החידוש: אנונימי

מראה מקומות: מוסף לראש השנה

ועל המדינות בו יאמר,איזו לחרב ואיזו לשלום,איזו לרעב ואיזו לשבע,ובריות בו יפקדו לחיים ולמות.

ובגמרא מסכת ע"ז ד"ד נכתב לא ליצלי איניש צלותא דמוספי בתלת שעי קמייתא דיומאביומא קמא דריש שתא ביחיד,דלמא כיון דמפקיד דינא,דלמא מעייני בעובדיה ודחפו ליה מידחי.

ויש לתמוה,מדוע הבריות נידונות בראש השנה לחיים ולמוות,ואילו המדינות עומדות בדין לחרב ולשלום,לרעב ולשובע בלבד,אך לא לחיים ולמוות,כמו כן מדוע לגבי הבריות נאמר לשון יפקדו ואילו לגבי המדינות נזכרה לשון יאמר.

עוד יש להתבונן בדברי חז"ל,שראוי לאדם לכלול את עצמו עם הציבור,ועל כן לא יתפלל השכם ביחידותביום ראשון של ראש השנה,שלכאורה יש לתמוה,אם אותו יחיד צדיק במעשיו,מדוע הוא צריך להסתמך על הציבור ואינו יכול להסתמך על צדקת מעשיו.

ונראה שאפשר לבאר ע"פ דברי הגמרא בע"ז ד"ד שמביאה את שאילת רב פפא,כיצד הבריות מתקיימות בעולם,הרי נאמר בתהילים"וקל זועם בכל יום" וכן נאמר"לפני זעמו מי יעמוד" ותי הגמרא "לא קשיא,כאן ביחיד כאן בציבור".

מתבאר מדברי הגמרא,שאף כאשר מידת הדין מתוחה על הציבור,אין הם כלים מן העולם,מה שאין כן ביחיד שלא יכול להתקיים מפני זעמו של הקב"ה.היינו שעם הכלל הקב"ה מתנהג ברחמים יתירים,וגם כאשר הוא מעניש אותם,מכ"מ מובטח להם שלעולם לא יכלה זרעם וכמו שאמרו חז"ל "חצי אכלה בם"-חצי כלים והם אינם כלים(ספרי פר עקב).

ומעתה יתבאר היטב טעם ההבדל שיש בנוסח הזכרונות,בין דינם של המדינות שנאמר "ועל המדינות בו יאמר,איזו לחרב ואיזו לשלום,איזו לרעב ואיזו לשובע",לבין דינם של הבריות "ובריות בו יפקדו להזכירם לחיים ולמוות",  שכן הגזירות על המדינות אינו מחמת תפקידן,שהרי למדינות אין תפקיד משלהן,ואף אם נגזרה מיתה על מדינה שלימה,גזירת עונש היא,ולכך נאמר לשון יאמר,בלשון גזירה,ולא מחמת תפקידן. אולם הבריות יפקדו שכן לכל אחת מהבריות יש תפקיד משלה,ופעמים שעניין תפקידו של האדם הוא למוות כפי שמצינו בר"ע ועשרה הרוגי מלכות וע"כ נאמר לשון יפקדו לחיים ולמוות.  ולפיכך יש לאדם לכלול עצמו עם הציבור,כדי להנצל מדין היחיד,ואף צדיק גמור פעמים שנתפס בעוון הדור,ורק בהיכללו עם הציבור ינצל.  ואף בשאר ימות השנה מצינו תועלת הציבור כדמצי בגמרא שבת ד"יב "מי שיש לו חולה בתוך ביתו יערבנו עם הציבור" ופירש"י שמתוך שכוללן עם האחרים תפילתו נשמעת בזכותן של רבים .

 

 

אהבת? שתף את החידוש

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד בנושא:

היצר שדוחף

מגילת אסתר פרק ב פסוק ט כתוב " וישנה ואת נערותה לטוב ….. "

פרשת משפטים

פורים – מידת השמחה

מה פשר מנהג אכילת אוזני המן, ומדוע זכה המן שמבני בניו ילמדו תורה בבני ברק, ושהמחנך הדגול יצא ממנו

עלון וטהר לבנו – פורים חידושים מקוריים וחיזוקים נפלאים

תפריט נגישות

עזרו לנו בהפצה!
השאירו לנו פרטים ואנו נחזור אליכם

לנוחיותכם: "חידושי העם" גם באפליקציה

היי, רוצה להשאיר חידוש אבל הוא עדיין לא מוכן?

כדי שלא תפספס! תשאיר פרטים ונשלח לך תזכורת בעוד כמה ימים